אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות מב ס"ק ח

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות מב ס"ק ח

אות מב ס"ק ז

ועוד יש ליישב הא דשמעתין לדעת הר"מ, דהא כבר נמנו וגמרו מהרימ"ט והפר"ח דלדעת הר"מ לא אמרינן דכל הספיקות מדרבנן, כי אם למ"ד דאין חיוב אשם תלוי כ"א בחתיכה מב' חתיכות דהוקבע איסורא, אבל למ"ד דאפילו בחתיכה אחת חייב אשם תלוי פשיטא דהוי מה"ת כיון דבחתיכה א' דהוי ספק שקול חייב אשם תלוי, ואמרינן בכריתות (דף י"ז ע"ב) דרבי אליעזר ס"ל דאפילו בחתיכה אחת חייב אשם תלוי יעו"ש. ואין כל כך רחוק לומר דר' יהושע נמי קים ליה שמעתין דס"ל כר' אליעזר דאפילו חתיכה אחת חייב אשם תלוי, כיון דר"י בר פלוגתיה דר"א הוא ומדלא פליג עליה בזה ש"מ דס"ל נמי הכי, וכיון שכן נמצא דס"ל בכל הספיקות אסירי מן התורה. ואע"ג דלמאי דס"ד לומר בשמעתין דטעמא דר"א משום דתרומתי כתיב ויש אם למקרא פריך מההיא דבגדו בה, ולא פריך מהענין עצמו דכיון דס"ל לר"א דאפילו בחתיכה אחת חייב אשם תלוי, ע"כ ס"ל דיש אם למסורת כדאמרינן התם בכריתות דבזה תלוי פלוגתייהו יעו"ש, מ"מ י"ל דמאי דלא פריך מהתם הוא משום דהא איכא לישנא אחרינא התם בכריתות דלאו משום דיש אם למקרא הוא מ"ד דבעינן חתיכה מב' חתיכות, אלא משום דאפשר לברר איסוריה יעו"ש ומש"ה פריך מדבר מבורר טפי: שוב ראיתי להרב בני יעקב בתשובות סי' ב' דק"פ ע"א שהקשה משמעתין לסברת הר"מ, וכתב וז"ל, והשתא קשה לדעת הר"מ וכו' א"כ בתרומה תלויה אמאי קאמר ר"י דלא בעי שימור, הא כיון דספיקא הוא מדאורייתא טהורה היא ככל הספיקות דמדאורייתא לקולא, ושמא אפשר לומר דשאני התם דגלי קרא תרומתי למימר דדוקא טהורה בודאי אבל תלויה לא עד כאן דבריו. ולכאורה דבריו אינם מובנים במה שתירץ דשאני הכא דגלי קרא תרומתי וכו', דכיון דמן התורה לא משכחת לה תלויה דלעולם בכל ספק היא טהורה הרי תלויה דמדרבנן היא, אבל מן התורה מיהא בכלל טהורה היא, ואיך שייך לומר דאתא קרא דתרומתי לשון יחיד למעט תלויה, וכי אפשר לומר דאתא קרא למעט דבר שהוא מדרבנן, וכיון דמן התורה לא מצינו אופן זה דב' תרומות י"ל דמש"ה נקט קרא תרומתי לשון יחיד, ואכתי קשה אמאי לר"י לא בעיא שימור. ואם נאמר דכוונתו לומר דשאני הכא דמדשני קרא דקרינן תרומותי לשון רבים וכתיב תרומתי לשון יחיד, והעיקר הוא המסורת דכתיב לשון יחיד, עכצ"ל דבא למעט תרומה אחרת, ואם בתרומה נמי אם נטמאה בספק טהורה היא ככל הספיקות, א"כ למה שינה קרא המסורת מהמקרא ולא כתב המסורת נמי כמקרא לשון רבים, כיון דאין שום אופן תרומה תלויה למעט, אלא עכצ"ל דשאני ספק תרומה מכל הספיקות דספק תרומה טמאה אזלינן להחמיר מדאורייתא נמי, ומשכחת לה נמי תלויה מן התורה, ועל זה אתא קרא דמסורת למעט תלויה:

ואם זהו כונתו אכתי קשה, דהתינח ליישב מאי דסלקא דעתך דש"ס לומר דפליגי בקרא דתרומתי אם יש אם למקרא או יש אם למסורת, אבל למסקנא דשמעתי' דדחינן זה ומוקי פלוגתייהו בקרא דלך, דר"י סבר הראויה לך דוקא מאי איכא למימר, הא מן התורה תלויה נמי ראויה לך הויא ואמאי לא בעי שימור, ובזה אין לומר דשאני הכא דגלי קרא דלך דמשמע דאיכא תרומה אחרת דאינה טמאה לגמרי ועכ"ז לא בעיא שימור ועל כרחך דבא למעט תלויה, וש"מ דאיכא תלויה גבי תרומה מן התורה כדאמרינן במאי דס"ד ע"ד האמור, דהא ליתא די"ל דלעולם דספק תרומה היא ככל הספיקות וקרא דלך בא למעט תרומה טהורה דאסורה משום חמץ כדאמרינן בפ"ק דפסחים [טו, ב] דכ"ע לא בעי שימור כאמור לעיל [או"ק ו']. ועוד דשוב ראיתי דגם למאי דס"ד דש"ס דהקשה הרב יש לדחות כן, דמאי דשני קרא וכתב במסורת תרומתי בלשון יחיד, י"ל דלאו למעט תרומה תלויה אלא למעט תרומה טהורה דכוותה, אלא דאסורה באכילה משום איסור חמץ:

ועוד דבר תימה הוא לומר דדעת הרמב"ם דלענין איסור תרומה טמאה ספיקו אסור מן התורה דאפי' נטמאה מספק אסורה מה"ת משא"כ בכל הספיקות, כיון דהר"מ כתב בדרך כלל בפ"ט מהלכות טומאת מת [הי"ב] דכל הספיקות בין בטומאות בין במאכלות אסורות אינם אלא מדרבנן. ועוד יש להקשות על הרב בני יעקב למה הקשה קושייתו על הרמב"ם ממאי דסלקא דעתין בשמעתין דפליגי בקרא דתרומתי, ולא הקשה מהמסקנא דמסיק דפליגי בקרא דלך הראויה לך. ולפי מ"ש לעיל יש לתרץ דניחא ליה להקשות מהס"ד, דלמסקנא יש לדחות כיון דמצינו דר"מ לענין חמץ מתיר לשרוף בשש תרומה טהורה עם טמאה, אלמא דלענין זה משכחינן דרבנן, דכיון דעיקר קרא דלך לא אתא להכי אלא לתרומת חמץ בשעות דאורייתא, מינה אמרינן דה"ה בחמץ דרבנן, א"כ לר"מ ה"ה בתלויה דאף דאינו אלא מדרבנן לא קרינן בה הראויה לך כמו ששיערנו לעיל [או"ק ו']:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה