אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות פא ס"ק ד

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות פא ס"ק ד

אות פא ס"ק ג

עוד יש לחקור דאמאי לא משני [נא, א] דהני הקדשות דמתני' בקדשים קלים מיירי, דאם פדה בבהמת שלמים או בדמי שלמים דאין בנו פדוי, ומתני' ר"י הגלילי היא דאמר [ב"ק יב, ב] קדשים קלים ממון בעלים הוא וחשיבי כדידיה, וכיוצא לזה מוקי הש"ס מתני' דר"פ מעשר בהמה [נג, ב] דקתני מעשר בהמה נוהג בחולין אבל לא במוקדשין, ופריך פשיטא לאו דידיה נינהו, ומשני בקדשים קלים ואליבא דר"י הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הם, סד"א ליעשרו קמ"ל יעו"ש, ובפרק האיש מקדש (דף נ"ב ע"ב) גבי מתניתין דהמקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים אינה מקודשת, ופריך נימא מתני' דלא כר"י הגלילי וכו', ומשני אפי' תימא רבי יוסי הגלילי כי קאמר ר"י הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה לא מ"ט כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו ע"כ, דמתבאר מזה דאם קדש אשה בקדשים קלים מחיים מקודשת לר"י הגלילי, דממון בעלים הם וניתן במתנה ושפיר זוכה האשה בו להתקדש בו, ובפסחים (דף פ"ט ע"ב) מוכח דהמוכר שלמיו דקתני התם דלא עשה ולא כלום היינו דלא כר"י הגלילי, דלר"י הגלילי מכירתו מכירה וזוכה הלוקח להקריבו במקום הבעלים יעו"ש, וא"כ ה"נ אפשר לומר דמתני' כפשטא היא ומיירי בקדשים קלים ואליבא דר"י הגלילי דס"ל דממון בעלים הם מחיים, וא"כ אם נתן לכהן בהמת שלמים דשוויה ה' סלעים או ה' סלעים מדמי שלמים כיון דממון בעלים הוא שפיר י"ל דליהוי בנו פדוי, וקמ"ל מתני' דאפילו לר"י הגלילי אין פודין בהם:

וה"ט דאם נתן לכהן ה' סלעים בצמצום משלמים או מדמי שלמים נמצא דחשיב כאילו פדה בפחות מחמש סלעים, שהרי הכהן צריך להקריבו וחייב להקריב אימורים לגבוה וליתן חזה ושוק לכהן העובד, ונמצא שנתן לפדיון בנו דבר שאינו שוה חמש סלעים דהא צריך לחסר מהם כל הנזכר, ואע"ג דהכהן המקבל הפדיון יכול להקריב קרבנו בכל עת שירצה אפילו בשאינו בית אב שלו וזוכה הוא בחזה ושוק כמ"ש הר"מ בהלכות כלי המקדש בפ"ד [ה"ז] יעו"ש, מ"מ הוא זוכה משלחן גבוה חלף עבודתו ואינו נהנה בשיעור חזה ושוק מצד הפדיון כי אם גרמא בעלמא היה הפדיון, אבל עיקר ההנאה (בלא) [בא לו] חלף עבודתו:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה