אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות יג ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות יג ס"ק ב

אות יג ס"ק א

מתני' [יב, ב] המפריש פדיון פטר חמור וכו':

תמיה לי למה ליה למיתני פלוגתייהו דר"א ורבנן במת הפדיון ובמת הפ"ח הא בחדא סגי, דאי תני במת הפדיון דחייבים באחריות כה' סלעים של בן, מינה נשמע דלא חל הפדיון משעת הפרשה עד שיגיע ליד כהן, וא"כ פשיטא דאם מת הפ"ח נמי קודם נתינת הפדיון יקבר הפ"ח לר"א, ואי תני במת פ"ח דיקבר מינה נשמע דלא חל הפדיון קודם נתינת הפדיון, וכיון דלא חל ודאי דחייב באחריות הפדיון ולמה ליה לתנא למיתני פלוגתייהו בתרתי. ונראה לומר דאי תנא רישא דמת הפדיון הו"א דלעולם לענין הפקעת איסור הפ"ח משעת הפרשה נפקע איסורו, אלא דמתלי תלי עד שיגיע הפדיון ליד הכהן, וכל שהגיע ליד הכהן הוי פדוי לענין הפקעת איסור למפרע משעה ראשונה, וכיון דמתלא תלי אם מת הפדיון ולא הגיע ליד כהן חייב להפריש אחר, אבל לעולם דאם מת הפטר חמור אחר שהפריש הפדיון, כל שהגיע הפדיון ליד הכהן אפילו אחר מיתת הפ"ח שפיר דמי כיון דלמפרע הוא פדוי משעה ראשונה, ומש"ה איצטריך למתני סיפא לאשמועינן דבשעת הפרשה לא חל הפדיון כלל לר"א, כי אם דווקא חלות הפדיון הוא בעת נתינת הפדיון ולא למפרע משעה ראשונה. ואי תנא סיפא דמת פ"ח הו"א דה"ט דרבנן דס"ל דא"צ להקבר והטלה לכהן, משום דס"ל דלמפרע הוא פדוי משעה ראשונה, ומש"ה בהגיע הפדיון ליד הכהן אפילו אחר מיתת הפ"ח פדוי הוא למפרע, אבל לעולם דלרבנן נמי מתלא תלי חלות הפדיון עד שיתברר שהגיע הפדיון ליד הכהן, וא"כ אם מת הפדיון קודם נתינה חייב באחריות וצריך שיפריש טלה אחר, קמ"ל רישא דלרבנן אינו חייב באחריותו, דלרבנן משעת הפרשה חל הפדיון לגמרי ולא תלי כלל בנתינת הפדיון לכהן, ונמצא דתני רישא להודיעך כחן דרבנן ותני סיפא להודיעך כחו דר"א:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה