אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות ה ס"ק ג

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות ה ס"ק ג

אות ה ס"ק ב

והנה אמרינן בגמרא [ט, ב] אמר רבה ומודה ר"ש לאחר עריפה שהוא אסור, מאי טעמא גמר עריפה עריפה מעגלה ערופה וכו', ואמרינן עוד [י, ב] וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה ר"ש לאחר עריפה, דתניא וערפתו נאמר כאן עריפה וכו', וכן אמר ר"ל מודה ר"ש לאחר עריפה שהוא אסור, ורבי יוחנן אמר עדיין הוא מחלוקת. וצריך טעם דכיון דקי"ל כר' יהודה מאי נפקא מינה במאי דשקלו וטרו כל הני אמוראי אי מודה ר"ש לאחר עריפה כיון דלית הלכתא כוותיה, ובכמה דוכתין כתבו הפוסקים לפסק הלכה דמדשקלו וטרו אליבא דפלוני ש"מ דהלכתא כוותיה, והכא חזינן דשקלו וטרו טובא לר"ש דלית הלכתא כוותיה, וי"ל והוא פשוט:

ואיכא למידק דכל הני אמוראי שטרחו להביא ראיה דמודה ר"ש לאחר עריפה, אמאי לא הביאו ממתני' דסוף תמורה [לג, ב], דתמן תנינן ואלו הן הנקברין שור הנסקל ועגלה ערופה ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה, ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו ע"כ, דמדפליג ר"ש אחולין בעזרה ש"מ דס"ל דכולהו דקתני ת"ק שהם מן הנקברים גם הוא מודה בהם, ואם איתא הא פטר חמור לר"ש מותר בהנאה, אלא ע"כ צ"ל דמודה ר"ש לאחר עריפה ומתני' לאחר עריפה מיירי. שוב ראיתי דלק"מ דהא ת"ק קתני בכלל בשר בחלב, וע"כ ר"ש לא ס"ל הכי דהא לר"ש [מכלתין י, א] בב"ח מותר בהנאה, וא"כ ה"ה בפטר חמור דלא נחית ר"ש לאפלוגי את"ק לגלות דעתו אי ס"ל דכל אלו אסורים בהנאה, ולא נחית אלא על ענין חולין בעזרה דאינו מן הנקברים:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה