אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות לד ס"ק ב

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות לד ס"ק ב

אות לד ס"ק א

והנה במ"ש בתשובת הרמב"ן הנזכר דהחשוד על הדבר אפי' אם נשבע אינו נאמן בשבועה, דכיון דעבר עבירה דמושבע ועומד מהר סיני הרי חשוד על השבועה ג"כ, וכן פסקו הפוסקים לענין הלכה. יש לעמוד מההיא דאמרינן בפ"ק דב"מ (דף ה' ע"ב), עלה דאמרינן שבועה זאת תקנת חכמים היא וכו', פריך ונימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, ומשני לא אמרי' מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, הרי דאף דחשיד אממונא לגזול שהוא מושבע ועומד מהר סיני שלא יגזול עכ"ז לא חשיד אשבועתא. וכתבו התוס' שם ד"ה דחשיד וז"ל, נראה דה"ט משום דשבועה חמורה כדאיתא ביומא [פו, א] ובשבועות [לט, א] שהעולם נזדעזע על לא תשא עכ"ל, וה"ט דהחשוד על הקל אינו חשוד על החמור:

ונראה פשוט דלק"מ שהרי כתבו התוס' בדבור הנזכר וז"ל, וא"ת א"כ אמאי גזלן פסול לשבועה דאמרינן שכנגדו נשבע ונוטל וכו', י"מ בשם הרב יהודה חסיד דהא דחשיד אממונא כשר לשבועה משום דשמא ע"י שבועה יפרוש מגזל, אבל גזלן ודאי כמו שמהממון אינו פורש ה"ה משבועה עכ"ל, וכתירוץ זה של התוס' הביא הרב בצלאל שם בספר אסיפת זקנים דף כ"ב ע"ד משם רבינו הרמב"ן וז"ל, ואפשר דגזלן שגזל גזילה פעם אחת ועכשיו נתחייב שבועה אין מוסרין לו אותה שבועה מפני שכבר גזל פעם א', ועכשיו אנו חוששין שמא הוא שונה בה ונעשית לו כהיתר ומשום שבועה לא ממנע, שהרי בשביל חומר שבועה זאת לא יחזיר ממון הגזל הראשון, וכשם שלא ישיב הגזל הראשון לא ימנע מגזל זה ולא יעשה תשובה לחצאין, אבל זה שלא גזל פעם אחרת אלא שעכשיו אנו חוששין שמא כופר בממון הוא, אם מחייבת ליה שבועה דהוו ליה תרי חומרי במלתא פריש מכוליה איסורא, אבל כיון דטעים טעמא דאיסור וגזל ממונא חשיד אשבועתא עכ"ל, וא"כ ה"ה במי שהוא חשוד על עבירה אחת שכבר עבר עבירה זאת פעם אחת דטעים טעמא דאיסור, אינו נאמן על דבר זה עוד אפילו בשבועה כיון דעכשיו ע"י השבועה אינו פורש מהאיסור לגמרי דאכתי העבירה הראשונה אינו מתקן כלל, וא"כ י"ל שמא הוא שונה בה ונעשית לו כהיתר ומשום שבועה לא ממנע, כיון דע"י שבועה זו אין בידו לתקן מה שעבר בעבירה ראשונה:

ועוד דאעיקרא דמלתא קא אמרינן התם בפ"ק דב"מ [ו, א], דאביי ס"ל דמשום ספק מלוה ישנה הוא, וכתב רש"י דאביי ס"ל דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, ופשיטא דקי"ל כאביי דהוא בתרא, והרי"ף ז"ל לא הביא שם כ"א דברי אביי, ומדלא הביא כ"א דברי אביי מכלל דסבירא ליה דמאן דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, וכמ"ש הרא"ש שם בפסקיו [סי' ט'], וכן פסק הטור ח"מ סימן צ"ב שכתב וז"ל, וכן מי שחשוד ליקח ממון חבירו חשוד על השבועה, ודוקא שיש עדים שלקח ממון חבירו אבל בלא עדים אי אפשר להיות חשוד דשמא מלוה ישנה יש לו עליו שבשבילו תפס אותו ע"כ, וכן פסק מרן בש"ע שם [סע' ג'], הרי דבלא עדים דוקא משום די"ל מלוה ישנה יש לו עליו, הא לאו הכי הוה חשוד על השבועה וא"כ ה"ה החשוד על האיסורין:

שוב ראיתי להרב פרי תואר סי' הנזכר [קי"ט] ס"ק י"א שעמד ע"ז יעו"ש, ולע"ד לפי האמור אין כאן קושיא כלל, ובפרט דנראה דקי"ל כאביי דחשוד אממונא חשוד אשבועתא, ומ"ש לחלק דשאני ממון דמימר אמר דכיון דניתן להשבון לא מקרי עבריין על השבועה, לע"ד אינו נראה כן דא"כ אמאי גזלן חשוד על השבועה כיון דניתן להשבון, מה שאין כן בשבועה דלית לה תקנתא ודו"ק:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה