אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ב · פרק ב - פסוק יז

פרק ב - פסוק טז

ויֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלוֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי:

זו גולת הכותרת בנסים אלו: שהוכתרה אסתר להיות מלכה. ואפילו שלא רצתה לגלות את עמה ואת מולדתה, וזה היה סיבה שהמלך יחשוש לעשותה מלכה [אף על פי שנשאה חן בעיניו], שאיך יעשה אותה מלכה בלא לדעת את מוצאה ואת סביבת מגוריה בשביל שיוכל להכיר טיבעה והלך רוחה, הרי מכל מקום נשאה גם חסד לפניו ["חסד" הוא שהשני מעביר על כל פשעיו ואינו מביט על צדדיו השליליים ומתגבר על כל העיכובים שבדרך ועושה לו חסד בכך, ו"חן" פרושו שהוא רצוי ואהוב אליו] ועל ידי זה לא חש לכל הדברים שהיו אמורים לעכב את לקיחת אסתר להיות למלכה.

וכאן רואים ממש איך שכל עניין הריגת ושתי היה רק בשביל הבאת אסתר שתהיה מלכה. שמיד כאשר הובאה אסתר אל המלך, לא המתין להשאירה אצלו כמה זמן לבדוק אותה ואת מעשיה, לראות אם מתאימה לו, ואם ראויה להיות למלכה. אלא מיד כשהובאה אצלו חפץ בה לעשותה מלכה, ותכף ומיד שם כתר מלכות בראשה להמליכה תחת ושתי. שבאמת, זה תכלית כל הסיפור שהיה עם ושתי, שאסתר תהיה המלכה, בשביל להציל את עם ישראל. ולכן ברגע שהובאה אסתר אל המלך, מיד נעשתה מלכה.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה