מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות יא ס"ק א
ופרה [יב, א] שילדה כמין עז אין פודין הא רחל שילדה מין עז דהיינו נדמה בעיא דלא איפשיטא וכו'. יש לחקור ברחל או עז שילדה מין צבי או מין חיה אחרת אי פודין בו, דכיון דאמרי' בגמ' דבתר אימיה אזלינן בפרה שילדה מין עז, ה"ה ברחל או עז שילדה חיה דבתר אימיה אזלינן והאי צבי שה הוא, דומה למאי דאמרינן לעיל לענין איסור דפרה שילדה מין טמא מותר דבתר אמו אזלינן והיוצא מן הטהור טהור, ואפשר דה"ה בזה דכאמו חשבינן ליה לענין פדיון, אלא דא"כ הוא יל"ע דלמאי דס"ד דש"ס להביא ראיה מברייתא דפרה שילדה מין עז מטעם דע"כ רבנן היא, דאילו ר"א אפי' בכלאים פרקינן וכ"ש בנדמה ולמה איצטריך למתנייה לדיוקא דהיתר נדמה, ודחי הש"ס דלעולם ר"א והיא גופה קמ"ל ולא משום דיוקא אתא, דאמאי נייד הש"ס לומר דהיא גופה קמ"ל ולא משום דיוקא, בהיות שאפשר לדחות דר"א היא אפילו לפי שיטת הפשטן, ואתא לדיוקא לומר דדוקא פרה שילדה מין עז אבל עז שילדה מין חיה פודין דבתר אימיה אזלינן ועז חשיב, דאע"ג דקס"ד דפרה שילדה מין עז הוא מלתא דפשיטא לאיסור, מ"מ להתיר לפדות בחיה שנולדה מעז איכא רבותא טפי, ואיצטריך תנא לאשמועינן משום דיוקא, ומדנייד הש"ס לומר דהיא גופה איצטריך, ש"מ דס"ל להש"ס דלהתיר לפדות בחיה לא אזלינן בתר אימיה וי"ל ודו"ק: