אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות עב ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות עב ס"ק ב

אות עב ס"ק א

ועל תירוץ הג' שכתבו התוס' [מט, א] דאם שניהם בפנינו אינו צריך הרשאה, יל"ע מהא דאמרינן בפרק ג"פ (דף קע"ב ע"ב) דמייתי התם ללמד דלא חיישינן לנפילה מהא דתנן ב' שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף ב"ש וכו' אינם יכולים להוציא שט"ח זע"ז ולא אחר יכול להוציא עליהם, הא הם על אחרים יכולים, ואמאי ניחוש לנפילה וכו', ולפי דברי התוס' הנזכר יל"ע דאיך יש ללמוד ממתני' דהם על אחרים יכולים להוציא מדלא קתני לה, הא אפשר לומר דלא קתני אלא אופן המוזכר במתני' דא"א להוציא זה על זה או אחרים עליהם בשום צד ואופן, משא"כ הם על אחרים דאם שניהם לפנינו דמצווים לתת החוב לאחד חייב הלוה לפרוע לו ומש"ה לא קתני לה, דהא אפשר שיוציאו שטר על אחרים באופן זה:

והיותר קשה דפריך התם [קעג, א] אמתני', ואלא הא דתניא כשם שאין מוציאין שט"ח זה על זה כך אין מוציאין על אחרים, במאי קמיפלגי וכו', ואמאי לא ניחא ליה לומר דלעולם דזה שלא בפני זה אינם יכולים להוציא דזיל הכא קמדחי ליה וכו' כדאמרינן בברייתא, והא דלא קתני לה במתני' משום דלא דמי לאחריני דהם יכולים להוציא על אחרים כששניהם לפנינו. ואין לומר דבלאו הכי הא יכולים להוציא על אחרים ע"י הרשאה, דהא ליתא דאם יבא אחד בהרשאה יכול לדחותו אותו הלוה, דהך הרשאה עשאה בערמה שאמר לעדים שהוא רוצה לעשות הרשאה לחבירו שהוא יתבע החוב ועפ"י דבריו חתמו העדים בהרשאה, ועכשיו מוציא ההרשאה לגבות הוא בעצמו החוב על חבירו מכח הרשאה הזאת בלא רשות חבירו, אבל בכה"ג דב' לפנינו ומצווים לתת לאחד מהם דליכא למיחש מידי. ואף אם נאמר דאפשר ע"י הרשאה וכגון שישלשו שמותיהם בהרשאה, מ"מ אפשר לומר דע"י הרשאה לא ניחא ליה להש"ס לדחות מתני', דאכתי י"ל דהתינח ללישנא בתרא דמרובה [ב"ק ע, א], אבל ללישנא קמא דמרובה דבכה"ג דאינו יכול להוציא מיד הלוה לא כתבינן הרשאה, וכמו שמתבאר מדברי התוס' הנז"ל דגבי בכור דהוי בכה"ג לא כתבינן הרשאה ללישנא קמא מאי איכא למימר: ועוד תירצו התוספות בשמעתין דללישנא קמא יכול לאוקומא הא דבכור במעמד שלשתן, ודחו תירוץ זה יעו"ש. אבל בפרק שבועת העדות (דף ל"ג ע"ב) שהקשו שם קושיא זאת דללישנא קמא דמרובה מה יענה למתניתין דבכור, ותירצו וז"ל מיהו התם נמי איכא לשנויי בבא במעמד ג' יעו"ש. וראיתי להרב גידולי תרומה בדף רצ"ח סע"ב שהקשה על דבריהם וז"ל, וקשה לי דהא מעמד ג' באמירה בעלמא הוא ולא צריך תו שום מילתא אחריתי, ואי הך דבכורות מיירי במעמד שלשתן היכי קאמר דבא בהרשאה וכו' יעו"ש, ונדחק עצמו הרבה ליישב. ולעניות דעתי לא קשה מידי דכוונת התוס' הוא לומר דללישנא קמא דמרובה י"ל דמיירי בבא במעמד ג' בלי שום הרשאה, ומאי דמשני שמואל התם דבא בהרשאה שנראה שאינו במעמד ג' היינו ללישנא בתרא דקי"ל כוותיה. וזה פשוט ומפורש בכוונת התוספות בשבועות ובשמעתין דבכורות ואין כאן מקום קושיא כלל ודו"ק:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה