מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ט · פרק ט - פסוק יז
בְּיוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָר לְחדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:
הרבה נסים נעשו ליהודים במלחמה הזו, כנתבאר לעיל, [וכמה מהם: שעשו זאת היהודים בקלות, וללא התנגדות, ועוד]. ובנוסף על זה, הרי כל מלחמה בדרך כלל נערכת משך איזה זמן, ואף על פי שצד אחד בטוח בניצחונו, לא ימלטו ספקות וחששות מליבו בנוגע לעתידו, ובכל ימי המלחמה עובר מתח וחרדה על אנשי המלחמה, ושעת מלחמה שעה קשה היא. אבל במלחמה שנלחמו עַם ישראל, שפר מזלם בכל עניינים אלו. שכן מלחמתם לא ארכה אלא יום אחד בלבד, וביום השני כבר נחו מהמלחמה. וזה עוד חסד מחסדי השם יתברך שהֵקל ברחמיו הגדולים על היהודים, שהמלחמה לא התארכה, ונצחו היהודים מהר, ותיכף נחו בשלוה.
עוד נס מבואר בפסוק זה, והוא נלמד ממה שהיהודים עשו ביום השני משתה ושמחה. שרואים מכאן איך שהיהודים עשו את המלחמה בקלות רבה; שהרי בכל מלחמה, הצד שניצח, אינו עושה מיד משתה על הצלחתו, אלא ממתין עד שיתאוששו חילותיו ואזרחיו מהמלחמה. וגם יש בלוחמיו ניזוקים, וצריכים להמתין עד שירפאו ויחלימו. אך במלחמת היהודים בגוים, ודאי שלא היו ניזוקים אצל היהודים, וכאמור לעיל - שאיש לא עמד להגן על עצמו מפני היהודים, וכל שכן שלא הרעו ליהודים, על פי חוק המלך; ולא עוד אלא שהיהודים אפילו לא היו צריכים להתאושש רגשית, ולכן באותו יום שפסקה בו המלחמה כבר ערכו משתה ושמחה. וזה מראה על גודל הנס שבמלחמה, שהיה זה לעם ישראל כאילו לא עשו מלחמה, וכאילו לא הרגו כל כך הרבה מאויביהם. והרגשתם היתה קלה ונוחה, ותיכף יכלו לעשות משתה.