מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ב · פרק ב - פסוק ו
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:
כאמור לעיל (בפסוק הקודם) וכפי שיתבאר בהמשך המגילה, היתה נצרכת שהותו של מרדכי בשושן הבירה דוקא, שיוכל לבוא בתמידות אל שער המלך ולראות את אסתר, וזה הנס המבואר כאן, שאף על פי שהיה גר בירושלים, הובא עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה עד שושן הבירה. ורבותינו ביארו (מגילה י"ג א') תיבת אשר הגלה מירושלים, שמשמע שמרדכי הגלה את עצמו, כיון שהיה צדיק ולא הגלו אותו, אך הוא בעצמו נשתתף בצערם של ישראל וגלה עמהם (כמו ירמיה הנביא, שנבוכדנצר הרשע פטרו מלגלות עם כל ישראל, אך ירמיה הגלה את עצמו עִמם, להשתתף בצערם). וזה היה תחילת הנס.