מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות מב ס"ק ד
והנה ראיתי בתוספתא בסוף פרק מעשר בהמה [פ"ז ה"ז] דתניא הכי וז"ל, בהמה שנתערב בה ספק מעשר בזמן הזה ירעו עד שיסתאבו, ספק אחד עשר הרי כלן ימותו עכ"ל. ונראה דהכי פירושה דהא אמר רבא בסוף פרק מעשר בהמה [ס, ב], יצאו ב' בתשיעי קראן ט', עשירי וחולין מעורבין זה בזה, עשירי מאליו קדוש, לתשיעי תשיעי קא קרי ליה. יצאו ב' בעשירי וקראן עשירי, עשירי וי"א מעורבין זה בזה ע"כ. וכתב רש"י וז"ל, עשירי וחולין דא' מהם הוי ט' ואחד מעשר, אע"פ שקראו תשיעי מעורבין ואינן נאכלין אלא במומן, והגוזז והעובד אחד מהם אינו סופג את הארבעים דשמא חולין הוא. עשירי וי"א מעורבין, כלומר מעשר גמור וי"א קדוש הוויין מעורבין ביחד, ומשום י"א שהוא קדוש קרב שלמים, לכך יקרבו שניהם ויאכלו כחומר קודש שבהם, דטעונים ב' מתנות והרמת חזה ושוק כשלמים עכ"ל: ועל זה הוא דקתני בתוספתא דאם יצאו ב' בט' וקראן ט' דאמרינן דהא' מעשר והב' חולין, אם נתערב אחד מאלו הב' בבהמות אחרות דאיכא רוב חולין לגבי זה שנתערב בהם ירעו עד שיסתאבו, דאע"ג דכשנתערב באחרות איכא ס"ס בכל חד וחד, דבכל חד וחד י"ל שמא אינה זאת שנפלה מהתערובת הראשונה דהיינו מב' שאחד מעשר ואחד חולין דאפשר דהחולין נתערב בהם, ואת"ל המעשר נתערב בהן מ"מ אינה זאת ויכול להתיר כולן ע"ד זה, כל שאינו נהנה מכולן בבת אחת, כדין ב' תערובות שכתבו התוס' בפרק התערובות [זבחים עד, א ד"ה פירש], גבי כוס של ע"ז שנפל לאוצר וכו', דבב' תערובות נמי יש להתיר מטעם ס"ס, ומאי דנקט תנא ג' תערובות היינו משום דבתערובת הג' מותר ליהנות מהם בבת אחת, משא"כ בתערובת ב' דאינו מותר ליהנות מהם בבת אחת. ורוב הפוסקים ס"ל כסברת התוס', וכמ"ש הפר"ח בסי' ק"י ס"ק ל"ח יעו"ש. מ"מ היינו דוקא כשהתערובת הראשון נתערב האיסור ברוב, דמדאורייתא בטיל אלא דמדרבנן לא בטיל, וע"י תערובת הב' מותר מדרבנן נמי מכח ס"ס, אבל אם תערובת הראשון ליכא רובא אלא חד בחד, דמדאורייתא שניהם אסורים דהא איתחזק איסורא כדין חתיכה מב' חתיכות דחייב אשם תלוי, הרי כל חד וחד מיקרי ודאי איסור, וכשנתערב אח"כ אחד מהן ברוב היתר אין כאן אלא חד ספק דתערובת ואסור, וכמ"ש הפ"ח בסי' הנזכר ס"ק מ"ו בד"ה וראיתי למהריב"ל וכו', שכתב הרשב"א דלכ"ע באופן זה דהתערובת הראשון היה חד בחד אין להתיר בתערובת השניה מכח ס"ס יעו"ש: וא"כ ה"ה הכא דהתערובת הראשון דיצאו שנים בט' הוא תערובת דחד בחד ולא חשיב ס"ס בתערובת הב', ומש"ה אינם מותרים ליהנות מהם אפילו בזה אחר זה, אלא דכיון דכבר בתערובת הב' נתבטל ברוב מן התורה, דכל הדברים חד בתרי בטיל וליכא למיחש שמא יפגע באיסור תורה אמרינן דירעו עד שיסתאבו אפילו בזמן הזה, ולא חיישינן שמא יבא לידי תקלה דגיזה ועבודה או שישחטנו בלא מום, דכיון דאין איסורו אלא מדרבנן לא חיישינן להכי, ואף זה בהצטרפות דמלבד דמן התורה בטיל ברוב יתר ע"כ דבתערובת הב' עכ"פ איכא ס"ס אלא דאינו כ"כ אלים להתיר. וכל זה ביצאו ב' בתשיעי וקראן תשיעי דעכ"פ אחד חולין הוי, אבל בהמה שנתערב ספק י"א, דהיינו דיצאו ב' בעשירי וקראן עשירי דשניהם קדושים, דהאחד מעשר והאחד שלמים, ונתערב א' מהם בבהמות חולין דשורת הדין הוא דימותו שמא יבואו לידי תקלה, וכיון דשניהם קדושים וליכא ס"ס כלל אף דבטיל ברובא דחולין מן התורה, לא מקילינן למימר שירעו עד שיסתאבו, כיון דליכא צירוף דס"ס:
ולפי התוספתא יקשה לדעת התוס' [בכורות לג, ב] והרא"ש [סי' ד'] ודעימייהו דס"ל דשאר קדשי מזבח בזמן הזה ליכא איסור הטלת מום כי אם מדרבנן, ובמקום פסידא לא גזרו, משא"כ בבכור ובמעשר האיסור מן התורה, וא"כ אפילו במקום פסידא אסור, דא"כ הכא בספק י"א נמי שנתערב איכא ס"ס, דשמא הי"א שהוא שלמים שדינו שבזמן הזה מותר להטיל בו מום במקום פסידא הוא שנתערב ומותר להתירם ע"י מום, ואת"ל דהמעשר הוא שנתערב ואסור להטיל בו מום, מ"מ אפשר שזה שאני מטיל מום חולין, וכן יכול להטיל מום בכל חד וחד ושפיר דמי, כיון שאינו עושה כולם בבת אחת דבכל חד וחד איכא ס"ס על אופן זה. ואולם לסברת הרמב"ם [פ"א מהל' אסומ"ז ה"ז] דאפי' בשאר קדשי מזבח המטיל מום עובר בלא תעשה אתי שפיר, דבשום אופן ליכא ס"ס, דאפילו נתערב הי"א שהוא שלמים דינו כמעשר דאסור להטיל מום אפילו במקום פסידא: והנה לפי מה שפירשתי בכוונת התוספתא יקשה ממנה לתירוץ הראשון שכתב הרשב"א בתורת הבית [בית ד' שער ב', דף כה, ב], דנראה ממנו דלר"ת ב' תערובות הוי ס"ס אפילו אם התערובת הראשון חד בחד בלא רובא, וכן דעת בעל התרומה וכמ"ש הפר"ח שם בס"ק מ"ו בד"ה וראיתי למהריב"ל וכו' כנזכר לעיל, דלפי שיטתם אמאי הכא בספק מעשר לא אמרינן דעל ידי תערובת ב' מותרים מטעם ס"ס, ואמאי קתני ירעו עד שיסתאבו. ואולי דלפי שיטה זאת י"ל דקתני שירעו עד שיסתאבו דאסרינן להו בלא מום שמא יבא ליהנות מכולם בבת אחת, דהיינו שיעשה עבודה בכולם בבת אחת בחרישה וכיוצא או שימכור אותם בבת אחת, דבבת אחת ליכא ס"ס, ואין מותר ליהנות מהם בבת אחת כי אם ע"י תערובת ג' כמ"ש התוס' ע"ז: