מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ד · פרק ד - פסוק ח
וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ:
בראות מרדכי את חומרת המצב, שלח להודיע לאסתר שתיכנס אל אחשורוש להתחנן אליו ולבקש על עמה, אך לא הסתפק בזאת, אלא צוה עליה שתגיד למלך כל זאת.
וזה היה בסיעתא דשמיא - שמרדכי לא הסתפק לבקש ממנה אלא אף צוה עליה, מפני שכך הוכרחה אסתר לשמוע בקולו.
אך היות ואסתר ידעה מהעונש הרובץ על הנכנס אל המלך בלא שנקרא אליו, פחדה על נפשה, ולכך הוצרכה לבקש ממרדכי שיוַתר לה מלהכנס אל גוב האריות המסוכן. אך מרדכי לא הניח לה מלהכנס, ושלח לה שוב - שחייבת היא להכנס אפילו בעל כורחה.
וזהו משום שכשהיא לא רצתה לילך אל המלך הרי הוכרחה לשלוח לו בחזרה תשובתה עם השליח: שאינה יכולה להכנס, מפני האיסור הרובץ על הנכנס לבית המלך בלא שיקרא. ואז מרדכי שלח ואמר לה שאף על כל זאת, חייבת היא לנסות, ולא בשביל עצמה היא נכנסת אלא בשביל עמה, וכך לבסוף נכנסה אל המלך, ובאה תשועה לעם ישראל.