אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ט · פרק ט - פסוק כב

פרק ט - פסוק כא

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים:

גם זה המשך להמבואר בפסוקים האחרונים, שהנס היה מתמשך ובכל מקום, ולכן מרדכי קבע את משתה הפורים בכל העולם ובכל שנה; ולבד מזה מבואר כאן שקביעות החג היתה בדיוק באותם ימים שהיהודים נצחו את הגוים. ובכך הרי יהיה מובן לגוים על שום מה עושים היהודים משתה ושמחה - זכר לנצחון היהודים ומפלת הגוים. ובכל זאת ידע מרדכי שהגוים לא יזיקו ליהודים בעתיד, וזה מאחר שראה את עוצמת הנס, כי נפל פחדם של היהודים על העמים, והבין שגם לעולם לא תיגרם רעה ליהודים מכך.

ואם נתבונן נראה שהיה אפשר שמרדכי ואסתר יקבעו את הימים האלו בתאריך אחר. וכמו שתענית אסתר נקבע ביום אחר (-י"ג באדר), מהיום שבו היהודים התענו (-ערב פסח). וכן חג סוכות שהוא זכר לענני כבוד שעשה הקב"ה לישראל ביציאתם ממצרים בחודש ניסן, התורה ציותה לעשותו בחודש תשרי ולא בחודש שיצאו בו ממצרים (עיין טור או"ח סי' תרכ"ה). כך גם בפורים היו מרדכי ואסתר יכולים לשנות את התאריך של ימי הפורים, שלא ירגישו העמים שהיהודים עושים חגים זכר לנצחונם ויוכלו לחשוב שהיהודים שמחים על מפלת העמים. ובכל זאת לא חששו לכך מרדכי ואסתר, וכאמור לעיל, כיון שראו את גודל הנס, וידעו שכמו שנעשה נס באותו זמן, כך בכל שנה ושנה תאריך זה יהיה מיוחד לטובת היהודים.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה