מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות לב ס"ק ג
והנה הראב"ד בפי"א מהלכות עדות [ה"ח] הקשה עוד על הר"מ ממתני' דרפ"ד דדמאי, הלוקח פירות ממי שאינו נאמן ושכח לעשרן ונכנסה שבת, הרי זה שואלו ואוכל על פיו בשבת, וכן אם אמר לו אחד שאינו נאמן מעושרין הם אוכל על פיו באותה שבת, ופסקה הר"מ בפי"ב מהלכות מעשר [ה"א], הרי דאפילו על של אחרים אינו נאמן כי אם דוקא בשבת. וראיתי להרב מחנה אפרים בהל' עדות סי' י"ב שכתב ליישב קושיא זאת וז"ל, ולע"ד לק"מ דנהי דחשוד נאמן על של אחרים, מ"מ אין עד אחד נאמן במידי דאיתחזק איסורא כל כמה דאין בידו לתקנו כדמוכח בפרק האשה רבה [פז, ב], אלא דבדמאי הקילו גבי שבת והכי אמרו שם בירושלמי, ומ"ש הר"מ דהחשוד על הדבר מעיד על של חבירו מיירי דאחד עומד עמו עכ"ל:
ולע"ד לא ידעתי למה הוצרך לומר כפי זה דהר"מ מיירי בעד אחד עומד עמו, הא אפי' בעד אחד מיירי אלא דמיירי דהבעלים אומרים שהוא מתוקן, וכל שהבעלים אומרים שהוא מתוקן כיון שבידו לתקן נאמן מן התורה, ובטלה חזקת איסור שבו כיון דרוב עמי הארץ מעשרים ומכח רובא בטלה החזקה, אלא דמדרבנן דחששו למיעוטא בעינן עדות אחד, וכיון דעכשיו דאמרו הבעלים שהם מתוקנים כבר בטלה חזקה דטבל, וסגי בעד אחד כשאר איסורין דלא איתחזק איסורא דעד אחד נאמן. וגבי מתני' דשכח לעשרן דקתני דאם לא מצא לבעלים לשאול להם ושאל לאחר, התם שייך שפיר דאיתחזק איסורא כיון דהבעלים לא אמרו שכבר מתוקנין הם עדיין בחזקת טבל הם, וכל דאיחזק איסורא אין עד אחד נאמן, אבל הכא דברי הר"מ מיירי כשהבעלים אומרים שמתוקנים הם דבהכי בטלה חזקת איסור, כיון דאזלינן בתר רובא ורוב עמי הארץ מעשרין הם, והא קי"ל רובא וחזקה רובא עדיף:
אלא דלעד"נ דמטעם זה אפי' כשאין הבעלים אומרים שתקנן י"ל הכי, דכיון דמכרן לאחר מסתמא אמרינן דהם מעושרין דבתר רובא אזלינן, ואין להחזיק שום אדם ברשע בשביל מיעוט שאין מעשרין, וכיון דמכרן לאחר ולא פירש שאינן מעושרים מסתמא אמרינן דכבר עשרן ובטלה חזקת איסור שבהם. וההיא דאמרינן בהאשה רבה מיירי בטבל שיש בבית הבעלים שעדיין לא הוציאו מתחת ידו, והבעלים אינן כאן לומר אם מעושרין הם או לא, דבכה"ג עדיין בחזקת טבל הם די"ל דדעתו להפריש ועדיין לא הפריש, אבל בשכבר הוציאן מתחת ידו ומכרן סתם, מסתם לא מחזקינן ליה לרשע ותלינן דזה הוא מן הרוב דמעשרין, וא"כ ליכא חזקה דאיסור:
וכן ראיתי להתוספות בפ"ג דבכורות (דף כ' ע"א) סוד"ה ואיבעית אימא וכו' שכתבו וז"ל, וא"ת דבפרק הזהב [ב"מ נה, ב] אמרינן גבי חמשה חומשין הן משמע דדמאי הוי מדרבנן אפילו לר"מ וכו', ולמה אינו טבל דאורייתא דסמוך מיעוטא דאין מעשרין לחזקת טבל, וי"ל דאין זה חזקה דדילמא כר' אושעיא עבדי שהכניסה במוץ, ועוד דאין להחזיק שום אדם ברשע בשביל מיעוט שאין מעשרין עכ"ל, הרי מפורש בדברי התוספות כמ"ש. וגם למדנו מדבריהם דבשלא נודע דשמא הכניסה במוץ ליכא חזקה דטבל, ומש"ה אמרינן אפילו לר"מ דלא הוי טבל מדאורייתא כיון דליכא חזקה דטבל ברורה, וא"כ י"ל דההיא דהאשה רבה מיירי בטבל שהוחזק לטבל גמור דנודע לנו דלא הכניסה במוץ, אבל בסתם לוקח מע"ה דלא נודע בבירור אם הכניסה במוץ או לא, כיון דליכא חזקה ברורה עד אחד נאמן: