מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק יח - בניו ותלמידיו של ר' בנימין הלוי
תולדות ר' שלמה ב"ר בנימין הלוי
ר' שלמה ב"ר בנימין הלוי היה חתנו של החכם הגדול ר' יהונתן גלאנטי וגיסו של ר' משה גלאנטי המכונה הרב המג"ן כפי שהעיד עליו החיד"א בערכו בזה"ל, מהר"ש הלוי חתנו של הרב יהונתן גאלאנטי בנו של הרב המקובל מהר"ר בנימין הלוי (הראשון), והיה אב"ד באיזמיר בזמן הרב ישראל בנבנשתי בן הרב כנסת הגדולה, וחיבר ס' שו"ת והם בכ"י והרבה תשובות מהם העתיק הרב יד אהרן בספריו שהיה אביו של רבו הר' בנימן הלוי (השני), ומורינו הרב בתי כהונה ח"ב בס' הגט מזכירו לשבח בשם מהרש"ל מארי דאתרא. (עי' שה"ג ערך ש' אות מ"ג).
בראשית ימיו נתמנה ר' שלמה להיות מחשובי רבני ירושלים ואף נשלח מתוקף גדלותו לערי טורקיה לאסוף מעות לטובת עניי ארץ ישראל, בשנת תל"ה נתמנה לעמוד בראשי הרבנים בעיר איזמיר יחד עם הגאון ר' ישראל בנבנשתי בנו של הכנה"ג, כאשר בעיר זו כיהן אביו ר' בנימין הלוי שנים רבות קודם לכן שאף הוא נו"נ עם בעל הכנה"ג בעצמו סביבות שנת ת' כמפורט בפרקים לעיל, מגדולי תלמידיו נמנה הגאון ר' יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" כפי שציין החיד"א בערכו.
בדרך שליחותו נוכח בערי הונגריה ושם נו"נ בד"ת עם הגאון ר' אפרים מווילנא בעל "שערי אפרים" שהי' אב"ד בעיר בודון, כמו"כ מוצאים אנו את עקבותיו אף בעיר בילגראדו שם נו"נ עם החכם ר' יוסף אלמושנינו בעל שו"ת "עדות ביהוסף" שמכתירו בתשובותיו שם "החכם השלם רב ועצום שלוחא דרחמנא בנן של קדושים", חלק זעיר מתשובותיו נדפסו בנאספות שבספר "יד אהרן" שקיבלם מרבו המובהק ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי, וכ"ז מלבד תכריך נכבד מתשובותיו שנדפסו בספרו "לב שלמה" הנדפס לראשונה בשאלוניקי כמאה שנה אחר פטירתו ע"י צאצאיו ה"ה ר' שמואל ור' שלמה בני ר' ישראל יעקב הלוי שהקדיש ממונו לשמים כמפורט שם בפתח הספר, ואילו בשער הספר נכתב בזה"ל, זה ספר האדם הגדול בענקים בהיר הוא בשחקים אור יקרות הלא הוא משו"ת שואל ומשיב כהלכה מילתא בטעמא, טעם כעיקר אמרי בינה לדעת חכמה אמרות טהורות ממר ניהו רבן של בני גולה, שלשלת יוחסין משיירי כנסת הגדולה, מי ימלל גבורות מורינו ורבינו הרב הגדול המקובל האלקי מעוז ומגדול כמוהר"ר שלמה הלוי ז"ל בן ארי הרב הקדוש חסיד ועניו כמוהר"ר בנימין הלוי ז"ל שני צנתרות כו'. (עי' קובץ "מוריה" ק"ג שנה י"ח גליון ז' ח' עמו' נ"ב).
על מצבתו של ר' שלמה הלוי בעיר איזמיר נכתב בזה"ל, הרב הגדול מורינו ורבינו כמוה"ר שלמה הלוי ז"ל בעל ספר "לב שלמה", א' אלול שנת התנ"ז. (ראה רשימת מצבות חכמי איזמיר עמו' 142 אות ל"ד, ואם קבלה היא נקבל ונאמר כי המצבה חודשה לאחר הדפסת הס' לב שלמה שהובא לדפוס כמאה ואחד עשר שנים אחר פטירתו).
תולדות ר' בנימין בן ר' שלמה הלוי
ר' בנימין בן ר' שלמה הלוי נכד המקובל האלקי ר' בנימין הלוי נולד סביבות שנת תכ"ז ונקרא על שם זקנו בעודו בחייו, ואכן תשובה ידועה שכתב אביו ר' שלמה בשו"ת "לב שלמה" שלו חלק או"ח סי' א' אודות ר' בנימין בנו, היא התשובה בה הוא כותב כי בנו היה מפציר בו להניח תפילין כבר מעת הכנסו לשנת הי"א וכמו שכתב שם בזה"ל, כאשר זיכני ה' יתברך וראיתי בני בנימין הי"ו שנכנס בי"א שנה כו' והנה הוא שואל ממני ומפצירני פעמים רבות ורוצה להניח תפילין ואני דוחה אותו מיום ליום כו'. (הובא בקובץ "מוריה" קמ"ה שנה כ"ז גליון ד' ו' עמו' ל"ד).
בין תלמידיו המובהקים של ר' בנימין הלוי השני נמנה הגאון ר' אהרן אלפנדארי זצ"ל בעל "יד אהרן" ו"מרכבת המשנה", בהם הוא מרבה להביא מתורת רבו ומכנהו מורי הרב המובהק, ואמנם את הכינוי הנז' מוצאים אנו אף בספר "שער המלך" שמזכירו בתואר "הרב המובהק" (עי' שעה"מ הל' איסורי מזבח פ"ו ה"ד ד"ה כתב הר"ן), בין עמיתיו בתורה נמנה החכם ר' אברהם חיים רודרגיס שהיה מרבני ליוורנו ובספרו "ארח לצדיק" נדפסו כמה תשובות שבאו ביניהם, ובין היתר היא התשובה ששלח ר' בנימין הלוי אודות המחלוקת שנתעוררה בין חכמי ליוורנו בשנת תע"ח בענין דיני תספורת לאבל שנוהג אבלותו ע"פ שמועה רחוקה ופגע בו הרגל תוך ל' יום, ובתשובת ר' בנימין הלוי שם הסתמך על מה שכתב בזה בעל כנה"ג כשהוא מפליג בשבחו בזה"ל, ולענין דינא מי יוכל לבא אחרי המלך האדיר את אשר כבר עשוהו והעלה להקל הלכה למעשה, והנה ממוצא דבר מצינו למדין דבפגע בו הרגל קודם ל' זו אינה צריכה לפנים מאחר שכבר הורה זקן רבינו המאסף ז"ל להקל הלכה למעשה וכל הפורש מדבריו ז"ל כפורש מן החיים. (עי' שו"ת ארח לצדיק סוף חלק יו"ד).
ואמנם מתשובה זו ניתן לעמוד על הערצתו של ר' בנימין הלוי בקרב גאוני איטליה ששלחו שאלתם עד לשולחנו של הרב"ל שהיה מגדולי חכמי טורקיה, ולא יפלא כי אודות שאלה זו מוצאים אנו את הרב הנזכר בעל "ארח לצדיק" מחזיר לרב"ל כתב מליוורנו שבאיטליה לאיזמיר שבטורקיה ומפליג בשבחו בראש הכתב בזה"ל, הרב המובהק בכתם טהור לא יסולא, המאיר לארץ ולדרים טוחן ומפרק הרים, מדברנא דאומתיה הרב הכולל בים החכמה צולל ומעלה מרגניתא כמוהר"ר בנימין הלוי יצ"ו, יאיר ויזהיר כזוהר הרקיע נס"ו ... (הועתק מתוך צילום כת"י הרב"ל הנדפס בקובץ "מוריה" שם).
ואולם גם רבינו החיד"א מזכירו לשבח בספרו שה"ג אות י"ח שם כתב עליו בזה"ל, מהר"ר בנימן הלוי ז"ל בן הרב הגדול מהר"ש הלוי בן הרב עיר וקדיש כמה"ר בנימן הלוי ז"ל רבו של הרמ"ז ז"ל, היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר יע"א עם הרב מר קשישא מה' אליהו הכהן (בעל ספר שבט מוסר) ומורינו הרב מהר"י הכהן ז"ל (בעל ספרי בתי כהונה), אפס קצה מחידושיו מביא תלמידו הרב "יד אהרן" בספריו ויש לו תשובה בשו"ת "ארח לצדיק", ע"כ.
בשנת תס"ח יצאו גאוני ירושלים במלחמת חרמה כנגד התועב בעל "הצד צבי", אשר יצא באותם ימים לצודד נפשות ישראל בכתבי מינות וכפירה כשמטרתו לחדש שוב את האמונה הכוזבת במשיח השקר, וכאשר הגיעה אגרת החרם מרבני ירושלים אל רבני איזמיר שנים ספורות לאחר מכן, צירפו אליה את חתימתם גדולי הגאונים באיזמיר, ובראשם חתם ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי עם עמיתיו בתורה ה"ה ר' ישראל בנבנשתי בנו של הכנסת הגדולה ור' יעקב בן נעים כאשר הם מציינים את תאריך החתימה ביום ט"ז לחודש חשון שנת תע"ד. (ראה תוכן האגרת בקונטרס "למען דעת כל עמי הארץ").
ר' בנימין הלוי ב"ר שלמה לא זכה לאריכות ימים ובקושי הגיעו מנין שנותיו למחצית מחיי זקנו הרב"ל, כאשר עלה בסערה השמימה יחד עם יתר מחכמי עירו במגפה שפרצה באיזמיר שם השיב את נשמתו ביום י' לחודש תמוז שנת תפ"א בהיותו סביבות שנת הנ"ד לחייו, וכאשר נשא עליו הספד ר' ברזילי יעבץ שהיה מרבני העיר הזכירו בתואר "הרב המובהק נשיא נשיאי הלוי כמוהר"ר בנימין הלוי זלה"ה", ואכן לא יפלא כי אף על מצבתו בעיר איזמיר כתבו בזה"ל, "הרב המובהק נשיא נשיאי הלוי כמוה"ר בנימין הלוי" ז"ל, י' תמוז שנת התפ"א. (עי' ספר לשון ערומים איזמיר תקי"ז דרוש ט"ו דף נ"ח ע"ב, וראה רשימת מצבות חכמי איזמיר עמו' 142 אות מ"ז).
תשובת ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי בענין הכרעת האריז"ל
אחת מן התשובות היותר מפורסמות שהותיר ר' בנימין הלוי ונזכרה רבות בספרי האחרונים לענין פסיקת האריז"ל במקום נטייתו מדרך הראשונים, היא התשובה שהשיב לעמיתו בתורה ר' יוסף אירגאס אודות השאלה שנתעוררה בקהילתם על ש"ץ שמיאן לומר בר"ה את נוסח זכרנו לחיים בי"א תיבותיו כהכרעת האר"י, והיה מסיים בו בנוסחה הקדמונית עם תוספת התיבות "קל חי", וכאשר פרצה מחלוקת בקהילתם בשנת ת"ע שלח ר' יוסף אירגאס מליוורנו את גוף השאלה לר' בנימין הלוי מאיזמיר לשמוע חוות דעתו בזה, ומאוחר יותר הדפיס בראש ספרו "דברי יוסף" את אשר השיבו ר' בנימין הלוי.
תקציר תשובת ר' בנימין הלוי שנדפסה בשו"ת דברי יוסף סימן ב'
מה קול ההמון באזני ושאננם עלה לפנים ולפני, שמעתי ותרגז בטני שמה החזיקתני ואשמע את הקול מדבר קול ענות חלושה חזות קשה, ועל האמת שקשה בעיני להשיב על דברים כאלה מאחר שהדברים מוכיחים שכל כוונת המנגדים לקנטר ולכפות על דברים המצודקים פסכתר, כי מי האיש אשר כוונתו לשמים אשר לא יבחר לשון ערומים ויבן כמו רמים ביום הדין הגדול והנורא בנעימה קדושה ובשפה ברורה וישען על משענת טענות בלות ומטולאות נחלשות ונלאות נגד עצמת קדושת קדש קדשים אור צח ומצוחצח איש האלקים נורא מאד אריי"א דבי עילאי זצוק"ל וזי"ע הנודע בשערים, ולא ירא מגשת בארשת שפתיו וקול המולה באתר דזקוקין דנורא ובעורין דאשא מקום אש להבת שלהבת יה פן תשרפנו אשו הגדולה, ואנכי לא ידעתי המצפצפים והמהגים האלה מה להם כי נזעקו ... ומה שטוענים שנמשך מביטול מנהג זה מחלוקת בין הק"ק וגדול השלום, אינה טענה שהרי כל עיקר המחלוקת אינו אלא מחמת שחושבים בדעתם דמצוה קא עבדי שמנהג אשר כזה אין כח בידם לשנותו, אך בהגלות נגלות שאין צד איסור בביטולו אין עוד מחלוקת כלל ...
ואומר שמנהג זה שנהגו מאז ומקדם לאומרו בנוסח קל חי וכמ"ש מר"ן בב"י כי מנהג שלהם היה לאומרו בנוסח זה, הוא משום דלא סיימוה קמייהו שעדיין בזמנם לא נתפשטה חכמת האר"י זלה"ה בעולם, אבל לעת כזאת שנגה עלינו אור הגנוז וזכינו שנתפשטה קצת מחכמתו בעולם, למה לא נחזיק בדרך היותר בטוח ובפרט בענין תפלה שצריך האדם לברור לו לשון היותר מבורר וצח ... ואנן סהדי שאם הראשונים היו רואים דברי האר"י זלה"ה היו מבטלים מנהגם ואוחזים בדרכו דרך הקודש יקרא לה ... אף אתה אמור לו דמאחר שהאר"י ראה דבריו וכתב שהיה מקום לומר קל חי ג"כ אלא שאין בו צורך, כ"ש שצריך שיהיה בנוסח זה י"א תיבות לסוד נכמס (עי' סודו בחמ"י פ"ו מחדש אלול אות מ"ב) ולכן אין לאומרו, בודאי להאריז"ל שומעין שהדבר ידוע מפי סופרים ומפי ספרים שנגלה להאר"י מה שלא נגלה למקובלים הראשונים ודבר ה' בפיהו אמת וזה ברור.
ואחרי הודיע אלקים אותנו את כל זאת אין עוד מקום להתעקש נגד דברים המצודקים, כל שכן להרחיב פה ולהאריך לשון נגד עוצם קדושת האריז"ל כי בודאי האיש העושה זאת עתיד ליתן את הדין, ושבקיה להאריז"ל דאיהו עביד דינא לנפשיה אם לא ישוב בתשובה שלימה לבקש מחילה וסליחה וכפרה ושב ורפא לו, ומעתה תפול תחינתי נגד מעלת המנגדים יצ"ו כי כך היא חובתם וכך יפה להם לשמוע לקול מורים ויהיו זהירין בגחלתן וכו', החותם בסדר וברך את לחמך וגו' שנת ושמתים לתהל"ה (ת"ע) לפ"ק. הצעיר בנימין הלוי
משנת ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי בספרי חכמי דורו
כתבי יד רבים הותיר ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי בקהילתו איזמיר כאשר חלקם הגיעו לידיהם של גאוני העיר כמאה שנה לאחר פטירתו, ובראשם כמוהר"ר חיים פאלאג'י זיע"א שציטט מכתביו בכמה מקומות בספריו, כמו שיראה המעיין בספרו "מועד לכל חי" סי' י"א אות מ"ה ואות מ"ט, שם הביא ביאורים ותקוני לשון בנוסח הסליחות ממה שמצא בסידורו של ר' בנימין הלוי, וכן להלן סי' י"ט הוא מציין לנוסחה שמצא בסידורו של ר' בנימין הלוי בברכת מחול לעונותינו שבתפלת מוסף יוהכ"פ ואף מזכירו שם לשבח בתואר "מורינו הרב".
ואכן כתבים נוספים שהותיר ר' בנימין בן ר' שלמה הלוי הגיעו לידי הגאון ר' חיים פאלאג'י כפי שניכר מהציטוט שהביא מכתביו בספרו "נפש חיים" מערכת הסמ"ך אות ו' וז"ל שם, חקר חקירת חכם הרב כמוה"ר בנימין הלוי ז"ל כת"י, דאמאי אין אנו עושים סוכה בכל ליל שבת רמז למה שאנו אומרים הפורס סוכת שלום כמו שהוא הענין בימי סוכות החג דסוכת שלום פריסת גדפהא עלייהו ועי"ש מה שיישב לזה כו' עכ"ד.
מלבד זאת מוצאים אנו בספר "עיני כל חי" למוהר"ח פאלאג'י זצ"ל בחידושי סנהדרין דף ס"ה ע"ב שהביא דברי הגמ"י שכתב דאין בכלל איסור דורש אל המתים כשמשביע לחולה שישוב אליו לאחר מיתה להגיד לו מה שישאל ממנו, והוסיף בזה ר' חיים פאלאג'י והביא מעשה רב מר' בנימין ב"ר שלמה הלוי וכתב בזה"ל, ומזקנים אתבונן מעשה רב של מוהר"ם שיף ז"ל עם חבירו וכלתיה דרב מוה"ר כמהר"ר בנימין הלוי ז"ל נר בן נר מוה"ר הגדול לב שלמה זצוק"ל דעבדו עובדא כזאת ויצא לפועל ונתוודע לכל.
מקום נוסף שהזכירו מוהר"ח פאלאג'י הוא בספרו "לב חיים" חאו"ח סו"ס רט"ו לענין מנהג התוקעין בר"ה בתפלת הלחש וז"ל שם, ואני שמעתי מפי מעלת הרב כמוהר"ר נסים חיים דמתקרי בכור אלגראנאטי נר"ו שהוא יחיד מק"ק פורטוגאל יב"ץ דאזן שמעה דבזמן שנכנס מוה"ר המפורסם בקבלה כמוהר"ר בנימין הלוי ז"ל בן מורינו הרב הגדול לב שלמה ז"ל להיות רב הקהל בקהל קדוש פורטוגאל אז ראה והתקין לתקוע גם בלחש ושינה המנהג ממה שהיה שהודיע לבני קהילתו דע"פ הסוד מוכרח הדבר, והסכימו עמו וכן נמשכו אחריו הרבנים שבכל דור ודור הן עוד היום דתוקעים גם בלחש בכל שאר בתי כנסיות שבעירנו איזמיר יע"א.
שמועה נוספת משמו של ר' בנימין הלוי שפירש במזמור למנצח על השמינית ושייכותו למספרי לשון הרע, הובאה בספר "שארית יעקב" שחיבר כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל שכפי הנראה הכירו מקרוב מהעיר איזמיר בה נתגורר שנים רבות טרם חזר לעיה"ק ירושלים סביבות שנת תצ"ז, ודבריו נעתקו בספר "לחם יהודה" להגאון ר' יהודה עייאש זצ"ל שכתב שם בזה"ל, אמנם ראיתי להרב ר' יעקב אלגאזי ז"ל איש ירושלים שכתב בזה בספר "שארית יעקב" דבר נאה ומתקבל משם הרב ר' בנימין הלוי ז"ל שפירש על דברי המקובלים דהם אמרו דשתי בריתות הם ברית הלשון וברית המעור, דבשומרו ברית הלשון ישמר גם ברית המעור, וכן להיפך כשיפגום לשונו בלשון הרע יתטמא ויתקלקל גם הברית השני, וזהו סוד וטמא טמא יקרא, וכן מוכח מהקדמת הזוהר דף ח' יע"ש, לכך אחר שנתן דוד שיר ושבחה בתחילת המזמור על מעלת המילה וסגולתה חזר ונסתכל לפי בני דורו שהיו דלטורין ובעלי לשון הרע ואמר דאם כן לפי דרכם זה כסל למו שפגמו ברית הלשון ממילא נאבדה קדושתה של מילה דשדייא תיכלא בכולה ועבירה כזו מכבה מצוה, עכ"ד. (עי' "לחם יהודה" ח"ב עמו' 424 באוצה"ח ד"ה אמנם).
כמו כן מוצאים אנו מכתביו של ר' בנימין הלוי אצל מדפיסי ליוורנו שבאיטליה, כאשר לידם הגיע גירסא מתוקנת של "ספר יצירה" מכתיבת ידו של ר' שלמה הלוי אותה מצאו בבית גנזיו של ר' בנימין הלוי בנו, והדפיסוה בשלמותה בתוך סדר הלימוד לסוכות שייסד ר' בנימין הלוי זקנו של הרב"ל בספרו חמ"י ונדפס במהדורות רבות תחת השם "חמד אלקים" ושם ציינו בזה"ל, "ספר יצירה מוגה מצאנו בבית גניזתו של הרב המובהק "נשיא נשיאי הלוי" כמהר"ר בנימין הלוי זלה"ה וכתוב שם מכתיבת יד מר אביו הרב מהר"ש הלוי זלה"ה שהוגה מפי הרב המופלא המקובל האלקי כמוהר"ר שולימן בן אוחנא זלה"ה. (ראה "חמד אלקים" ד' ליוורנו תקפ"ז דף מ' ע"ב).
מתלמידי הרב המחבר
החכם החסיד והעניו ר' שמואל אבוהב מתלמידי ר' בנימין הלוי הראשון
בין תלמידיו של ר' בנימין הלוי נמנה הגאון ר' שמואל אבוהב המכונה בפי כל החסיד העניו, מחיבוריו הנודעים הם ספר שו"ת "דבר שמואל" שהדפיסו בני המחבר לאחר פטירתו, וכן ספר "הזכרונות" ששלח ר' שמואל בשנת ת"ח לערי אשכנז להדפיסו בעילום שם ורק לאחר פטירתו נודע כי הוא חיברו, ואולם היחיד שייחס את ספר הזכרונות לר' שמואל אבוהב בעודו בחייו הוא ר' בנימין הלוי רבו שהזכירו בספרו חמדת ימים כשהוא מכתירו בתואר מעלת החכם החסיד כמה"ר שמואל אבוהב נר"ו כתב בספר הזכרונות , ואכן על ידיעתו של ר' בנימין הלוי בכך אין שום פלא מאחר והרב"ל השפיע רבות על מהר"ש אבוהב כפי שהעיד ר' נ"נ הנובר בהקדמת ספרו שערי ציון, שם ציין כי בשנת תט"ז בהגיעו לעיר ונציה פגש את המקובל האלוקי ר' בנימין הלוי בסוד שיח עם ר' שמואל אבוהב ור' משה זכות, ואמנם את ר' בנימין הלוי הכיר ר' שמואל אבוהב שנים רבות קודם לכן מאחר ור' בנימין הלוי שהיה משולח לטובת עניי א"י הרבה לפקוד את ביתו של החכם והגביר ר' אברהם אבוהב אביו של ר' שמואל עוד בטרם שנת שצ"ב, ואף ר' שמואל בעצמו מזכיר את הרב"ל באגרת כבר בשנת שצ"ט, ולא זו בלבד אלא שאת "מדרש אבוהב" ששלח ר' אברהם אבוהב להקים בצפת בשנת שצ"ב כשהוא נושא בעול הוצאות בית המדרש, מוצאים אנו כי מינה את ר' בנימין הלוי לעמוד בראש הנהגת בית המדרש.
באותם ימים עמד ר' שמואל בראש ההנהגה בקהילות איטליה בה תיקן תקנות והסיר מכשולות רבים מדרך העם, וכ"ז מלבד קנאותו הגדולה אשר קינא במלחמתו בנביא השקר שהסית והדיח רבים מדרך האמונה הצרופה, והוא היה הראשון שלא חת להעיז כנגדו בשנת תכ"ח בבית דינו שבונציה, שם גילה חרפתו לעיני רבים עד שנעלמו עקבותיו כלא היו, וכל מעשה תקפו וטופס הבית דין הנזכר הלא הם כתובים על ספרו דבר שמואל שאלה שע"ה, שע"ו. (טופס תשובות אלו נדפסו מחדש בספר אוצר חמ"י עמו' תשפ"ד - תשצ"ה).
שבחי החכם החסיד ר' שמואל אבוהב
בשם הגדולים להגאון חיד"א בערך החכם ר' שמואל אבוהב זצ"ל כתב וז"ל, מהר"ר שמואל אבוהב אב"ד בקק"י ויניציא, הוא הקדוש בזמן הרב גדולי תרומה והרב כנסת הגדולה ורבני דורם, חיבר שו"ת דבר שמואל וספר הזכרונות וכל רבני איטליא מריצין לו אגרותיהם ושאלותיהם , ועיין עוד מש"כ שם החיד"א בערך ספר הזכרונות שחיבר הרב הנזכר והעלים ממנו שמו וז"ל, ספר הזכרונות כו' לא נזכר בספר מי בעל דברים שמו ושם עירו, וידענו שחיברו הרב החסיד מהר"ש אבוהב אחד המיוחד מרבני ויניציאה הרב המחבר שו"ת דבר שמואל ולרוב חסידותו לא הזכיר שמו עליו, עכ"ד.
צא וראה מה שהרבו גדולי האחרונים להפליג בשבחו, ואף הגאון חכם צבי כינהו בתשובותיו (סי' קל"ה) הרב החסיד גדול זמנינו כמהר"ש אבוהב , ואף הגרע"א כינהו בתואר הגאון החסיד מהר"ש אבוהב , וכן נמצא לבעל החתם סופר בשו"ת יו"ד סי' קע"ג שכתב עליו בזה"ל, בואו ונסמוך על הרופא מומחה וגאון עולם וחסיד בעל תשובות דבר שמואל מהימן טפי , ואף הגאון יעב"ץ הפליג למאוד בשבחו בכותבו עליו בזה"ל, אחד המיוחד שבעדר ה' ה"ה הרב החסיד המופלא מוהר"ש אבוהב זצ"ל לזכר עולם יהיה צדיק שלא הניח כמותו בדורו בחכמה ובחסידות אמיתית, אין על עפר משלו , מעידני עלי שמים וארץ שאבא מארי הגאון החסיד צבי תפארת ישראל זצוק"ל היה מתפאר בברכה שקבל מאתו, האיש הגדול הזה בחכמה וביראת חטא , גם היה לו הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, ביחוד במה שזיכה את הרבים והיה עמוד נכון לבית ישראל עומד בפרצות, הוא היה אביהן של ישראל במחוז איטליא כאשר ישאל איש בדבר האלהים נמצא לכל שואל אחרי דבריו לא ישנו כו' עיי"ש. (עי' תורת הקנאות דף כ"ד ע"א).
החכם המקובל ר' משה זכות מגדולי תלמידי ר' בנימין הלוי הראשון
בין תלמידיו הנודעים של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי ומממשיכי שלשלת הקבלה בערי איטליה ואשכנז, נמנה המקובל האלקי ר' משה זכות המכונה בפי כל הרמ"ז, ואשר שימש בכתר הרבנות בערי איטליה בין השנים ת"י - תנ"ח יחד עם עמיתו בתורה החכם החסיד ר' שמואל אבוהב בעל ספר "הזכרונות" ושו"ת "דבר שמואל", מפעולותיהם היותר מפורסמות היא מלחמתם בנביא השקר שהגיע מהעיר עזה לעיר ונציה בחדש אייר של שנת תכ"ח, ושם נחקר בבית הדין של הישיבה הכללית שעמדה תחת הנהגתו של ר' שמואל אבוהב ור' משה זכות, ובאותה עת הכריחוהו להודות כי כל דברי נבואותיו בשקר יסודם עד שנאלץ לרדת למחתרת ומאז שקטה הארץ, את טופס מעשה הבית דין עם חתימתו של הרמ"ז שנעשה באותה עת בבית הדין שבונציה, הדפיסו בסוף שו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב כדי לחרוט על ספר את מעשיה של הכת השפלה לדראון עולם.
חיבורים רבים הותיר ר' משה זכות בנגלה ובנסתר כאשר רבים מהם נותרו בכתיבת יד, בין חיבוריו הנודעים הם פירושיו על ספרי הזוהר שרבים מהם נדפסו לראשונה בתוך ספרי מקדש מלך שהוציא החכם המקובל ר' שלום בוזאגלו סביבות שנת תק"י, ואמנם מלבד זאת הביא הרמ"ז לדפוס סדרי תקונים שמסר לו ר' בנימין הלוי רבו להדפיסם על שמו כשפגש בו בין השנים תט"ו - תי"ט, כשהבולטים שבהם הוא תקון ליל שבועות וליל הו"ר שהדפיס בשנת תי"ט בשם "שפר התקונים", וכן "סדר תקון שובבים" ו"סדר משמרת החדש", וכן ספר "דרך אמת" הכולל בתוכו הגהות אריז"ל על ספרי הזוהר אותם הביא רבו הרב"ל מגנזי המהר"ם די לונזאנו בירושלים והדפיסם הרמ"ז על שמו של החכם ר' יוסף חמיץ בשנת תכ"ג, מלבד זאת הדפיס הרמ"ז באותה שנה את ספר "זוהר חדש" עם תוספות שלא נדפסו מעולם ממה שמסר לו רבו הרב"ל מעיה"ק צפת, וכן סדרי "תקון חצות" שסידר ר' בנימין הלוי לראשונה מכתבי האר"י הביא שם הרמ"ז לדפוס, כאשר את המהדורה הראשונה מוצאים אנו שהדפיס כבר בשלהי שנת תט"ו בסו"ס קיצור חובת הלבבות, ועליה נכתב כי סידרה הרב"ל ממה שקיבל במסורת ברית מתלמידי האר"י שיצק מים על ידיהם ומסרה לתלמידו הרמ"ז.
ואכן בין פירושיו של הרמ"ז על הזוהר ניכר כי הרבה להזכיר את הגירסאות שהעתיק מרבו המובהק ר' בנימין הלוי, כמו שציין בספר דברים דפו"ח דף רי"ג ד"ה באתוון, שם כתב כי בנוסח ארץ ישראל שבא לידו ע"י החסיד כמוהר"ר בנימין הלוי זלה"ה מצא כתוב כו' עיי"ש, כעין זה הביא הרמ"ז בספר במדבר דפו"ח דף ק"א ד"ה כל"ך ושם כתב בזה"ל, אמר הצעיר משה זכות אני קבלתי מהר"ר בנימין לוי נר"ו שקיבל מרבותיו שכן היא נוסחת השם הזה כו', במקו"א מוצאים אנו שמזכיר את הזוהר של הרב"ל וכותב כי בזוהר של מהרב"ל נר"ו מצא כתוב. (ראה ס' במדבר דפו"ח דף ס"ה ד"ה יברכך).
שבחי החכם המקובל ר' משה זכות המכונה הרמ"ז
תקצר היריעה מהכיל את תוקף גדולתו של החכם המקובל הרמ"ז זצוק"ל, ואמנם בכדי לעמוד על מעט מגדולתו וחסידותו ראוי לציין בכאן דברים אחדים ממה שספד לו הגאון ר' ישעיה באסאן בזה"ל, ואולם כזאת וכזאת עלינו לאמר, אל הלקח ארון האלקים מאור עינינו ופאר עוזינו רוח חיים באפינו, איש האלקים נורא מאוד כמוהר"ר משה זכות הכ"מ, אשר כל ימיו כמו משה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, וגם מקטנותו היה בוצין בוצין מקטפיה ידיע כמו משה רבינו ע"ה ותרא אותו כי טוב הוא, וגם הוא ז"ל מקטנותו נראו בו סימני תכסיסי מלכות תורתו כאשר הוא הגיד לי פה אל פה שמששה שנים היה כשהתחיל ללמוד תלמוד, ושהיה רוצה רבו שבכל יום יקשה לו ויחדש בהלכה לפי יכולת רכות לבבו ותפנוק נעוריו, ואח"כ הלך למסעיו אל ארץ פולניא וכיתת רגליו ללמוד שם חכמת התלמוד, ושם התחיל שמשו לזרוח בחכמת האמת מרב גדול ה"ה כבוד שמו מהר"ר אלחנן בעל קבלה, ואחרי היותו בעיר הגדולה ויניציאה יע"א יוצא באוכלוסא ובא באנשים ומרביץ תורה ביניהם בפומבי גדולה אשר שם העמיד תלמידים הרבה וריבה וקיבץ פעלים לתורה, ושם נגלו אליו האלקים ושלח למשה עבדו עיר וקדיש וממקום קדוש יהלך הרב ר' בנימין הלוי אשר יצק מים ע"י תלמידי הרב הנורא האר"י זצוק"ל, ושם הצמיח קרן מלכותו קרן אור פני משה בשומו לילות כימים ששה עשר שנה אל המטה לא שכב כאשר הוא ז"ל הגיד לי, והעמיק הרחיב בחכמה הנוראה ופרי תלמידיו יוכיחו שמהן תורה יוצאת לשארית הנמצאה כו'. (נדפס בצפונות ב' שנה א' ב' עמו' ל"ו).
ואילו הגאון חיד"א בספרו שה"ג כותב עליו בזה"ל, מהר"ר משה זכות היה רב בויניציאה ואח"כ רב בק"ק מנטובה, תלמיד בקבלה מהרב בנימין הלוי אבי הרב שלמה הלוי אב"ד איזמיר, ותלמידיו הרב בנימין הכהן מריגיו ומהר"א רוויגו, וחיבר ספר קול הרמ"ז וראיתיו בכת"י והוא כפלים מהנדפס, וחיבר פירוש הזהר וכמה חיבורים בנגלה ובנסתר ומקרוב נדפסו קצת תשובות להרב כו' וקדושתו מודעת בכל הארץ, עוד כתב שם החיד"א וז"ל, הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ם זכות נולד באמשטרדם והיה תלמיד הרב שאול הלוי מורטירה, וראיתי באמשטרדם ספר מודפס בלשון ספרד מענין ישוב ק"ק ספרדים ומדרש עץ החיים אשר להם והוא נמנה מכת ראשונה מלומדי המדרש בהתייסדו, והלך לרוססלאנד ולמד שם והיה חבירו של הגאון מהר"ר יצחק אב"ד מפוזנן, ואחר כך בא דרך וירונה ללכת לארץ ישראל ועכבוהו בויניציאה, ובא בשליחות מצוה הרב המקובל מהר"ר בנימין הלוי אביו של מהר"ש הלוי אב"ד באיזמיר והרב בנימין לוי הנזכר היה תלמיד מגורי האר"י זצ"ל ולמד הרמ"ז עמו חכמת האמת "וקבל ממנו סלת נקיה".
ומלבד מה שכתבתי בנדפס מחיבוריו, שמעתי שחיבר פירוש על הירושלמי וחיבר ספר רמז הרומז והוא היה מונה כל מספר כמה שמות עולה וכיוצא, גם חיבר ספר שרשי השמות לדעת מוצאם ופעולתם וראיתים בכת"י, גם ראיתי בריגי"ו כתביו שכתב לתלמידו הרב בנימין הכהן וזולתו הם בעצמם כרוכות כמו ספר אחד וכלם בעניני חכמת האמת וקצת גם בנגלה, ואחר זמן רב נדפסו אגרות הרמ"ז אמנם מה שראיתי בכת"י היו יותר, ובמנטובה חיבר קונטרס שודא דדייני בדרכי ההוראה להתנהג שם - בלשון צח והלצה, והיה יודע ש"ס משנה על פה, ושמעתי "שהיה לו מגיד" והרב גור אריה שחיבר הגהות על השו"ע ונדפסו במנטובה סביב לשו"ע העיד ששמע המלאך הדובר בו, ונח נפשיה דהרמ"ז יום ב' סוכות שנת נח"ת כו', וחיבר קונטרס בכתיבת ספר תורה על דרך האמת לדרישת רבני וחסידי ק"ק קראקא כי נועצו לב יחדיו ושואלי"ם הלכו בו להורות להם הדרך לכתוב ספר תורה ע"ד האמת והשיב להם באורך וברוחב כו' עכ"ל.
מגדולי תלמידיו של המקובל ר' משה זכות
מגדולי תלמידיו של החכם המקובל ר' משה זכות, נמנים ר' בנימין הכהן ור' אברהם רוויגו ור' ישעיהו באסאן שהיו מגדולי הגאונים באיטליה, והרב החסיד המקובל ר' יוסף אירגאז בעל שו"ת דברי יוסף ומגדולי הגאונים בליוורנו, ישב שבעה שבועות עם ר' בנימין הכהן ללמוד מפיו את חכמת הקבלה כפי שציין החיד"א בערכו, ואילו ר' ישעיהו באסאן שחיבר שו"ת לחמי תודה נעשה מאוחר יותר לחתנו של ר' בנימין הכהן וחמיו של החכם הגדול ר' משה חיים לוצאטו המכונה בפי כל הרמח"ל.
החכם המקובל ר' דוד חביליו מתלמידי ר' בנימין הלוי הראשון
בין תלמידיו של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי נמנה החכם ר' דוד חביליו, אותו הכיר עוד בהיותו בא"י וכפי שרשם בעל קורא הדורות בספרו וז"ל, וגם באותם הימים היו בצפת ה"ר בנימין הלוי חכם זקן מקובל וחסיד, תלמידו ה"ר דוד חביליו חכם מקובל וחסיד ושניהם באו לדור בירושלים ואח"כ יצאו לחו"ל, והרב"ל נפטר בעיר שהיא קרובה לארם צובא והרב ר' דוד חביליו נפטר בעיר איזמיר ע"כ, ואמנם פרטים רבים על החכם הנזכר אינם בנמצא, מלבד מה שהעיד עליו הגאון חיד"א בספרו שה"ג כי שמע מזקני הרבנים בעיה"ק שהיה בשנת תי"ב והיה אדם גדול וקדוש "והיה לו מגיד ", מלבד זאת מוצאים אנו שכאשר נוכח ר' דוד חביליו באיזמיר הביא ר' אליהו הכהן מאיזמיר בעל שבט מוסר שמועה משמו בספרו אזור אליהו ומכנהו שם בראש הספר הרב המקובל האלקי כמהר"ר דוד חביליו ז"ל.
ואולם מנוסח מצבתו שבעיר איזמיר ניכר כי שימש באותם ימים כמשולח לטובת בני א"י ואף עמד ברבנות העיר איזמיר עד ליום פטירתו ביום תשעה באב שנת תכ"א, מלבד זאת ניתן ללמוד על הערצתו הרבה בקרב בני הקהילה שם כפי שניכר מהנוסח הנכתב על ציונו בזה"ל, זמרה אזמיר בכנפיך - צבי לצדיק קדוש בקרבך, אפס לא תהיה תפארתך לבד לגבי חמר גבך אין לך חלק בדוד, מירושלים בשליחות הופיע - עד עיר איזמיר הגיע, בתשעה באב לרוח היום הופיע - שמשו קדר ויפקד מקום דוד, הר הקודש ייליל כחליל - ירושלים והרי הגליל געים על עולת תמיד וכליל, שליח חוץ לירושלים הלילי שער זעקי עיר, יחד תלמיה יבכיון רב וצעיר - על ישר באדם קדיש זעיר, כבר קיסי מכפר כשעיר המשתלח חוץ לירושלים, ה"ה הרב הגדול המקובל האלקי כמוהר"ר דוד חביליו נ"ע. (נדפס בהשמטות לאנציקלופדיה לחכמי ישראל).
ואכן פרטים נוספים אודות שליחויותיו של ר' דוד חביליו בערי איטליה לטובת עניי א"י בין השנים ת' - ת"י, ניתן ללמוד מתכריך האגרות שנשתמרו מר' שמואל אבוהב מונציה, בהן מצויים ט' אגרות שכתב אליו ר' שמואל בתוקף היותו משולח לטובת עניי א"י, ובאגרת משנת ת"ד מכנהו ר' שמואל, אחד קדוש מדבר הוא השליח לדבר מצוה זו מתקיפי חסידי ארעא דישראל החכם כמוהר"ר דוד חביליו נר"ו, ואילו באגרת אחרת שכתב לו ר' שמואל באותה שנה הוא פותח בכינויים אלו, בוצינא דנהורא דנהיר ובהיר כשמשא וכסיהרא, חכימא ברמיזה ועיילן גו רזייא, שלום טב מרבון טב לרבנן טב. (ראה דור אחד בארץ עמודים ר"ו, ר"ז וכו').
תולדות ר' ישראל יעקב אלגאזי מרא דארעא קדישא ומלבה"ד של ספר חמדת ימים
ר' ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל אביו של המהרי"ט אלגאזי נולד סמוך לשנת ת"ם בעיר איזמיר לאביו ר' יום טוב אלגאזי הראשון שהיה מגדולי החכמים שבעיר, ואמנם פרטים על תקופתו ואורח חייו שעשה בראשית ימיו עד הגיעו לשנת היובל לחייו כמעט אינם בנמצא, מלבד מה שידענו כי אביו ר' יו"ט עלה באחרית ימיו לארץ הקודש ונתיישב בעיר צפת בה השיב את נשמתו בשנת תפ"ז, ואולם ר' ישראל יעקב בנו לא שהה עם אביו באותה שנה בארץ ישראל שהרי המהרי"ט אלגאזי בנו נולד לו בשנת תפ"ז בעיר איזמיר, אלא שיתכן כי עלה אף הוא עם אביו לא"י ושנים ספורות קודם פטירת אביו נקרא ר' יעקב למלאות מקומו ולשאת בעול הרבנות בעיר איזמיר.
ואמנם על שהותו בעיה"ק צפת שנים רבות קודם לכן ידענו מהקדמתו הראשונה לספר חמדת ימים, בה הוא מגולל את סיפור הגעת כתב היד של הספר לידיו, ושם הוא מציין כי בעלותו הר הקדש גליל העליון לציונו של הרשב"י פגש בעובר אורח שמכר לו את כתב היד, ומאחר ואת ספר חמ"י הביא ר' יעקב אלגאזי לדפוס אל העיר איזמיר שבטורקיה כבר בשנת תצ"א אחר שהגיהו משך שנתיים ימים כמפורט בהקדמתו, שוב ידענו בבירור כי שנים רבות קודם לכן היה נוכח בערי הגליל, שהרי ציין שם את הלשון "מיומא דנן ולעלם" עיני ולבי באומרים לי מתי יבא לידי כסף ושוה כסף למען תהיה זאת התורה ברחובות קריה, כשמלשונו ניכר כי שנים רבות שהה כתב היד תחת ידו מחוסר אמצעים להדפיסו.
ואכן עם שהותו של ר' יעקב אלגאזי בעיר איזמיר נתמנה לעמוד שם בראש בית המדרש המכונה "כתר תורה", וכאשר סיפקו בידו יחידי בית המדרש הנזכר את הוצאות ההדפסה הביא את הספר חמדת ימים לדפוס כאשר הוא מדפיס את חלק המועדים בשנת תצ"א ואת חלק שבת וראש חדש בשנת תצ"ב, ואמנם שנים ספורות לאחר מכן סביבות שנת תצ"ה שב ר' יעקב אלגאזי לעיה"ק ירושלים ושם מינוהו לדיין בבית דינו של ר' אליעזר נחום זצ"ל בעל "חזון נחום" שעמד אז בראש רבני ירושלים.
בשנת תצ"ז נפל ר' יעקב אלגאזי למשכב והגיע עד שערי מות, באותה עת נדר שאם יקום ממיטת חוליו יביא לדפוס את אחד מחיבוריו, ואכן כאשר קם מחוליו שב לקיים נדרו והביא לדפוס את ספרו "ארעא דרבנן" כאשר הוא מציין בסוף הקדמתו שם בזה"ל, אך באשר נדר גדול נדרתי לאלקי ישראל בחלותי פה ירושלים תוב"ב והגעתי עד שערי מות בשנת התצ"ז, ויסור יסרני ה' ולמות לא נתנני, אז אמרתי במה אקדם ה' על כל הטובה ונתון אל לבי לחבר חיבור אחד לזכות את הרבים ובחרתי במלאכה זו עיי"ש, את השם "ישראל" כפי הנראה הוסיפו לו באותה עת כמו שניכר מחתימתו בהקדמותיו לספר חמ"י שהוציא לאור בשנת תצ"א בו הדפיס את השם "יעקב" בלבד, ואילו שנים ספורות לאחר מכן מוצאים אנו את חתימותיו בכתיבת ידו בשם "ישראל יעקב" כפי שניכר מהחתימות שהותיר ע"ג שערי הספרים שהחזיק תח"י. חתימת הר"י אלגזי בכת"י בשער ס' חמ"י, בה הוסיף את שמו ישראל
בבית דינו של הרב בעל חזון נחום כיהן ר' יעקב אלגאזי כדיין עד לפטירת הרב הנזכר בשנת תק"ה, לאחר מכן נבחר לעמוד בדיינות בבית דינו של ר' חיים משה מזרחי בעל "אדמת קדש" עד לפטירת הרב הנז' ביום ד' תמוז שנת תק"ט, לאחר מכן המשיך את דיינותו בבית דינו של הרב המופלא וראש רבני ירושלים ר' יצחק הכהן ראפפורט בעל הבתי כהונה עד לשנת תקט"ו, לאחר מכן נתמנה להיות אב"ד ורבה של עיה"ק ירושלים עד יום פטירתו בו' תמוז שנת תקט"ז.
ואכן מלבד היותו מראשי הדיינים בעיה"ק ירושלים, שימש בה אף כמגיד מישרים כאשר רבים מחכמי ירושלים שוחרים וצמאים לדרשותיו כפי שהעיד בנו הגדול המהרי"ט אלגאזי בהקדמת הספר "נאות יעקב", ואולם את תוקף גדולתו בנגלה אין לשער כפי שהעידו רבים מחכמי דורו בהסכמות שנתנו לספרו "שארית יעקב", כאשר שמעו יצא למרחקים עד לערי קושטנדינא שבטורקיה וליוורנו שבאיטליה, ואמנם גם מחכמת הקבלה לא משך ידו בהיותו נמנה על חבר המקובלים שבישיבת בית א-ל בירושלים מיסודו של ר' גדליה חיון שכיהן ר' ישראל יעקב בראשה עד לשנת תקי"א, ואכן לאחר פטירת ר' גדליה נתמנה תחתיו ר' ישראל יעקב אלגאזי ואף עמד בראשה עד ליום פטירתו בשנת תקט"ז שאז מילא את מקומו רבינו הרש"ש, ולא פלא כי מתוקף היותו מזקני וחשובי החבורה מינוהו לחתום בראש החתימות של שטר ההתקשרות שעשו בני ישיבת אהבת שלום ביניהם בשנת תקי"ד, ולא זו בלבד אלא שבשטר ההתקשרות הנוסף שעשו בני החבורה בשנת תקי"ט ובראשם הרש"ש והחיד"א והמהרי"ט אלגאזי ור' חיים די לה רוזה כינוהו, עטרת ראשנו אבינו רוענו סבא קדישא הרב המובהק אביר יעקב זצ"ל. (נדפס באסופות ט' עמו' ע', פ"ג).
על מצבת קבורתו בהר הזיתים נכתב בזה"ל, ציון קבר"ת ארץ צדיק מושל יראת אלקים הוא הקדוש שלשלת יוחסין ה"ה ריש מתא וריש מתיבתא כמהר"ר ישראל יעקב אלגאזי ז"ל בעל שמע יעקב ושארית יעקב ונאות יעקב ואמת ליעקב, נתבקש לישיבה של מעלה יום ו' תמוז שנת התקי"ו, ליד קברו נטמנו הרש"ש ובנו המהרי"ט אלגאזי.
רשימת חיבוריו של ר' ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל
חיבורים רבים הותיר ר' יעקב ישראל אלגאזי זי"ע כאשר רק בודדים מהם נדפסו בעודו בחייו ומרביתם נדפסו לאחר פטירתו, ואמנם ברכה מרובה הותיר בכתיבת ידו כפי שהעיד החיד"א בערכו, וקרוב מאוד שכתבים רבים נעלמו ברבות השנים וחבל על דאבדין, וברשימה בסמוך נלקטו שמות החיבורים הקיימים תחת ידינו כאשר רובם באו בדפוס ומיעוטם עדיין בכתובים ולא יצאו האהלה.
"ארעא דרבנן" - כללים בהלכה על סדר א"ב. "אמת ליעקב" - דיני כתיבת ס"ת וקריאתו. "שלמי ציבור" - דיני או"ח לימות החול. "שלמי חגיגה" - דיני או"ח לשבת ומועד. "שלמי יחיד" - דיני אבלות. "שמע יעקב" - דרשות על ספר בראשית ושמות. "שארית יעקב" - דרשות על ספר ויקרא במדבר ודברים. "מגיד דבריו ליעקב" - דרשות על הגדה של פסח ונדפס בסו"ס שארית יעקב. "קהלת יעקב" - על הש"ס. "מענה לשון" - ה' חלקים על כללי התלמוד ונדפס בסו"ס קהלת יעקב. "דעת לישאל" - עניני שו"ת ונדפס בסו"ס קדושת יו"ט מבנו המהרי"ט. "נאות יעקב" - עניני שו"ת. "פני שבת" - דרשות לשבת ומועדים ונדפס בסו"ס נאות יעקב. "חוג הארץ" - דיני פורים שחל בשבת. "חזון למועד" - פסקי דינים לבני חו"ל הבאים לא"י. "רמזים" - כת"י. "פירוש על אידרא" - כת"י. "בית מועד" - כת"י. "קונטרס הכוונות" - כת"י. "לשון למודים" - כת"י. "וידוי לתלמיד חכם" - כת"י שראהו החיד"א והזכירו בשה"ג. "מזבח חדש" - כת"י. "הערות" לספר חמדת ימים.
שבחי ר' ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בפי חכמי דורו
על תוקף גדולתו וחסידותו של כמהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זי"ע תקצר היריעה מהכיל, ואולם לספר מקצת משבחו שלא בפניו מן הראוי היה לצטט לכאן את אשר דיברו בו גאוני דורו בראש ספרו "נאות יעקב".
צא וראה מה שספד לו בנו הגדול המהרי"ט אלגאזי בהקדמה לספר הנזכר וז"ל שם, מר דיינא יושב על כסא שופט צדק דן את הדין ומבקש לאמית"ו ... לו זרוע עם גבורה במלחמתה של תורה ... נתקיימו ברבי אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הדר לכל חסידיו הן בקדושיו, הרב המובהק מר קשישא הוא רישא פקיע ומומחה כאילא ביבנה, האדם יראה לעיניים אך בצלם קדשוהו שמים דמי לבר אלהין מן הרמתי"ם אינו אלא שר"ף בעל כנפים מצבא המרום רכב אלהים רבותים, כל העם עונים אחריו מקודש וישתחו אפים כי תאוה הוא לעינים מזוקק שבעתים ... כל אדם חזו משעלה עמוד השחר עד צאת הכוכבים קביע ליה דוכתא ולא קביע ליה שעתא, דמי פומיה דאבא כמעיין המתגבר גם בלילה לא שכב לבו ויהי ע"ר לבו כלב האריה לא טעם טעם מיט"ה והוא לא שונ"ה ... ואיש משענתו בידו סתם קנין לכתיבה שהיו ידיו יפות כותבי ספרים נפלאות מתורתו ... מי ימלל גבורות עזוזו ונפלאותיו הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו, זוכה ומזכה ורבים השיב מעון בא"רש חמד"ה זיוה והודה לתורה ולתעודה עביד ומהני, מאן דחמא חמא נהר די נור אש דת נגד ונפק מקדמוהי ... רבא דעמיה מדברנא דאומתיה מלכי צדק מלך שלם בכל מדות טובות וגדולה ענוה לא בדילי מיניה כו'.
כמו כן מוצאים אנו אף את תלמידו החיד"א מפליג בשבחו באגרת תנחומים ששלח בעת פטירתו לבנו הגדול המהרי"ט שם הוא כותב בזה"ל, אש"ר ישב לחוף ימים ים התלמוד בבלי וירושלמי ופסקי הלכות למשקל ולמיטרי, אדהכי והכי נשיב זקוקין דנורא האש הארוכות ... מאה פעיות פעייא אל לא טובה השמועה כי גלה יקירנו אביהן של ישראל ונלקח ארון האלקים עטרת ישראל הרב המופלא ח"ק נ"י, עמודא דנורא בוצינא דנהורא המאור הגדול דין אבא למלכא זלה"ה, הלא לאמונה חשך עולם בעדי ויד יוסף תלש"א אזל"א שערא דגופא וגם את הזקן מחזיר ריקן ... אוי לו לדור שאבד מנהיגו ... אוי לנו שכך עלתה בימינו, ווי לארעא דישראל דחסרא לה גברא רבה ומאריה דארעא דישראל אוי מה היה לנו כו'. (נדפס בשנת תרפ"ח בס' "כי ביצחק" חלק גן י-ם עמו' ה').
יתירה מזאת ניתן לעמוד על עוצם גדולתו ממה שדברו בשבחו רבים מחכמי דורו מא"י ומערי טורקיה ואיטליה בראש ספרו "שמע יעקב", ובראשם הגאון ר' יצחק הכהן ראפפורט בעל הבתי כהונה ורבו של החיד"א שהפליג בשבחו שם בזה"ל, תנא קמא גזע ישישים ההוא סבא קדישא מר ניהו החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב שושילתא דבי נשיאה וריויה די רביעאה כמה"ר ישראל יעקב אלגאזי, גבר הוא בכולא גברא פרישא פרוש מאהבה פרוש מיראה דכיילין ליה בקבא רבא חכמתא וגבורתא וכל מדה טובה מדה גדושה, קנה לו קנין תורה שלימה ... בשעה שמדבר הכל נעשין כחרשין חרש"י דחרש"א ופי צדיק יהגה חכמה, נפקין מפומיה זקוקין דנורא ובעורין דאשא כו' ע"כ, ואף הגאון חיד"א הרבה להפליג שם בשבחו בכותבו עליו בזה"ל, "נודע ביהודה ובישראל גדול שמו את גאון יעקב אשר אהב סלה ... נהורא עמיה שרא בוצינא קדישא, מאן דחמא חמא קדוש יעקב "מלאך מלמעלה לבוש הבדים" תהלתו בקהל חסידים, מראהו כלפידים ונגה לו סביב זהיר"י באחוור"י אפיה, פנים שלו עמדו בסיני ... כל רז לא אנס ליה.
כמו כן ניתן למצוא בהסכמתם של גאוני איטליה לספר הנזכר בה הם מפליגים לתארו "חד מן קאמייא אור הגנוז" משלשלת יחס והמעלה גזע ישישים אראלים ותרשישים ... הגאון המופלא כמוהר"ר יעקב אלגאזי זצ"ל איש ירושלים תוב"ב תורה וגדולה כו', ואף בהסכמת גאוני טורקיה שם כתבו עליו, החכם השלם הדיין המצויין סיני בקדש רב ועצום כמה"ר נר"ו ... אתמחי גברא מומחה לב"ד שבירושלים... כל רבני עיה"ק יתנו עידיהן ויצדקו והקדישו את קדוש יעקב שחכמתו מרובה ומעשיו טובים על עבודת בית אלקא די בירושלם, אנן נמי בריכנא עליה ברוך שחלק מחכמתו ירבו בישראל כמותו ע"כ, ואף המקובל ר' אברהם טוביינא בהסכמתו שם הפליג לכתוב אודותיו בזה"ל, דין גלי עמיקתא ומסתרתא דיינא דנחית לעמיקתא דהלכתא, עזוז וגבור במלחמתה של תורה ויברך אלקים את יעקב בפרי"ה ורבי"ה שמימיו פרים ורבים בשער בת רבים בכל מדות שהתורה נדרשת ... אש"ר ישב לחוף ימים ים התלמוד ... ידיעתו מכרעת כדת של תורה מסיני מסורה ... אחד היה מאיר לארץ ולדרים שמו נודע בשערים מלכי צדק מלך ירושלים רב תנא הוא מאריה דאתרא, הוא הראש החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק המאיר כברק החסיד העניו ר"מ ור"מ כמה"ר יעקב אלגאזי זצוק"ל.
בריך רחמנא דסייען