מדרש בחדוש על הגדה של פסח· רבי אליעזר נחמן פואה
מגיד · כוס שניה
פסקה ב
הגם שכבר הודינו אליו יתברך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה על כוס של קדוש. ראו חכמי' לתקן ברכה זו פרטי'. על כוס שני כדי לעורר רחמיו ית' לשוב שנית לגואלנו גאולה כיוצא בה כמו שהבטיחנו. ומה שאומר כן יגיענו למועדי' ולרגלי' הבאי' לקראתנו לשלום אין הכונה לשבועות וסכות הבאי' אחר הפסח אלא מועדי' שיתוספו בגאולה העתידה שיהיה זכירת יציאת מצרים טפל וזכירת קבוץ גליות עיקר. וקראם באי' לקראתנו לפי שבכל יום אנו קרבי' אל הקץ יותר. ושמחים בבנין עירך שהוא ית' יהיה לה חומת אש סביב. ששים בעבודתך. הששון לא תהיה על צאתנו מיגון לשמחה. היינו שיצאנו לרוחה. ונתענג בכל ההבטחות שהבטיחונו הנביאי'. אלא עיקרה תהיה על כי זכינו לעובדו בשובה ונחת בלי מוראת בשר ודם שיפסיקונו ממנה. וכן אומר הכתוב נגילה ונשמחה בך. בך בישועתך. בך בתורתך. ?*) ובחדוש בית מקדשך שעתיד להורידו מן השמים בנוי ומשוכלל. ושם נאכל מן הזבחים כדי שביעה ואחר כך מן הפסחי' על השבע. ואמר מן הפסחים לשון רבים. כי לא יעקר זכרון יציאת מצרים וגם אז נאכל מן הקרבן אשר יעשה לשם פסח מצרים. ואחריו קרבן לשם פסח דורות. כי מעין יציאת מצרי' תהיה. ויפסח גם אז על בתינו להאיר לנו כאשר בתחלה ויותר לאין שיעור. עד שישרה עלינו רוח קדשו ונדע לשורר לפניו שיר חדש. לא שירה חדשה כמו ששבחו גאולי מצרים אלא שיר משובח כהפרש שבין זכר לנקבה. על גאולתנו משעבוד מלכיות. ועל פדות נפשנו משעבוד יצר הרע. שלא יסית עוד אותנו כאשר כתבנו במשנת מה נשתנה:
תם ונשלם