מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ו · פרק ו - פסוק יא
וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדְּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ:
פה נעשה הנס הגדול, שהמן הרשע, מזרע עמלק, שונאיהם של היהודים מעולם, [וביותר של מרדכי היהודי, שהרי היה עבדו של מרדכי, וכל כבודו ועושרו לא היה שווה לו מאום, שכל מה שיש לו שייך למרדכי, ולכן כל כך היתה שנאתו רבה עד שלא שקט וגזר להשמיד את כל היהודים (ח"ו) -] אותו המן הרשע בא אל מרדכי, ולבוש מלכות בידו, וסוס של מלך לידו ואומר למרדכי בא תלבש את בגדי המלכות האלו ותעלה על הסוס של המלך. [ומבואר בדברי רבותינו (עיין תרגום שני באורך) שאפילו מרדכי לא האמין שהמן עושה זאת באמת, וחשב שמהתל בו סתם, עד ששכנעו המן לעשות כדבר המלך]. ועוד יותר מפליא, שהמן הוא זה שמרכיב אותו על הסוס! ולא רק באיזה מקום צדדי, וכמה צעדים, אלא בכל רחוב העיר - שכולם יראו את העניין הנפלא הזה. ולא עוד אלא שמכריז לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. וגדולה התמיהה, עד כדי כך שבתו של המן, שהיתה עומדת על גג ביתה - לא היה לה אפילו צל של ספק שהרוכב הוא המן והמרכיב הוא מרדכי, וכל כך היתה בטוחה בזה עד שהסכימה להשליך עציץ מלא מים מטונפים על זה שמרכיב, כמו שביארו רבותינו (מגילה ט"ז א'). וכשהרים המן עיניו לראות מי הוא זה ואי זה הוא שמתוך ביתו שלו משליך עליו את העציץ ונוסף על כל בזיונותיו מוסיף עליו בזיון גדול - ואז ראתה בתו של המן שאביה הוא המרכיב - והפילה את עצמה ומתה. כיוון שהיה הדבר מאד רחוק מהמציאות, שהמן שהוא ראש השרים אצל המלך, וכולם משתחוים לו, וטבעת המלך ניתנה בידו, וגזר גזירה והמלך הסכים עמו, הוא בעצמו מרכיב את מרדכי ברחוב העיר על הסוס ועושה לו כבוד כזה, וצועק לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו]. ומרדכי הלא היה מהעם שהמן שונא, ומרדכי בעצמו היה שנוא ביותר על המן. ואמנם לפני הקדוש ברוך הוא יתעלה שמו, לא יבצר דבר מלעשותו, "כי הוא אמר – ויהי, הוא צוה - ויעמוד" (תהלים ל"ג), ו"השם הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים" (שם).