אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ו · פרק ו - פסוק יב

פרק ו - פסוק יא

וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי ראשׁ:

אף על פי שמרדכי ראה את התשועה הגדולה שנעשתה לו, לאחר שהרכיבו המן על הסוס חזר לשער המלך ולבש את השק והמשיך בתעניתו (מגילה ט"ז א'). שהרי כל זה היה באמצע היום השלישי של התענית, וכיון שמרדכי עוד לא ראה את התשועה של כלל ישראל, שעדיין לא נתבטלו הגזירות, לכך המשיך בסיגופים. ובזכות אלו השלושה ימי צום ותענית, נגמרה כלייתו של המן, ובערב כשאסתר עשתה משתה והזמינה את המלך והמן, ציוה המלך לתלותו. ומאז התחיל מרדכי לעלות מאד מאד, שאסתר גילתה למלך כיצד מרדכי קרוב לה, ועל ידי זה לבסוף ביטלו את האיגרות ששלח המן, מפני שאחשורוש נתן למרדכי את טבעתו, וכך יכל מרדכי לבטל את האיגרות הראשונות.

וגם מבואר כאן הבושה הגדולה שהיתה להמן, עד כדי כך שנידחף (הלך מהר ונדחף מעצמו) אל ביתו, כשהוא אבל וחפוי ראש. והטעם שהיה אבל, ביארו רבותינו (הבאנו דבריהם בפסוק קודם): שבתו זרקה עליו עציץ מלא מים מטונפים, וכנ"ל, ונפלה לידו ומתה. וכל זה היה בזיון גדול ונורא, ונוסף על בושתו הרבה - מכתו היתה רבה מאד.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה