מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ט · פרק ט - פסוק יא
בַּיּוֹם הַהוּא בָּא מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
לפני המלך לא מספרים דברים שאין להם תועלת מעשית או דברים שאין להם משמעות רבה. ואם כן, ממה שדבר מספר ההרוגים בא לפני המלך, רואים את העוצמה שבדבר, שלא רק ביום השני שהגיע מספר ההרוגים לאלַפִים, אלא כבר ביום הראשון שהיו חמש מאות ועשר הרוגים, היתה זו מכה עצומה, ולכן הובאו הדברים לפני המלך. [וזה חוץ ממה שהיו עוד גוים שהיהודים הענישום כמגיע להם על תעלוליהם לשעבר ביהודים; אלא שזה היה נחשב לדבר קטן יחסית בשביל לספרו למלך, ולכן זה לא הובא העניין לפני המלך]. ועל אף המכה העצומה שהכו היהודים בגוים, דממו הגוים, והניחו ליהודים לעשות בהם כרצונם.
והנס הנ"ל נעשה לא רק בתחילה כשהגוים לא הפריעו את העם ממעשיהם, אלא אף לבסוף, שכששמעו על מספר ההרוגים הגדול, הרי היו צריכים להתעורר בקצף על היהודים - נו, אז נָתַנו לכם להכות, אבל עד כדי כך!?, ובאמת לא טענו כלום, ובלמו את פיהם.