מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ז · פרק ז - פסוק ז
וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ:
לאחר כל מה שנעשה, הרי היה בפני המלך שני אפשרויות: אם הוא אוהב את המן, הרי צריך לנהוג באופן הזה, שינסה להרגיע את המלכה, ולנסות לתוֵך בינה לבין המן ולהפשיר את המריבה שביניהם. אפשרות שניה - אם הוא לא אוהב את המן, לאחר שרואה שאסתר מחשיבה אותו לאויבה, הרי יש לו לכעוס על המן מאד, איך זה שהוא עושה כזה דבר רע למלכה, ובפרט שהוא מינה אותו לראש השרים, ואיך עושה דבר כזה נגד המלך, להשמיד את המלכה ביחד עם עַמה?! ואף על פי שאחשורוש היה אוהב עד עתה את המן, וגידלו מאד מאד, משמים נתנו בליבו לעשות את האפשרות השניה, והתקצף על המן הרבה, ובאמצע המשתה, לא היה מוכן להרגע, וקם בחמתו ויצא אל הגינה. לאחר שראה המן כל זאת, הבין שאחשורוש כבר חושב לדחותו מעליו. ולכן, כשיצא המלך אל הגינה, חשב המן בליבו, הרי נשים - רחמניות הן, וקלות להתרצות ואפשר לנסות לשכנע את אסתר לרחם עליו, ואף על פי שהמלך כועס עליו, לאחר שתשתכנע תבקש מהמלך שיחוס על המן ויעביר על חטאו, ואפילו יכול להיות שיחזירו למעמדו...