מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות כט
והנה בשמעתין (כ"ח ע"ב) אבעיא לן מפני המשתנין דכולהו משתנין או דלמא איכא דמשתני ואיכא דלא משתני, ופריך למאי נ"מ, ומשני לאכחושי סהדי וכו', וכתב רש"י בד"ה למאי נ"מ וז"ל, הא אפילו איכא דלא משתני הואיל ולא קים לן הי משתני והי לא משתני כולהו אסירי אי נשחטו בלא מומחה עכ"ל. ויש להקשות דא"כ לפי מאי דאסיק דאיכא דמשתני ואיכא דלא מתשני, כיון דלא קים לן הי משתני והי לא משתני, אמאי אין אנו מתירין אפילו בדוקין שבעין מטעם ס"ס, לפי מה שהעלה הפר"ח בכללי הס"ס סימן י"ג, דכל ס"ס בין מתהפך ובין אינו מתהפך מקרי ס"ס, דהכא נמי איכא ס"ס דאינו מתהפך, דיש להסתפק מעיקרא שמא מום זה הוא מאותם דלא משתני, דבהכי פשיטא דהוי מום קבוע מחיים, ואת"ל דהוי מאותם דמשתני אחר שחיטה, אכתי יש להסתפק דאפילו הוא מאותם דמשתנים מ"מ זה כבר נעשה מום קבוע מחיים, דלא משום דהוי מהמשתנים הוא מוכרח שלא היה מום קבוע קודם שחיטה. דכבר נודע מ"ש הפר"ח בכללי הס"ס אות י"ב משם פסקי מהרא"י ומה שהעלה הוא, דלא מיבעיא דכשהספק האחד מוסיף על חבירו בהיתר דמקרי ס"ס ולא הוי שם אחד, אלא אפילו שלא יש שינוי בין ב' הספיקות אלא תוספת המציאות מקרי ס"ס ולא חשיב משם אחד יעו"ש, והכא בס"ס זה פשיטא דלא חשיב שם אחד, דהא הספק הראשון מוסיף על חבירו בהיתר, דלספק הראשון דשמא מום זה הוא מאותם דלא משתני, לצד זה אי הוה קים לן והיה ניכר לנו בפשיטות כשאר מומי הגוף כנסדקה אזנו וכיוצא, אפי' אם יבואו עדים ויאמרו שראוהו מחיים ולא היה מום קבוע היינו מכחישים אותם, כיון דאנן סהדי דמום זה אינו מהמשתנים אחר שחיטה, וע"כ כן היה קודם, משא"כ בספק השני דשמא הוא מהמשתנים אלא דכבר היה מום קבוע מחיים, דאם יבואו עדים ויאמרו שראוהו מחיים ולא היה מום קבוע מהניא עדותם לאסור אותו על צד הודאי ולא מתורת ספק, וזה פשוט דאיכא נפקותא טובא בין איסור דנאסר על צד הודאי ובין איסור דנאסר מפני הספק: