אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות נד

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות נד

אות נג

גמרא השתא אין לו אלא ביצה אחת אמרת הוי מומא, אין לו כלל מבעיא וכו'. ויל"ע דאמאי לא משני דזו אף זו קתני, דע"כ הכי צ"ל במתני' דפ"ז דלקמן [מד, ב] גבי מומי אדם, דקתני נמי הכי אין לו בצים או אין לו אלא ביצה אחת, והתם ע"כ ל"ש לשנויי כדמשני הכא דחסורי מחסרא וה"ק, אין לו ב' ביצים בב' כיסין אלא בכיס אחד, א"נ ב' כיסין וביצה אחת, דזה לא שייך אלא בבהמה שיש לה ב' כיסין, וכמ"ש רש"י בשמעתין וז"ל, ב' כיסין דכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחד לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר שהרי באמצע הוא משוקע ונראית בו שורה עמוקה עכ"ל, דזה אינו אלא גבי בהמה, אבל אדם אין לו אלא כיס אחד כמו שנראה בחוש הראות, וכמ"ש התוס' ברפ"ז לקמן (דמ"ג ע"א) ד"ה הא איכא וכו' שכתבו באמצע הדבור, ואין לחלק בין אדם לבהמה משום דבהמה יש לה ב' כיסין וחשיב מום טפי, דהא אפי' אין לו ביצים כלל מבעי ליה למעוטי ממרוח אשך עכ"ל, וא"כ גבי מתני' דמומי אדם עכצ"ל דזו אף זו קתני, וא"כ מנין לנו לומר גבי בהמה דחסורי מחסרא ולא לומר דזו אף זו קתני כמתניתין דאדם:

וי"ל דאף דאדם הכיס שלו אינו נראה כב' כיסין כמו שנראה בבהמה, מ"מ שייך לומר באדם נמי דיש לו ב' כיסין, דאע"פ שנראין כיס אחד יש דופן מפסיק באמצע וניכר הוא למסתכל בכיס, וכ"כ מהריק"ו בביאורו על הר"מ כ"י בפ"ז דהלכות ביאת מקדש על מ"ש הר"ם שם דין ח' וז"ל, מי שאין לו אלא ביצה אחת אע"פ שיש לו ב' כיסין ומי ששני ביציו בכיס א', כתב שם וז"ל, וצריך לדעת כי גם האדם יש לו ב' כיסין אע"פ שנראין כיס א' יש דופן מפסיק באמצע וניכר הוא למסתכל בכיס, והרי חמשים מומים אלו באדם ובבהמה הם כאשר הזכיר בתחלת הפרק, ועכצ"ל כאשר כתבתי עכ"ל. והנה כי כן נמצא דמתני' דאדם מתפרש שפיר כמתני' דבהמה, דמי שאין לו ביצים היינו ששני ביציו בכיס אחד גמור שאין בו דופן מפסיק באמצע, ומי שאין לו אלא ביצה אחת אע"פ שהכיס שלו יש לו דופן מפסיק באמצע:

וצריך לידע אי שייך פלוגתא דר"י ור"ע דאיפליגו על סברת ת"ק בבהמה, דלר"י כל שיש לו ב' כיסין בידוע שיש לו ב' ביצים אי ס"ל הכי גבי אדם, דאם יש לו דופן מפסיק באמצע דחשיב כב' כיסין, אי אמרי' דלר"י לא הוי מום דבידוע שיש לו ב' ביצים, וכ"כ לר"ע דס"ל דצריך למעך אי אמרי' הכי גבי אדם. ואין ראיה ממה שלא אפליגו כן במתני' גבי אדם, דאף שנחלקו שם ר"י ור"ע לענין דאין זה מרוח אשך דקרא, מ"מ בזה לא איפליגו, די"ל דכיון דאיפליגו גבי בהמה ה"ה גבי אדם: אלא דנראה דא"כ הוא דלר"י ה"ה באדם דאמרי' בידוע הוא שיש לו ב' ביצים, א"כ יקשה דאמרי' התם גבי מתניתין דאדם, קשיא ליה לר"י הא חסר אשך מבעי ליה, תני שנמרחו אשכיו, ואם איתא לסברת ר"י ל"ש לומר שהוא מום כי אם בב' כיסין כעין כיס אחד דאין לו דופן מפסיק באמצע, ובאופן זה לא שייך לומר דלימא קרא חסר אשך, כיון דבאופן זה דיש לו ב' בצים אין כאן חסרון אשך דהחסרון הוא בגוף הכיס דאינו כסדר כיס האדם, ומש"ה קראו הכתוב מרוח אשך, כי ע"כ צ"ל דגבי אדם מודה ר"י לת"ק דלא אמרינן בידוע שיש לו ב' ביצים, וא"כ שפיר מקשה ר"י דחסר אשך מבעי ליה, דבשלמא כשיש לו ב' ביצים בכיס אחד קרי ליה מרוח אשך, אבל ביצה אחת כעין ב' כיסין דאיכא חסרון ביצה אחת חסר אשך מבעי ליה, ועכצ"ל דלא משתעי קרא דמרוח אשך בהכי. ונראה דגם לר"ע לא שייך לומר גבי אדם דממעך ואם יש ביצה סופה לצאת, והיינו דהר"מ ז"ל בדין זה בפ"ז דהלכות ביאת מקדש לא ביאר סברת ר"ע דפסק כוותיה בפ"ג מהל' בכורות [ה"ה] לענין בכור בהמה דממעך ואם יש ביצה סופה לצאת, דכיון דהכא בה' ביאת מקדש חמשים מומין אלו שמנה כאן הם באדם ובבהמה כמו שהזכיר בריש הפרק, ובאדם לא שייך, לזה לא הביא סברת ר"ע כאן כי אם בהלכות בכורות בענין בכור בהמה:

ועפי"ז צ"ל מ"ש התוס' בריש פרק ז' (דמ"ג ע"א) בד"ה הא איכא יבלת וכו' וז"ל, וא"ת אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת דתנן לעיל גבי בהמה הרי אין זה אלא מרוח אשך דקאמר ת"ק וכו', תינח לת"ק אבל לר"י ולר"ע מנ"ל וכו', דאין לחלק בין אדם לבהמה משום דהבהמה יש לה שני כיסין וחשיב מום טפי, דהא אפי' אין לו ביצים כלל מבעי ליה למעוטי ממרוח אשך עכ"ל. ולפי האמור דמתני' דמומי אדם מתפרש נמי דאין לו ביצים דקתני לאו כפשטא, אלא דיש לו ביצים בכיס אחד דהיינו דאין שום דופן מפסיק באמצע, אין דברי התוס' מובנים, דהא לפי"ז שפיר י"ל דיש לחלק בין אדם לבהמה, משום דבהמה יש לה ב' כיסין וחשיב מום טפי, ובאין לו ביצים דהיינו דיש לו ביצים אלא שהם בכיס אחד גמור בלא שום הפסק בינתים, גם באופן זה לא חשיב כ"כ מום כבהמה, כיון דבהמה הוא דבר הניכר לכל דיש לה ב' כיסין גמורים, ובהיות הב' ביצים תוך כיס אחד ממש הוא שינוי גדול והוי מום טפי, אבל באדם שאין לו ב' כיסין ממש כי אם שיש לו מעט הפסק, אם לא היה בו זה הדופן המפסיק אינו שינוי כ"כ, ומש"ה איצטריך קרא למעוטי, מה שא"כ בבהמה ל"צ קרא. ועכצ"ל דס"ל להתוס' דאין לו ביצים דקתני גבי אדם, הוא כפשוטו דאין לו כלל, דסבירא להו דבאדם שאין לו ב' כיסין נפרדים אף דיש הפסק דופן באמצע, אם לא יש לו דופן באמצע לא חשיב מום כיון דאינו שינוי כ"כ, וזה שלא כסברת הר"מ לפי מ"ש מהר"י קורקוס. אלא דלפי סברת התוספות קשה דע"כ מתני' דגבי אדם זו ואף זו קתני, וא"כ גבי בהמה מנ"ל לומר דחסורי מחסרא וה"ק וכו', להוציא דין מחודש דאם יש לו ב' ביצים בכיס א' הוי מום, בהיות דאף דמתניתין דגבי בהמה מתפרש כמתני' דגבי אדם דזו אף זו קתני:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה