מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ב · פרק ב - פסוק ה
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי:
היתה תועלת עצומה במה שמרדכי היה נמצא דוקא בשושן הבירה, שהרי אילו היה במקום אחר, לא היה לו קשר עם אסתר. וגם לא היה מגלה את עצת בגתן ותרש, וכמבואר לקמן. ובזה שהיה נמצא דוקא בשושן הבירה, בכך באה הצלה לו בפרט, ולעם ישראל בכלל.
"בן יאיר בן שמעי בן קיש". ממשפחת שאול המלך היה (ע' תרגום שני). ולכן כשלקחו את אסתר בת דודו אל המלך, אמר לה שלא תגלה את עמה ואת מולדתה, בשביל שלא ידעו שהיא ממשפחת מלכים. וזה עצמו היה נס שלא גילתה, שאדרבה, אילו היתה מגלה שהיא יהודיה אפשר שלא היו לוקחים אותה כלל לאחשורוש. [אמנם הפקידים כן היו מביאים אותה לשושן הבירה. כי נצטוו להביא את כולם ועשו חובתם, אבל שומר הנשים ודאי היה נמנע מלבחור בה למלכה. כי היה יכול להחליט שזו אינה ראויה. ואילו ידע שהיא מעם ישראל, היה מחזירה לביתה מיד]. ובזכות שמרדכי צוה עליה שלא לגלות את מולדתה הובאה אל המלך, וזה היה תחילת ההצלה.