מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ד · פרק ד - פסוק ט
וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדְּכָי:
הנה, בזה שהתך יכל לגשת בצורה ישירה אל אסתר בלא שליח נוסף, היתה להם תועלת גדולה. שאילו היה אחר שאינו מזרע היהודים נוסף עליהם לתווך בין התך ובין אסתר, היה יכול להזיק להם. כיצד, כגון שהיה מקבל את ההודעה מאסתר, והיה מודיע להתך דברים שאסתר לא אמרה, והיה מטעה אותם, וכן בחזרת הדברים ממרדכי, היה אומר שיעביר השליחות אל אסתר, ולא היה מעביר, היה מרמה עליהם, והיו חושבים שאסתר מודעת לכל מה שעובר על עמה והיו מצפים לתגובתה, והיה יכול להרבות עליהם שיח ודברים בטלים: אסתר המלכה אמרה תעשו כך וכך - והיא לא אמרה באמת, והיה מבלבלם, ולא היו יודעים בין ימינם לשמאלם, ומה קורה באשר אסתר היהודיה לא משיבה אותם נכונה. או שהיה מרשיע ביותר, שהיה הולך ומעליל עליהם אצל המלך, שהיה יכול לדבר רע על מרדכי והיה המלך חושב שרוצה מרדכי להרע לו, והיה מסלקו ממדינתו, וכדומה. וכך היה גורם לחיסול כל תוכנית הצלה מצידם. ואין צורך להאריך בזה. ולכך עשה השם יתברך שדניאל יהיה השליח היחיד בין אסתר למרדכי. וכך יעברו הדברים נכונה מזה לזה, ותוכל אסתר המלכה לבקש על עמה אצל המלך.