אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות סה (השני) ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות סה (השני) ס"ק ב

אות סה (השני) ס"ק א

עוד כתב רבינו טעם אחר מטעם דאין הלכה כתלמיד במקום הרב, וע"ז נמי כתב הרא"ש וז"ל, אדרבה הגאונים פסקו דמאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי עכ"ל. ונראה דרבינו עושה עיקר מאי דחזינן בה"ג דפסק כרבא דלא כר"פ, בההיא דאמרינן בשבת (דף קמ"א ע"א) בטיט שעל גבי רגלו דלרבא מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע ור"פ ס"ל דאחד זה ואחד זה מותר כמו שמפורש בדברי ה"ג בשבת דף כ' ע"ג [פרק כ"ג] יעו"ש, וכן פסק הרי"ף שם בהלכות והביא דברי ההלכות גדולות יעו"ש, ואף דהמאור השיג ע"ז דלא כהרי"ף דאנן כר"פ עדיפא לן משום דבתרא הוא מ"מ רבינו כתב שם במלחמות וז"ל, אמר הכותב לא כי אלא ר"פ במקום רבא תלמיד היושב לפני רבו הוא וכו', ואין הלכה כתלמיד במקום הרב יעו"ש. וכיוצא לזה מתבאר מדברי רבינו במלחמות דפ"ב דב"ק [על דף כ"ו ע"ב], בההיא דאמרינן בדף י"ז ע"ב אמר רבא זרק כלי מראש הגג וכו' כתב שם וז"ל, ודעת רבינו הסכים עליו שהרי חצי נזק צרורות מיבעיא ליה לרבא אי משלם מן העליה או לא ולר"פ פשיטא ליה, ופסק רבינו ז"ל בפ"ק הלכתא כר"פ משום דרבא לא פשיטא ליה, דאילו פשיטא ליה ופליג אדר"פ בודאי הוה הלכתא כרבא עכ"ל: והנה הרא"ש שכתב בשמעתין [סי' ב'] דהגאונים פסקו דמאביי ואילך הלכה כבתראי, כ"כ ג"כ בההיא דפ' תולין [סי' י"ג] דהלכה כר"פ מטעם זה, וכן מתבאר ממ"ש הרא"ש בריש פ"ק דב"ק [סי' א'] גבי חצי נזק צרורות יעו"ש, וכ"כ הרא"ש בפ"ד דע"ז סי' י"א גבי ההוא חביתא דאישתקל ברזא מיניה, דר"ת פסק דלית הלכתא כר"פ מטעם דרבא רביה פליג, וכתב שם וז"ל, והא נמי ליתא דאי פליג ר"פ אדרבא הלכתא כר"פ דהוא בתראה, וכ"פ בעל ה"ג דהלכתא כאביי דאמר ידו כידה בפרק החולץ [לט, א] משום דקאמר ר"פ דיקא מתני' כוותיה דאביי עכ"ל, ודברי הה"ג בההיא דידו כידה הביאה התוס' ג"כ בפרק החולץ (שם) ד"ה ואע"ג וכו'. וקשה דאם כן דברי הה"ג סתרי אהדדי מההיא דפסק כרבא בשבת בפ' נוטל, וסברת ר"ת שהזכיר הרא"ש בע"ז הביאה התוס' שם בפ"ד דע"ז (דף נ"ט ע"ב) ד"ה אמר רב פפא וכו' וכתבו וז"ל, אומר ר"ת דודאי דלית הלכתא כר"פ משום דרבא פליג עליה, ואע"ג דהוא בתראה יותר מרבא, משום דרבא רבו וגם הוא בתראה והיה גדול ממנו בחכמה ובמנין עכ"ל, ולפי דברי ר"ת אלו צריך ליישב מ"ש התוס' בפ' האיש מקדש (דף מ"ה ע"ב) ד"ה הוה עובדא וכו' משם ר"ת יעו"ש, דלכאורה נראה דדבריו סתרי אהדדי. וי"ל דשאני ההיא דע"ז דחלקו ר"פ עם רבא פנים בפנים, דהתם אמר ליה רב פפא לרבא אמרינן, והא דאמרי בקדושין מיירי בשלא חלקו פנים בפנים:

וראיתי להרא"ש בפרק ב' דעירובין בסי' ד' שכתב וז"ל, טחו בטיט ויכול לעמוד וכו' רבא אמר לא הוי מיעוט ורבה אמר הוי מיעוט, והראב"ד והרז"ה פסקו כרבא והר"ם ז"ל [פט"ז מה' שבת ה"ט] פסק כרבה, וכ"נ דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ומאביי ורבא ואילך הוא דקי"ל כבתראי ולא כאביי ורבא כנגד רבן עכ"ל, מפורש יוצא מדבריו דס"ל בפשיטות דהא דמדאביי ורבא ואילך הלכתא כבתראי ואפילו תלמיד במקום הרב היינו אחר אביי ורבא, אבל הם עצמם אביי ורבא לית הלכתא כוותייהו נגד רבן. ובפרק המדיר עלה דאמרינן בש"ס (דף ע"ה ע"א) גבי הלכה אצל חכם והתירה מקודשת דרבא מוקי לה באשה חשובה, וכתב הרא"ש [סי' י"ג] וז"ל, ומצאתי כתוב שנסתפקו הגאונים היכא דפליגי רבה ורבא הלכתא כמאן, משום דקי"ל דמאביי ורבא ואילך הלכתא כבתראי אף אם הוא כנגד רבה שהיה רבם או לא, והלכך יש להחמיר להצריכה גט אף באשה חשובה עכ"ל:

וראיתי להר"ן ז"ל שם בפרק המדיר שכתב וז"ל, ולפי אוקמתא דרבא באשה חשובה אינה מקודשת, והר"מ ז"ל פסק בפ"ז מהלכות אישות ה"ח שלא חלק בין אשה חשובה לשאינה חשובה, אבל הרמב"ן ז"ל כתב דכיון דלא איתבררא מילתא בין הגאונים ברבה ורבא כמאן מינייהו פסקינן בכל מקום, מסתברא הכא דחיישינן, ולכך באשה חשובה אינה מקודשת גמורה אבל ספק מקודשת היא עכ"ל, ויש לתמוה דמאחר דרבינו הרמב"ן ס"ל בפשיטות בשמעתין ובשאר דוכתין הנז"ל דאפילו ר"פ דהיה אחר אביי ורבא לא אמרינן דהלכתא כוותיה דר"פ דבתרא הוא כיון דאין הלכה כתלמיד במקום הרב, א"כ נראה דלא ס"ל הא דכתבו הגאונים דמאביי ורבא הלכתא כבתראי כדכתב הרא"ש, וא"כ כ"ש באביי ורבא עצמם דמילתא דפשיטא הוא דאין הלכה כרבא לגבי רבו רבה, ואיך תפס הכא שיטת הגאונים בזה לעשותה ספק מקודשת, דהא לא שייך זה אלא לשיטת הגאונים דס"ל בפשיטות דאחר אביי ורבא הלכה כתלמיד במקום הרב, וע"ז נסתפקו דלא אמרו אלא מהם ואילך אבל מהם לרבה שהיה רבם הלכה כרבם, אבל לדעת רבינו דאפילו מהם ואילך הלכה כרבם לא שייך ספק זה וצ"ע:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה