מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות ב ס"ק ה
ואולם איכא למידק דמאי דוחקיה דתלמודא לדחות ראיה זאת דבב"ח באופן זה דאיצטריך לאיסור הנאה, בהיות דבלא"ה איכא למידחי דאיצטריך קרא לאסור בשר בחלב אפי' באכילה, ונ"מ לאוכל חצי זית בשר וחצי זית חלב מבשר וחלב שנתבשלו כאחת, דהשתא דחדית לן קרא איסור זה דבב"ח עבר על לאו ולוקה, כדאמרינן בפרק כל הבשר (דק"ח ע"ב) דבין לרב ובין ללוי לוקה על אכילתה יע"ש, ובכה"ג אילו היה משום איסור אמ"ה דחלב לא היה לוקה, דאפי' לר"י [יומא עג, ב] דאסר חצי שיעור מן התורה מ"מ אינו אלא איסורא בעלמא ומלקא לא לקי, ועל אכילת חצי זית החלב לא לקי משום אמ"ה:
ועוד מצינן לדחות דאצטריך קרא לאסור בשר בחלב ונ"מ דלוקין על אכילתו שלא כדרך הנאתם, וכדאמר אביי בפרק כל שעה [כד, ב] גבי הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהם שלא כדרך הנאתם, דפריך ליה התם מההיא דאיסי בן יהודה, ומשני אביי דה"ה בב"ח דלוקין שלא כדרך הנאתן כיון דלא כתיב אכילה, דאף דילפי' לה מג"ש דטריפה דכתיב ביה אכילה, להכי לא כתב אכילה בגופו לומר שלוקין עליו אפילו שלא כדרך הנאתן, וכן פסק הר"ם בפ' י"ד מהל' מאכ"א דין י' וי"א וכתב, שאם ערב דבר מר בתוך קדרה של בשר וחלב ואכלו חייב, ואם היינו אומרים דאיסורו משום אמ"ה בכה"ג לא היה חייב דכל האיסורים אין לוקין אלא כדרך הנאתן. ולזה י"ל דהש"ס לא דחי בכה"ג משום דבעי למדחי דחיה כוללת לכ"ע, משא"כ הא דשלא כדרך הנאתן, דע"כ הא דאביי אינו אלא או לר"י דג' לא תבשל כתיבי דאפילו איסור אכילה אפקיה בלשון בשול ולא כתיב ביה אכילה, או לאיסי ב"י דיליף מג"ש דלהכי לא כתב אכילה בגופו לומר שלוקין עליו של"כ הנאתן, אבל לרבי דמפיק לה מקרא דלא תאכלו דגבי דם, כיון דכתיב ביה לשון אכילה הוי כשאר איסורין דכתיב בהו לשון אכילה ואין לוקין עליהם שלא כדרך הנאתן, וכן לרב אשי דנפ"ל מקרא דלא תאכל כל תועבה דכתיב בגופיה לשון אכילה אף בב"ח אין לוקין שלכ"ה: