מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ט · פרק ט - פסוק כא
לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִים את יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:
פסוק זה הוא המשך למה שמבואר בפסוקים הקודמים, המלמדים על גודלו של הנס שהיה לא רק בזמן ובמקום ההוא אלא קבוע ובכל העולם, וכאן בפסוק זה מתבאר בפרטות החלק הזה שהנס שהיה אותו זמן, נמשך זמן רב, ולא היה רק באותה השנה בלבד, וזהו ממה שרואים שהיהודים עשו משתה ושמחה, יום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו, בכל שנה ושנה בתאריך שהיה בו נס הפורים. שהרי לפי המסתבר היה צריך להיות שלאחר נס פורים, יעבור זמן מה, והגוים יחזרו להשתלטותם על היהודים, כמו לפני הנס. אלא שאם כך היה, היהודים בודאי לא היו עושים משתה ושמחה וכל השאר - באותה תקופה, שהרי אלו דברים גלויים מאד, ובפרט המשתה והשמחה. ועל ידי זה, יִזָכְרו הגוים במה שעשו להם היהודים בנס פורים, ומי שהיה שונא את היהודים, ודאי שהיה נוקם בהם, ואם כן היאך היהודים העזו לעשות משתאות, דבר שיכול לגרום להם רעה, אלא ודאי שפחד היהודים אחז את הגוים גם לאחר מכן שלא באותה שנה שהיה נס פורים, וכך יכלו היהודים לעשות משתה ושמחה תמיד במוצהר. ורואים מזה את גודל הנס, שהיה הנס חוזר בכל שנה ושנה.