מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות ח ס"ק ח
והנה ראיתי להתוספות בפ"ק דמציעא (דף ז' ע"א) ד"ה מפריש וכו', שהקשו שם נמי דלמה צריך י' שיין, ועוד דמאי קמ"ל, מתניתין היא דהספיקות נכנסים לדיר להתעשר. וראיתי להרב בצלאל בספר אסיפת זקנים שהביא דברי התוספות וכתב משם רבו וז"ל, וי"ל דחדא מיתרצא בחברתה, דס"ד לומר דלא יוכל להפריש עשרה שיין מפני שמפסיד לכהן המעשר של אלו העשרה שיין שהוא מפריש כיון דבחד הוה סגי, וקמ"ל רב נחמן דהרשות בידו להפריש עשרה והם שלו, אעפ"י שפוטר את אלו העשרה מן המעשר, והיינו דקאמר והם שלו כל העשרה ואין צריך ליתן לכהן כלום עכ"ל: ואני שמעתי ולא אבין הפסד כהן במעשר בהמה מאן דכר שמיה, דמעשר בהמה אינו ממתנות כהונה אלא הבעלים מקריבין אותו קרבן והכל הוא לבעלים, ואין לכהן בו כלום אלא כולו לבעלים כפסח, כמ"ש הר"ם בפ"ו מהל' בכורות דין ד', וגם עורו הוא לבעלים דעורות קדשים קלים הוא לבעלים כמ"ש הר"ם בפ"ה מהל' מעה"ק דין י"ט יעו"ש, באופן דאין לכהנים שום שייכות במעשר. ועוד דאפי' את"ל דיש שייכות לכהן איך קאמר דמפסיד לכהן, דנראה דכוונתו דאף דקאמר דמעשרן מ"מ אינו חייב ליתן המעשר לכהן, וזהו מ"ש אחר זה קמ"ל וכו', אף עפ"י שפוטר את אלו העשרה מן המעשר כלומר שפוטר ליתנו לכהן. ולא ידעתי למה אם מעשר ניתן לכהן למה לא יתן המעשר לכהן, הא כיון דקאמר ר"נ ומעשרן ע"כ צ"ל דכממונו חשבינן ליה כיון דהוא מוחזק ומש"ה חייב לעשר, וא"כ למה לא יתחייב ליתן המעשר וממ"נ חייב ליתן, דאם זה שיצא מעשר בכור הוא הוא של כהן, ואם אינו בכור, של כהן נמי הוא מדין מעשר, ומהתימה על הרב שהביא דברי רבו ולא הרגיש כלל שדברי רבו אין להם שום הבנה כלל. ובהיותי בדברי הרב אלו ראיתי להרב שם לעיל שהביא דברי הריטב"א גבי מאי דאמרינן בגמרא [ב"מ ז, א], הכא נמי עשירי ודאי אמר רחמנא ולא ספק עשירי וז"ל, וא"ת ואמאי פטורים יהא בטל ברוב וכו', ותירצו בתוס' דיש כח ביד חז"ל לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, ואין זה מחוור דכי עקרי רבנן דבר מן התורה בשב ואל תעשה היינו לעשות גדר או סייג לתורה, דאילו בכדי לא עקרי, והכא אמרי' פטורין מן המעשר ועבדי גזל השבט עכ"ל. וגם בדברי הריטב"א אלו יל"ע דמה גזל השבט יש במעשר בהמה, הא כבר כתבנו דבמעשר בהמה אין לכהן כלום וצ"ע: