אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות סא

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות סא

אות ס ס"ק ז

גרסינן עוד במתני' [מו, א] המפלת סנדל הבא אחריו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן: הנה בפ' המפלת (דף כ"ו ע"א) אמרינן דאין סנדל בלא ולד, ופריך סנדל דתנן גבי בכורות למאי הלכתא, ומשני לבא אחריו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן, ופירש"י למאי הלכתא קס"ד לבא אחריו לסוף שנה או שנתיים קמיירי ול"ל סנדל, והלא בלא סנדל פטר ולד דבהדיה את הבא אחריו, ומשני לבא אחריו כלומר לכך נזכר סנדל אם יצא ולד שעמו אחריו הוי בכור לנחלה ולא לכהן. ואמרינן בירושלמי בפרק המפלת [ה"ד] גבי מתניתין דהמפלת סנדל, ר' בא בשם ר"י אין סנדל אלא שרצמו חי ואינו יוצא עם החי אלא עם המת, ופי' הרב פני משה וז"ל, ואינו יוצא עם החי וכו', כלומר דרך הולד היוצא עם הסנדל להיות נפל ואינו מתקיים עכ"ל: ונראה דלפי מאי דמוקי בש"ס דידן בההיא דבכורות, דהולד שיוצא עמו אחריו הוי בכור לנחלה, ע"כ צ"ל דלא ס"ל לש"ס דילן סברת הירושלמי דהולד היוצא עם הסנדל הוי נפל ואינו מתקיים, אלא ס"ל דמתקיים כשאר ולד דכלו לו חדשיו, דאלת"ה יקשה דלפי מה שהעלינו לעיל [אות ס' או"ק א' וג'] דלדברי רש"י ורשב"ם ושאר ראיות דלא כסברת השארית יוסף, דהעיקר הוא דבן ח' אפילו נולד כולו חי כל שאינו מתקיים דבן ח' הוא לא קרינן ביה ראשית אונו והבא אחריו הוי בכור לנחלה, והכא אם איתא לסברת הירושלמי דולד היוצא עם הסנדל אינו מתקיים אפילו יהיה בן ט', א"כ איך אפשר שנאמר דזה הולד הנולד עם הסנדל הוא בכור לנחלה והבא אחריו אינו בכור לנחלה, כיון דאפילו נולד כולו חי כיון דאינו מתקיים חשיב כבן ח' דנפל הוא ואין לבו של אביו דוה עליו, אלא ע"כ לומר דלהש"ס דידן מתקיים כשאר הולדות:

ואולם ראיתי להתוס' בשמעתין [נדה כו, א] ד"ה סנדל דאית ליה חיותא וכו' וז"ל, אע"ג דשמואל דאמר אין הראש פוטר בנפלים איתותב, נפל דאית ליה צורת פנים עדיף מסנדל, והא ולד דאית ליה חיותא ל"ד וכו', ועוד דמשמע בירושלמי דולד שעם הסנדל אינו מתקיים אלא כלומר שראוי לחיות דהיינו שנגמר בצורת פנים עכ"ל. משמע מדברי התוספות דבש"ס דידן נמי מסכימים לסברת הירושלמי דאינו מתקיים, והדבר קשה דא"כ איך ולד זה היוצא עם הסנדל הוי בכור לנחלה, דמ"ש מבן ח' שנולד כולו חי דכיון דאינו מתקיים אינו בכור לנחלה. וצ"ל דס"ל להתוספות כסברת הרב שארית יוסף, דכל שנולד כולו חי הוי בכור לנחלה אף דאינו מתקיים:

ואין לדחות ולומר דהתוס' לא ס"ל כפירש"י במאי דמשני הש"ס התם למאי הלכתא לבא אחריו דהכוונה כמ"ש רש"י דהיינו דולד הנולד עמו הוי בכור לנחלה, אלא הכוונה לבא אחריו אחר שנה או ב' מעיבור אחר, וה"פ דמשני הש"ס דמאי דהוזכר סנדל גבי בכור לאו משום לאשמועינן דהבא אחריו מעיבור אחר אינו בכור לכהן דהא בלא סנדל הרי פוטר הולד שעמו מבכור לכהן, אלא עיקר מאי דאתא לאשמועינן מתני' דאע"ג דהולד היוצא עם הסנדל נולד כולו חי, וא"כ הו"א דהולד הזה הוי בכור לנחלה והבא אחריו הוי פשוט, קמ"ל דכיון דהולד שיצא עם הסנדל לאו בר קיימא הוא לא קרינן ביה ראשית אונו, והבא אחריו מעיבור אחר הוא בכור לנחלה:

דהא ודאי א"א לומר פי' זה, דהרי אמרינן התם אמרוה רבנן קמיה דר"פ ומי איתנהו להני שנויי והא תניא כשהם יוצאים אין יוצאין אלא כרוכין, אמר רב פפא ש"מ מכרך כריך ליה ולד לסנדל אפלגיה ומשלחפי ליה כלפי רישיה, גבי בכורות כגון שיצאו דרך ראשיהם דסנדל קדים ונפיק ע"כ, ואם איתא דמאי דאמרי' לבא אחריו בכור לנחלה לא קאי לולד שעמו אלא לולד דעיבור אחר, א"כ מה הוקשה להם מהא דיוצאין כרוכין לענין בכורות, ואמאי הוצרך רב פפא לשנויי הכי שיצאו דרך ראשיהם, אם לא דע"כ צ"ל דמאי דמשני דהבא אחריו בכור לנחלה קאי אולד שעמו. ואם ס"ל לש"ס דידן דולד הבא עם הסנדל אינו מתקיים כמ"ש התוספות עכצ"ל דהעיקר כסברת השארית יוסף, דאף דאינו בן קיימא כל שנולד כולו חי הוי בכור לנחלה והבא אחריו אינו בכור. ובשמעתין דבכורות נמי כתבו התוספות בד"ה המפלת סנדל וכו' כפירש"י, והוא מוכרח מתוך הסוגיא כאמור, באופן דלפי דברי התוספות דמסכים הש"ס דילן עם הירושלמי דס"ל דאינו מתקיים יש ללמוד דס"ל כסברת השארית יוסף. ודוחק לחלק ולומר דשאני ולד דעם הסנדל דאף דאינו מתקיים מ"מ כיון שכלו לו חדשיו ובן ט' הוא קרינן ביה ראשית אונו, כיון דמאי שאינו מתקיים אינו מצד עצמו אלא מצד הסנדל אשר עמו, משא"כ בבן ח' דלאו בר קיימא הוא מצד עצמו דאפילו נולד כולו חי אינו בכור לנחלה ודו"ק:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה