מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות ה ס"ק ד
והנה אמרינן בשמעתין [י, ב], אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו וכו', וכתב רש"י וז"ל, לפיכך יופסד ממונו יכפוהו ב"ד לעורפו לאחר שלשים יום כדמפרש בפרקא ויאסר בהנאה עכ"ל, ולא ידעתי היכן מצא רש"י דמפורש בפירקין דאם שהה ל' יום ולא פדאו בשה דקונסין אותו לעורפו. ונראה דכוונת רש"י הוא להא דממתינין לא לכופו ל' יום ע"ז הוא דמפרש בפרקין, כדאמרינן בסוף פרקין [יג, א] דלר"נ מצוה להשהותו עד ל' יום, ואפילו לרב ששת דס"ל דמצותו לאלתר מ"מ אינו עובר עליו אלא עד ל' יום, ומשו"ה לא קנסינן ליה בתוך ל' יום אם לא רצה לפדותו, אבל אחר ל' יום אם לא רצה לפדותו כופין אותו לערפו משום קנס. דאף דביד ב"ד לכופו בדרך כפיה לפדותו עד שיאמר רוצה אני, דהא במצות עשה מכין אותו עד שתצא נפשו [כתובות פו, א] כדי שיקיים המצוה, ולענין קרבן אמרי' בפ' חזקת (דף מ"ח ע"א) יקריב אותו מלמד שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני יעו"ש, מ"מ בדרך קנס אין כופין על הפדיון כי אם לערוף כדי שיופסד ממונו:
תניא [י, ב] תפדה תפדה מיד תפדה כל שהוא וכו'. וכתב רש"י וז"ל, תפדה תפדה תרי זמני כתיב ופטר חמור תפדה בשה עכ"ל. נראה מדברי רש"י דמדכתיב תרי זמני ופטר חמור תפדה בשה, אחד בפ' בא ואחד בפרשת תשא קא דריש דהאחד מיותר לאשמועינן תפדה כל שהוא. ויל"ע דהא אמרינן לעיל (דף ו' ע"א), דלתנא דידן ופטר חמור שני פעמים איצטריך לאשמועינן עד שיהיה היולד חמור והנולד חמור, ולר"י הגלילי מבע"ל למעוטי שאר בהמה טמאה מפדיון יעו"ש, וכיון דלמר כדאית ליה ולמר כדאית ליה איצטריכו הני תרי קראי, א"כ איך דריש תנא מתפדה דקרא תניינא כיון דלאו מיותר הוא כיון דאיצטריך לדרשה, דהיכי לימא קרא פעם ב' לדרשה אם לא דליכתוב ופטר חמור תפדה בשה, דאין דרך דלימא קרא ופטר חמור בשה בלבד כיון דאין לו מובן בלא תיבת תפדה. ומהתימה על רש"י אמאי לא ניחא ליה לומר דמקרא דפ' קרח קא דריש דכתיב אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, דהאי תפדה הוא מיותר דכבר כתיב ברישא דקרא אך פדה תפדה, ומסתמא קאי לבכור האדם ולבכור בהמה טמאה, ואמאי הוצרך קרא לחזור ולומר ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, אלא ש"מ דלדרשה קא אתי, וכן נראה בספרי בפרשת קרח [יח, טו] דעל פסוק זה קא דריש דהכי אמרי' התם, תפדה מיד אתה אומר תפדה מיד או אינו אלא לאחר זמן, ת"ל ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים, הנפדה בחמש סלעים נפדה לאחר שלשים יום, הא מה ת"ל תפדה תפדה מיד עכ"ל: