מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות י ס"ק ב
והנה דעת הרמב"ם בפי"ב מהל' בכורים [ה"ט] לפי גירסת הרמב"ם בספרינו והיא גירסת מרן הכ"מ דפודין בבן פקועה, וכן נראה שהוא גירסת הטור בסי' שכ"א שכתב משם הר"מ שפודין, אמנם רש"ל בפ' בהמה המקשה סי' ח' והרב דמשק אליעזר בחולין דף קצ"ז, כתבו דהרמב"ן גרסינן בדברי בעל הטורים דהרמב"ם כתב דאין פודין, אלמא דגירסתם בדברי הר"ם אין פודין, וכן היא גירסת מהר"י קורקוס והרדב"ז בביאורם, וכן היא גירסת הרב קרית ספר. ואולם מ"ש רש"ל ודמשק אליעזר דגרסינן בדברי הטור הרמב"ן במקום הרמב"ם, כתבו כן מפני שלא ראו דברי רבינו הרמב"ן בהלכותיו, דמדהביא סברת ר"ח בהלכותיו ושתק ש"מ דס"ל כוותיה, וא"כ ע"כ צ"ל דצריך לגרוס בדברי הטור הרמב"ם דגירסתו היתה כגרסתנו דפודין:
וראיתי להרב כנה"ג בסימן שכ"א בהגהת הטור אות ז' שכתב וז"ל, ויראה דרבינו אפרים שפסק כרבי מאיר בשחיטה דאינו ניתר בשחיטת אמו, וודאי דס"ל דפודין בו כיון דשה מעליא הוא, והכי אמרינן בגמרא בפירוש אליבא דר"מ לא קא מבעיא לן דהא שה מעליא הוא ופודין בו עכ"ל. ודבריו תמוהים לע"ד דאיך כתב כן בפשיטות בדרך ודאי דהכי הוא לסברת רבינו אפרים, הא אפשר דרבינו אפרים יסבור כסברת רש"י בשמעתין ובפרק בהמה המקשה [עד, ב] בד"ה דגמר שה וז"ל, דגמר שה שה מפסחים ופסח בבן פקועה פסול דקי"ל בקדשים כי יולד פרט ליוצא דופן עכ"ל, דכפי דבריו אפילו לר"מ פסול לפדיון מטעם דילפינן מקדשים דיוצא דופן פסול, ואע"ג דהתוס' שם בפ' בהמה המקשה בד"ה דגמר וכו' הקשו על רש"י ממאי דאמרי' בגמרא דאליבא דר"מ לא מבעיא לן, כבר כתב הרשב"א בחי' שם משם הרמב"ן, והביא דבריו הרב דמשק אליעזר בדף הנזכר ורש"ל סי' ח' שהקשה על התוס' (והרמב"ן), דהא מ"מ יוצא דופן הוא ויפסול אפי' לר"מ, וכתב דלעולם כפי' רש"י וקודם דמסיק אדעתיה לגמור ג"ש מפסח, היה סבור דלר"מ לא מבעיא לן דשה מעליא הוא, אבל השתא דיליף ג"ש לר"מ נמי אין פודין יעו"ש, הרי דלדעת רש"י והרמב"ן והרשב"א שהסכימו עמו ס"ל דאפילו לר"מ אין פודין, וא"כ איך כתב בדרך וודאי דלרבינו אפרים דפסק כר"מ שה מעליא הוא ופודין בו, מאחר דמסתמא ראה דברי הרשב"א (בס' דמשק אליעזר וכן ברש"ל), ואף אם נאמר דלא ראה חידושי הרשב"א מ"מ כבר באו דבריו ברש"ל ובדמשק אליעזר שהזכיר דבריהם, ואיך העלים עיניו מהם: