אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ט · פרק ט - פסוק י

פרק ט - פסוק ט

עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם:

חוץ ממה שאותם עשרת בני המן היו שרים ומושלים, כאמור, היו אלו אותם הרשעים ביותר שבבני המן הרשע. ובכך היה נס בהִוַדע שאותם ילדיו היותר אכזרים קיבלו עונש מהיהודים, מידה כנגד מידה. ורש"י מביא שהם אותם שכתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. וזה לשון רש"י: ..."אלו העשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים, כמו שכתוב בספר עזרא (ד ו): 'ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים'. ומה היא השטנה, לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית, והלשינו עליהם הכותים והחדילום, וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן, דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן" עכ"ל רש"י.

ועוד, בזה שהם היו הילדים של המן הרשע, שהיה צורר היהודים, ונתפרסם בכל מקום רשעותו ואכזריותו ומחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים, בכך שהרגו את עשרת בניו, הבינו כולם שזה גם עונש להמן על שהצר ליהודים. ואף בזה היה קידוש ה', שראו כולם איך שמי שמנסה להרע ליהודים - עַם השם, נענש.

"ובבזה לא שלחו את ידם". היהודים המנצחים לא לקחו את כספיהם של הגוים המנוצחים. ובזה נעשה קידוש השם גדול, שהיתה ליהודים אפשרות לקחת את ממונם, ולא עשו זאת, וכך ראו כולם שכוונתם רק לשם שמים, להגן על עצמם, על ידי הריגת אויביהם, ולא עשו זאת סתם בתור נקמה גרידא כנגד מה ששנאום עד עתה. ואף אותם שהרגום, לא היה זה בכדי, אלא משום שלא היה ליהודים פתרון אחר, כגון שיגיעו לשלום; שכן אותם ההרוגים היו עמלקים, כמבואר בחז"ל (תרגום טז), ולא היה שייך שיתהפכו מאויבים לאוהבים, או לפחות שיפסיקו לשנוא את היהודים, שכן השנאה שלהם ליהודים טבועה בדמם, וירושה היא להם מאבותם עשיו ועמלק, ולכן הוכרחו היהודים להורגם. אך מה שלא הוכרחו לעשות, לא עשו, ולכן לא נטלו את ממונם.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה