מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו
בפתח השער
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, וברוך המקום שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה עת צאת לאור עולם ספר "חמדת ימים" במהדורתו האחת עשרה אשר כבר נודע בקדושתו וחסידותו, וידועים דברי הב"ח בהסכמתו על סידור של"ה המכונה "שער השמים" שכתב בזה"ל, והניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו כי נתחברו בלשון צח ונקל שיבינום כל מי שיודע ספר כו' עכ"ל, וכמו"כ ראויין הדברים להאמר על הספר הקדוש "חמדת ימים" כי כל הקורא בו ירגיש השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אבריו והוא האות כי כנים דברי המחבר שכתב פעמים רבות בספרו שכל תכלית חיבורו לשם שמים לזכות את הרבים ועל כן העלים שמו מעל גבי חיבורו.
ואמנם על אף שמקרוב נדפס הספר במהדורה מחודשת ומתוקנת, עדיין אין הקומץ משביע את האר"י כי המהדורה אזלה מן השוק ועל כן גמרנו אומר לשוב להדפיסו, אלא שכאשר נגשנו אל המלאכה שבנו וראינו כי גם המהדורה האחרונה עלתה כולה קמשונים וטעויות, מאחר והוגהה על פי המהדורה השביעית והנפוצה שנדפסה בונציה בשנת תקכ"ג שאף היא היתה מלאה בשבושים ובחסרון תיבות, ונוסף לזה כי במהדורה האחרונה נשמטו מאות שורות מכל ארבעת הכרכים, ובחסדי ה' כי לא תמו אינה לידינו את הספר חמדת ימים במהדורתו הראשונה שנדפסה באיזמיר בשנת תצ"א ע"י אב"ד דירושלים ה"ה הגאון המפורסם כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצוק"ל ואשר עותק זה אף היה בבעלותו ממש כאשר תעיד חתימתו בראש הספר ובסופו, ועל מהדורה זו שקד בעצמו לתקנה ביתר שאת וכמו שהעיד בהקדמתו כי עסק בהגהת הספר במשך שנתיים ימים, וכפי שאכן ניכר ממאות הטעויות שנשתרבבו למהדורות המאוחרות ואינם קיימות במהדורה הראשונה.
מלבד זאת הוספנו למהדורה הנוכחית תקוני טעויות רבים שנשתרבבו אף למהדורה הראשונה, ואף במקומות שניכר כי נפלה טעות בהעתקת המחבר מספרי הקדמונים, תרנו אחר מקורות הציטוט והגהנו אותם על פי דפוסים ראשונים כאשר בראש התקון מופיע ציון לפרקי ההערות, ואמנם מלבד זאת שקדנו לתקן טעויות רבות שחזרו על עצמן בהעתקת הפסוקים אותם ציטט המחבר לסדרי הלימוד ונוסחי תפלותיו, שכפי הנראה הכניס שינויים אלו במכוון מאחר והעתיקם לספרו ע"פ הזכרון ודברים שבכתב א"א רשאי לאומרן על פה, ואף באלו שקדנו לחזר אחר כל פסוק ופסוק ולהדפיסו בתבניתו וצלמו כדי שלא תצא תקלה של "תורה חדשה" מתחת ידינו.
תוספת תקון נעשתה במהדורה הנוכחית, באשר הוחזרה חלוקת הקטעים עפ"י המהדורה הראשונה, ולא כפי שנדפס בכל המהדורות המאוחרות שליוקר ההוצאה נדפסו הקטעים מחוברים כמגילות ארוכות, ואף הוספנו עליהם רבות כיד ה' הטובה כדי להקל על הבאים בשעריו בנתינת ריוח בין פרשה לפרשה, וגדולה מזאת הוספנו לראשונה לחלק את ראשי הקטעים לסעיפים סעיפים כדי לתת סימני דרך לבאים בשערי הספר למען לא ישוטטו לחפש את מחוז חפצם בין פרקי הספר הארוכים.
ואמנם תוספת ותיקון גדול יתר על הראשונות נעשה במהדורה זו, שמאחר וכינס המחבר זצוק"ל בספרו כוונות ותפלות רבות ע"ד הסוד, ואף טרח להעיר עליהן במקומות רבים כי אינם אלא לבאים בסוד ה', ומאחר וענינים אלו באו מפוזרים במקומות רבים בין כותליו, על כן שגו רבים לייחס את הספר לאחד מספרי הסוד ומשום כך משכו ידם לגמרי מלעיין בו, על אף שאת רובו המכריע של הספר טרח המחבר לכותבו על דרך הפשט אף לאלו אשר לא באו בסוד ה', ולא עוד אלא שמאחר ונתמעטו הלבבות בהבנת תורת הסוד וכאשר יבקשו רבים לשוטט בין כותלי הנגלה - תתקלקל מרוצת לימודם בו בפוגעם בסדר הכוונות הפזורים בו ליודעי הח"ן, על כן יצאנו בעקבותיו של הרה"צ בעל "מתוק מדבש" זצ"ל וסידרנו את קטעי הקבלה בכתיבה שונה מגוף הספר כדי להבדיל בין הקדש לבין הקדש פנימה.
עוד הדפסנו את נוסחי התפלות וסדרי הלימוד שייסד הרב המחבר בכתיבה שונה מגוף הספר בכדי להקל על הלומדים, למעט התפלות המיוסדות ע"ד הסוד שאותם ערכנו בצורת הכתב של עניני הסוד, מלבד אלו שיש בהם קטעים ארוכים אף על דרך הפשט שאלו נסדרו על הרוב בשני סוגי כתיבה שונים זה מזה, ואמנם במקומות שנדפסו התפלות באופן מקוטע עם תוספת הציון וכו' הצבנו כל תפלה ותפלה במקומה בנוסחתה המלאה למען לא ישוטט הקורא בין כתלי החיבור לחפש מבוקשו.
ולמען הקל על הבאים בשערי הספר, סדרנו כותרות משנה בין הקטעים דבר דבור על אופניו ומהן ערכנו מפתח מפורט בשער הספר, ואמנם ראוי לציין כי במקומות שידענו בבירור כי ציטט בהם המחבר לשונותיהם של מחברים אחרים, לא הוכנסו כותרות בין קטעים אלו כדי שלא יחשוב הקורא כי הם מדברי המחבר, למעט הכותרת שבראש ההעתקה שבה צויינו הדברים בשם אומרם, ועי"ז נקל יהיה להבחין כי העתקת המחבר אינה מסתיימת עד לכותרת הבאה , ואולם במקומות בהן שילב המחבר מדבריו לתוך דברי המחברים הקדמונים, שינינו את לשון הכותרת כשנכתב בה כי הציטוט נעשה על פי האלשיך וכדו'.
עוד יש לציין כי הוספנו למהדורה הנוכחית מעט ציוני מראי מקומות לדברי הש"ס והזוהר ויתר מדרשים שמהן ציטט המחבר לספרו, אלא שמפאת כובד המלאכה לא עלה בידינו להשלימה מלבד הערות הכרחיות אותם צירפנו לציוני המ"מ, וקבענו מקומם בסופי הפרקים ולא בין הקטעים כדי לא להפסיק מרוצת הקורא.
מלבד זאת הוספנו מספר תקונים שהדפיס המחבר בעודו בחייו ואליהם ציין מפורשות בספרו, כמו סדר "תקון חצות" שסידר לראשונה בשנת שע"ה ע"פ האריז"ל עם יתר תוספות שהוסיף מדיליה, וכן את סדר התקון חצות שסידר המחבר לבאים בסוד ה' הנדפס לראשונה בסידור "חסד לאברהם" מהמקובל ר' אברהם טוביינא זצ"ל, וכן סדר לימוד לאשמורת הבוקר המכונה "תקון הלילה" שאת חלקו הדפיס המחבר כבר בשנת שע"ה בהסכמת הגאון כלי יקר והשל"ה הקדוש, ואילו ברבות השנים הוסיף לו נופך רב והדפיסו בכמה וכמה מהדורות כשהוא מצרף לו סדר לימוד נוסף המכונה "תקון היום", ואכן את מקומם של התקונים הנזכרים קבענו בין הקונטרסים שנדפסו בסוף הספר תחת השם "קונטרס חמישי".
את הערותיו של הרב המלבה"ד כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל שעיטר את הספר בעשרות הגהות המוקפות בסוגריים, השארנו במקומם כשהם בצורת הכתב הזהה לגוף הספר כמו שעשה הרב הנזכר בעצמו כשהוא מציין בראשם את הלשון "א"ה", או "אמר המגיה", או "אמר המעתיק", או "אמר הכותב", מלבד מקומות בודדים בהם צויין הלשון "הגה" או "מצאתי כתוב" שכפי הנראה הקיפם המחבר בעצמו בסוגריים ואינן מהרב המלבה"ד.
ואחרון אחרון חביב הוא המבוא המקיף המכונה "שערי חמדה" שנכתב בפתח הספר אודות תקופת המחבר וחיבורו, וכשמו כן הוא כי זה השער לה' צדיקים יבואו בו, מאחר ונתברר בשעריו מקחו של צדיק אשר היה לוטה בערפל זה מאות בשנים.
ובצאתנו את פתח השער עלינו להודות לבורא יתברך שמו שסיפק בידינו את כל הספרים והקונטרסים הנדירים שעל ידם נשלמה מלאכת המבוא לספר זה, ואשר העיר את רוח הבריות לדובב שפתי ישנים ע"י מאגרי ספרי קדמונים ואחרונים המצויים, כמו "אוצר החכמה", "אוצרות התורה", ו"הספרייה בירושלים", ואחרון חביב הוא מאגר ה"ספרים המלא" מיסודו של מזכה הרבים הרה"ח ר"ח רוזנברג שליט"א, ובלי ספק כי לולא דוחק הזמן להוציא לאור עולם את הספר הנכבד הזה, היתה המלאכה מתעכבת עקב קונטרסי התקונים ויתר התפלות שייסד המחבר המתווספים מידי פעם למאגרי הספרים הנזכרים.
ואל נא ישתומם הקורא על אריכות המבוא שבפתח הספר, כי לא אריכות דברים יש בו כי אם סקירה מקפת למשנתו הגדולה של הרב המחבר שרק מעט מעקבותיה נחשף עד כה בספרים וקונטרסי התקונים הרבים שנדפסו החל משנת ש"ס, ובלי ספק כי הקורא בו מתחילתו לסופו יבחין בעליל כי כל הפרטים שנאספו אינם אלא סימני דרך לעקבות הרב המחבר זצ"ל, ולקוצר המשיג וקיצור היריעה כילינו את המלאכה בפרקים מתומצתים אלו, ותן לחכם ויחכם עוד.
וכאן המקום להודות לכל העוזרים והמסייעים שבחפץ ליבם נשאו בעול מלאכת הקדש ללא ליאות ואי אפשר לפורטם כי רבים הם, ועל הטוב יזכרו החפצים בעילום שמם שבנדיבות לבם נד"בו מזמנם שעות רבות להזמין בידינו ספרים רבים המצויים במאגרים הגדולים, ויהא רעוא מן קדם שמיא שזכות המחבר תגן על כל בית ישראל ונזכה לגאולת עולמים בבי"א. מכון "חמדת ימים"
תרשים לתקופת המחבר וחיבורו ויתר חכמי דורו
ר' בנימין ב"ר מאיר הלוי זיע"א מחבר החמ"י (ש"ל - תל"ו)
* ר' שלמה ב"ר בנימין הלוי זיע"א בן המחבר (נפטר א' אלול תנ"ז)
* ר' בנימין ב"ר שלמה הלוי זיע"א נכד המחבר (נפטר י' תמוז תפ"א)
* ר' יעקב ישראל אלגאזי זיע"א שהביא את ספר חמ"י לדפוס (ת"מ - תקט"ז)
* מציאת כתב היד של הספר חמדת ימים בעיר צפת סביבות שנת ת"ס
* הדפסת החמדת ימים לראשונה בעיר איזמיר בשנת תצ"א
חכמי וזקני דורו של המחבר בראשית ימיו
* האר"י הקדוש זיע"א (רצ"ד - של"ב)
* ר' יוסף קארו זיע"א - בעל הבית יוסף (רמ"ח - של"ה)
* ר' אליהו די וידאש זיע"א - בעל "ראשית חכמה" (נפטר שמ"ז)
* ר' משה טיראני זיע"א - בעל שו"ת מבי"ט (ר"ס - ש"מ)
* ר' שלמה אלקבץ זיע"א (רס"ה - שמ"ד)
* ר' משה אלשיך זיע"א (רס"ח - שנ"ג)
* ר' משה בן מכיר זיע"א - בעל "סדר היום" (נפטר שס"ב)
* ר' אלעזר אזקרי זיע"א - בעל ה"חרדים" (נפטר ש"מ)
* ר' שלמה שאגיש זיע"א (נפטר שמ"ז)
* ר' משה די שיגוביא זיע"א (רפ"ח - ש"ס)
* ר' אברהם צהלון זיע"א (נפטר ש"ס)
* ר' שמואל די אוזידה זיע"א (ש - שפ"ה)
* מהרי"ט צהלון זיע"א (שי"ט - שע"ח)
* ר' שלמה אפרים לונטשיץ זיע"א - בעל ה"כלי יקר" (נפטר שע"ט)
* ר' יוסף טיראני זיע"א - בעל שו"ת מהרי"ט (נפטר שצ"ט)
מרבותיו
* רבו המובהק ר' חייא רופא זיע"א (נפטר שע"ט)
* הרמ"ע מפאנו זיע"א (ש"ח - ש"פ)
* מהר"ם לונזאנו זיע"א (נפטר בשנת ש"פ)
* גורי אריז"ל
רשימת תלמידי אריז"ל ויתר חכמי צפת שנזכרו בספר חמדת ימים
* ר' חיים ויטאל זיע"א (ש"ג - ש"פ)
* ר' אברהם הלוי זיע"א
* ר' יעקב מסעוד זיע"א
* ר' יצחק הכהן זיע"א
* ר' יוסף טיטיצאק זיע"א
* ר' מרדכי מסכנות זיע"א
* ר' אברהם גלאנטי זיע"א
* ר' ישראל נג'ארה זיע"א
* ר' יהודה משען זיע"א
* ר' משה משולם זיע"א
* ר' יעקב אבולעפיא זיע"א
* הר"י פינטו זיע"א
* ר' יוסף מאטלון זיע"א
* ר' אברהם מונסון זיע"א
קיצור תולדות המחבר ויתר חיבוריו
* נוכח בצפת בין השנים ש"ל - שנ"ב
* נוכח בטורקיה ואיטליה בין השנים שנ"ב - שס"ז
* הדפיס מקונטרסיו בערי איטליה בין השנים ש"ס - שס"ג
* שליחות ארץ ישראל בערי אשכנז ואיטליה בין השנים - ש"ע - שע"ו
* שלח לדפוס את ספרו "תקוני שבת" בשנת שע"ב לעיר פראג וליתר ערי אשכנז
* שלח לדפוס את ספרו "תקוני ק"ש ותקון חצות" בפראג בשנת שע"ה
* נוכח בארץ ישראל בין השנים שע"ו - שפ"ו
* שליחות ארץ ישראל בערי איטליה ורבנותו בערי טורקיה בין השנים שפ"ו - ת"ג
* סידר כתבי אריז"ל - "כוונות" "דרושים" "לקוטים" בין השנים ש"צ - שצ"ה
* נוכח בארץ ישראל בין השנים ת"ג - תט"ו
* שליחות ארץ ישראל בונציה בין השנים תט"ו - תי"ט
* הרמ"ז קיבל מפיו את משנת האריז"ל בונציה, בין השנים תט"ו - תי"ט
* הדפיס בשנים אלו באטליה ספרים רבים ע"י תלמידו הרמ"ז
* מסר נוסחי תפלות למייסד השערי ציון בונציה שנת תט"ז
* נוכח בארץ ישראל בין השנים תי"ט - תל"ו
* שלח לדפוס את סדר תקון הלילה עם תקון היום בשנת תכ"ו
* פטירת המחבר בארם צובא בשנת תל"ו
מעמיתיו בתורה
* ר' יחיאל אשכנזי זיע"א בעל היכל ה'
* ר' חיים בנבנשתי זיע"א בעל כנסת הגדולה (שס"ג - י"ט אלול תל"ג)
* מהר"ש הלוי זיע"א בעל שו"ת מהר"ש הלוי (שמ"ג - שצ"ה)
* ר' יעקב צמח זיע"א (שכ"ב - תכ"ז)
* ר' יהודה קרישפין זיע"א (נפטר ת"ז)
* ר' חיים הכהן זיע"א בעל טור ברקת (שמ"ה - תט"ו)
* ר' שמואל ויטאל זיע"א (שנ"ח - תל"ז)
מתלמידיו
* ר' משה זכות זיע"א (שע"ה - תנ"ח)
* ר' שמואל אבוהב זיע"א (ש"ע - תנ"ב)
* ר' דוד חביליו זי"ע (שמ"ה - תכ"א)
* ר' ישראל לינגי זיע"א
שמות החכמים שהעתיקו מקונטרסיו לספריהם בעודו בחייו ****
* השל"ה הקדוש זיע"א בספרו "שני לוחות הברית" (ש"י - שפ"ט)
* ר' אהרן ברכיה ממודינא בספריו "אשמורת הבוקר" ו"מעבר יבק" שנדפסו בשנת שפ"ד, שפ"ו
* ר' יחיאל אשכנזי זיע"א בספרו "היכל ה'" הנדפס בשנת ש"ס
* ר' צבי הירש אשכנזי זיע"א בעל שו"ת חכם צבי בגליונות לשו"ע שלו (ת"כ - תע"ח)
ספרים שהפיץ המחבר בחייו בעילום שמו
* תקוני התשובה ותקוני השבת (נדפסו בסו"ס קצור ר"ח בונציה ש"ס)
* "אמרי בינה" (נדפס בפראג שע"א)
* "תקוני שבת" (נדפס ד' פעמים בין השנים שע"ב - שפ"ב)
* "תקון מוצאי שבת" (חסר ש"ד)
* "תקון ק"ש על המטה עם תקון חצות" (דפו"ר פראג שע"ה)
* "תקון סדר הטבילה" (לובלין שע"ו)
* "תקון השולחן - תקון סעודה" (דפו"ר בברהמ"ז לר"נ ד' ונציה שס"ג)
* "זוהר חדש" (ד' ונציה תכ"ג)
* "דרך אמת" (הגהות הזוהר ד' ונציה תכ"ג)
* "שערי ציון" (דפו"ר פראג תכ"ב)
* "תקון הלילה" עם "תקון היום" (נדפס באמ"ד תכ"ו)
* "תקון המדות" (נדפס במנטובה תכ"ו והוא זהה לתקון הלילה)
* "תקון ליל שבועות והו"ר" (ד' ונציה תי"ט ומכונה "שפר התקונים")
* "סדר משמרת החדש" (נדפס בונציה ת"כ)
* "תקון שובבים" (נדפס במנטובה תל"ד)
ספרי המחברים שהעתיקו מקונטרסיו אחר פטירתו
* "קנה חכמה" - "דעת חכמה" (נדפסו בשנת תמ"ב, תנ"ב)
* "שבט מוסר" (נוסחי תפלות בפ' ל"א)
* "דרך ישרה" - "חמדת צבי" (נדפסו בשנת תנ"ז, תס"ו)
* "שם טוב קטן" - "אמתחת בנימין" (נדפסו בשנת תס"ו, תע"ו)
קונטרסי המחבר שנדפסו אחר פטירתו בעילום שם
* "הלולא רבא" (דפו"ר איזמיר תקי"ד)
* "תקון שיעור קומה" (נדפס לראשונה בספר חמ"י ד' ליוורנו תקכ"ד)
* "סידור לימות החול" (חלקים ממנו נדפסו בסידור חסד לאברהם בשנת תקכ"ד)
* "זכרון ציון" (נדפס בפראג ת"מ)
* "תקון ליל שביעי של פסח" (אמ"ד תפ"ו)
פרק א - הקדמות והסכמות לספר חמדת ימים
הקדמה ראשונה שכתב הרב המהדיר כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל לחלק המועדים
הוא מרא דארעא קדישא ואב"ד ור"מ בירושלים ואשר כינהו הגאון חיד"א "מלאך לבוש הבדים", והוא היה בנו של הר"ר יו"ט אלגאזי ואביו של המהרי"ט אלגאזי זצ"ל, וחיבר ספר "ארעא דרבנן" ו"שמע יעקב" ו"שארית יעקב" ו"שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" ושאר ספרים, ואף עמד בראש החותמים בכתבי ההתקשרות של חברת "אהבת שלום" להרש"ש והחיד"א ושאר גאוני ירושלים, והוא אשר הדפיס לראשונה את הספר חמדת ימים לאחר שההדירו מכתב היד, ובהקדמה זו שכתב על חלק המועדים המכונה חלק שני הנדפס לראשונה בשנת תצ"א גולל את סיפור הגעת כתב היד לידיו בסביבות הרי מירון
הקדמת החכם המעתיק ה"י עדות ביעקב
מעת הוסר התמיד ושכינה עמדה ונש"את ותרום מעל הארץ ויעתק צו"ר ממקומו ביתא דהוו ביה שית"ין שי"תו ושמירו, הן עם אחד קהל ועדה מישראל היתה כחנ"יות גנוחי גנח וילולי יליל וכל פנים קבצו פארור כאדם שהכסיפו פניו משונה בעורו, ורבים מעמי הארץ שו"ת שתו נחל דמעה את המבול מים, ועין רואה חשך משחור כלו בדמעות עינים להם חור שבין יהודי לחברו, וכל ראשי אברים אינו אלא שר"ף קלוי באש אשא דגרמי יקד יקוד תוכו כברו, ומה הלשון אומרת צ"ר לי המק"ום בהנ"חל עליון נח"לה מבוהלת דכי קא מתחלא ממתנים עוכר שארו, כי המר שדי נפש החוטאת ורפואות תעלה אין לה, ברא כד חטי אי אתה יכול להחזירו דחסרא לה ארעא הבית והעליה, מקדש ה' כהנים בעבודתן ובוטל השיר וית"ן איש בתרו.
את שיש בה ידיעה כאשר ישאל איש בדבר האלהים הן הן גופי תורה אהרניות ערניות ובין טמא לטהור לטמאו או לטהרו, ונפש כי תחטא לרבות שוגג כמזיד שם דרך במקום שבעלי תשובה עומדין להשתחות ולזבוח תמידין כסדרן, אם בעליו עמו בא לו אצל פרו, באמת אמרו לא לן אדם בירושלים ובידו משפט רשעים כי טמא נז"רו, אחד רשע ואחד תם יום ליום יביע אומר והתודו את עונם ועשה את עולתו ובלילה שירו, מקודש עד שחשיכה קדוש יאמר לו ואוהבו שיחרו.
ועתה ישראל אם אדם חטא פו'רש אין להם איזוהי דרך ישרה דרך הכשרו, ולילה כיום הוא בעונו והיה במחשך אור חשך באהלו ונרו, ל"ו היו תמה"ין וקל מן שמיא נפל מש"יח אלהי קדוש ישראל ויוצרו, אין מעצור לה' להורות משפט גבר על חטאיו שישן לו על משמרו, והאלהים אינה בכל דור ודור איש אלהים קדוש לזכות את ישראל הכינו וגם חקרו, עיני כל ישראל אליו ידרושו שואלין ודורשין היכי דמי בעל תשובה יתן לאלהים כפרו, עליה דידיה הדר לתור להם את הדרך ואת המעשה אשר יעשון על מנת לתקן שיעורו.
הדור אתם ראו כל חלקה טובה אשר חלק אלהים לנו זה ש"פר ספר "חמדת ימים" כתב איש רבי מופת הדור והדרו, הרב דומה למלאך חלק אלוה ממעל וכל רוח אלהין קדישין ביה וארשת שפתיו כקול שדי בדברו, השומע קולו אף על פי שחטא מחזיר לו בישו"ב והפה שא"סר יעיר קי"נו עושה לו פות"חת יפ"תח בדורו, מי שהחשיך בדרך והבדילו ה' מתורתו של רבי מא"יר מאורות נתן סביבות עוזו תבא לו מא"רה גם הן פרש עליו אורו, מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, "את קולו שמענו ואותו לא ידענו, לא ידעתי אכנה מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד שמו ושם עירו" .
אנכי בדרך נחני ה' בעלותי ההרה הר הקדש גליל העליון אתרא דמאריה ביתא תלי זייני ונטה את שפרירו, והנה איש בא נצב לקראתי ובידו האי ספרא דבי רב ויאמר אלי לך חזק וקני חמדה גנוזה אל תעמוד על המקח בקנין תורה מקחו מקח וממכרו, ויקץ יעקב משנתו ואראה מראות אלהים נפלאות מתורתו, להורות נתן דבר בעתו להגיד לאדם יושרו, והיה כל מבקש ה' אשר דרכו נסתרה בשנו"תו את טעמו לבבו יבין את מעשה ה' כי נורא הוא יבין לאשורו, כקרא יהודי דבר הלמד מעניינו שוב תשוב עם רב מישראל ואם לדין יש תשו"בה מעלה בזכ"ורו.
מימיו מן המקדש הן יוצאים מתורתו של רבינו הקדוש הרי"אל זלה"ה, ומן הבאר ההוא הש"בע השב"יע את בני ישראל לשתות מי בורו, וה"וד ידו נטויה בש"פר הכוונות מצוות צריכות כוונה אחת ארוכה ואחת קצרה, רבי לה שנאה ויביאה אל ביתו בית תפלה בדרך קצרה וארוכה ואף הוא היה מתכוין בעקבות משיחא הגאון האר"י זלה"ה שהכל נהיה בדברו, נפש כי תשבע לבטא בשפתים לעשות כוונ"ים למלאכת השמים ועליו יציץ נזרו.
מיומא דנן ולעלם עיני ולבי באומרים לי מתי יבא לידי כסף ושוה כסף למען תהיה זאת התורה ברחובות קריה בין איש ובין אחיו ובין גרו.
ויהי כבואי לעמוד לשרת בבית ה' בלילות במדרש כתר תורה , העיר ה' את רוח נדיבי עם אלהי אברהם, אנשי חיל יראי אלהים והמה חכמים מחוכמים יחידי סגולה קהלא קדישא נוסדו יחד לתת לכסף מוצא להוציא לאור האי מרגניתא טבא איש ממעשרו.
ברם זכור האיש ההוא לטוב, דין הוא הדר דחיל ומוקיר רבנן ואיהו גופיה צורבא מדרבנן, החכם המרומם הן גביר דגמיר וסביר כמה"ר משה צונצין נר"ו אשר גם הוא בי תמכה ימינו להוציא לאור המלאכה לגמור לולי משה בחירו, האנשים האלה שלימים כולהו אית להו דרב חס"דא חסד ואמת נפגשו, יחדיו יהיו תמים דשנים ורעננים ונחלו לעולם ההלל והשמחה, וזכות הרב המחבר יגן עליהם וינטלם וינשאם עליונים למעלה מעל ריבה על מרומי ההצלחות יפתח להם את אוצרו.
ואתם גם אתם בית ישראל אשרי איש דמ"יו עליו יטוש והוא על נדיבות יקום, הראוי לכסף לכסף וראוי לזהב לזהב, גם ה' יתן הטוב טובה כפולה ברכה עד בלי די, ויקח ית"רו למען עשה כיום הזה להוציא לאור עוד "חלק הראשון" המלמד לאדם דעת לפקוח עינים עיורות וכאור בקר זרחה בעבורו.
ובכן אפרוש את כפי אל ה' יורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו.
כה מעתיר הקטן תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגזי ז"ל
הקדמה שניה שכתב הרב המהדיר כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל לחלק שבת וראש חדש
ספר חמדת ימים הנדפס על שבת ור"ח מכונה חלק ראשון, ואף שהדפיסו הרב המהדיר בשנת תצ"ב כשנה לאחר שהדפיס את חלק הרגלים, כינהו חלק ראשון כפי שהזכירו המחבר בעצמו במקומות רבים בספרו
הקדמת החכם המסדר ה"י
כל העם אשר בשער שניתן להם כלי חמד"ה המה ראו האי תנא דידן אשר הביא אלוה בידו, אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא ידו ב כל . כל מקום שנתנו חכמים עיניהם נותנין לו את השבח ברוך שחלק מחכמתו, את הכל עשה יפה בעתו לא נפל דבר אחד מ כל . כל מילי דמר תלמוד גדול לזכות את הרבים ומעשה רב לתת לאיש כדרכיו על חטאתו אשר חטא כי השחית כל . כל אדם קורא כדרכו אחד חכם ואחד תם תורה יוצאה ל כל . כל המקודש מחברו שכבר קדשוהו שמים בכל מדות שהתורה נדרשת יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל . כל זמן שאדם הוגה מוצא בהם טעם כעיקר דאורייתא דברים העומדים ברומו של עולם הן הן מעשה מרכבה יביא במשפט על כל .
כל שהוא בא משום חטא אשר ל"ו הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים והות רשעים וחו"בר חב"ר הוא לאיש משחית לשחת כל . כל שהוא בבל תשוב לא ישוב מפני כל . כל האמור בפרשת מלך גלגל הוא שחוזר אחד שוגג ואחד מזיד יכול ל כל . כל באיה ל"ו ישובון מן יומא דנן ולעלם עשות משפט ואהבת חסד ונשכח כל . כל אשר יעבור תחת השב"ת רוח המקום נוחה הימנו מאד מכל האדם, מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח והוא נכבד מ כל .
כל כי האי מלתא מחייב איניש לאודועי כי זה שנתים ימים עבדתי בכל כחי עומד ומשמש לרגל המלאכה למען ירוץ הקורא שיהיו קורין כל . כל כתבי הקדש נמצא כתוב פנים ואחור מה למעלה מה למטה הגדילו התערובות והדבר צריך תלמוד למען דעת כל . כל הרוצה ליטול דברים ככתבן אינו אלא טועה כי המכתב ישן נושן והאותיות אשר תבאנה בנס היו עומדין ונמקו כל . כל מן דין גרמא לבא מן המאוחר אל הקודם כי זה חלק האדם הגדול היא היתה לראש ראשון ל כל . כל הנקרא בשמי גם אני לא אחשוך פי דרך ישכון אור לגבר אשר דרכו נסתרה גברא לא חז"י, עמו אנכי בשורה להגיד לו כדת מה לעשות הן זכרון לראשונים וגם לאחרונים למען דעת כל עמי הארץ ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב זה חלקי מ כל .
כל כנסיה שהיא לשם שמים פנות צבאות קדושים רוממי שדי יחידי סגולה קהלא קדישא מדרש כתר תורה אשר היו בג"רם המעלות להוציא לאור כל כתבי הקדש הרב זלה"ה בל יראה ובל ימצא דבצרי חדא הכל כאשר ל כל . כל הטעון ברכה אחד באחד יגשו בברכה המשולשת בתורה בכל מכל כל . כל שהוא עיקר דין הוא הדר מבחר עצמים מלא רוח חכמה די נהירו ושכלתנו אשתכחת ביה תורה וגדולה במקום אחד החכם המרומם הן גביר כמה"ר משה צונצין בכמה"ר הגביר החכם המרומם יהושע צונצין ה"י ידו פרש ש"ר והוא על נדיבות הקדיש מממונו הקדש דמים במנה הראויה להתכבד להקים דגל התורה לגדל ולחזק ל כל . כל לגבי דידי הפליא לעשות להנו"ת נפש מה שאין הפה יכולה לדבר קטונתי מ כל . כל מלתא דמתאמרא עליה דידיה הדר יתנך אלהים עליון למעלה לעילא מ כל . כל אשר לך מסביב יחיו דגן ויפרחו כגפן פוריה חתן ובניך ובנותיך ו כל . כל העונה אמן בכל כחו על כל ברכה ותהלה הרי זה משובח הדר הוא ל כל .
כל המזכה את הרבים דין גברא בגוברין אח"י נוע"ם חזרן במצוות, מוכתר בנמוסו מזרע המלוכה החכם המרומם רודף צדקה וחסד אל כל היום כמה"ר משה אבואלעפייא ה"י, ישמח משה במתנת חלקו כי שם ביתו ללמוד וללמד בית מועד ל כל . כל חותמי ברכות יחולו על ראשו וחי לעולם מושב"ע ועומד בי בני סמיכי ונחלו לעולם ההלל והשמחה משכילים ב כל . כל מרים תרומת כסף לקוח את ספר התורה הזה ישא ברכה מאת ה' ברכת ה' ב כל .
כל שישנו בעשיה מסיים בשבח לגומרה של תורה גמרא גמור זמורתא תהא קול קורא במדב"ר הכ"ל כ"ל . כל היום תהלתו בפי בריך רחמנא דסייען לקרבה אל המלאכה לעשות אותה בקומתה ובצביונה וכמדתה ל כל . כל מה דעבדין משמיא לטב אין לי מועדות אלא אלו הני ספרי דבי רב פקודים ישרים משמחי לב הן הן החזרוני לנערותי כי באלה חפצתי. כל ימי הייתי מצטער מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי אחזתיו ולא ארפנו, בטחתי בקוני בזאת יכופר עון יעקב, לפום צערא יהא כפרה עלי על כל דבר פשע ונסלח ל כל . כל סמא דמילתא רחמים למבעי קדם אלהא דשמיא, יערה עלינו רוח ממרום להבין ולהורות את החוקים ואת התורות כל הסתרו"ת העולין והיו לברו"ת לראות במסתרים כהגלות נגלות ומבקשי ה' יבינו כל . כל הדברים האלה פי המדבר לשון הדיוט ואר"ש לא מטוהרה גברא דלא ידע לכוין אמר"א כי נשני אלהים את כל . כל לא ידענא ולרש אין כל .
אפר כירה מוכן לעבודת צור עוזי ומעוזי
תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי ז"ל
הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר חיים אבואלעפיא זצ"ל
הסכמה זו צירף הרב הגדול כמוהר"ר חיים אבולעפיא זצ"ל לספר "חמדת ימים" שיצא לראשונה באזמיר שנת תצ"א, והרב הנז' חיבר ספר "עץ החיים", "מקראי קדש", "יוסף לקח", "ישרש יעקב", "שבות יעקב", "חנן אלקים", ועליו ציין הגאון חיד"א בזה"ל, מופת דורינו הרב הגדול מהר"ח אבואלעפיא כו' "ורבו נוראותיו ועניניו וקדושתו כאחד הראשונים כמפורסם"
מה נכבד היום כהגלות נגלות חמדה גנוזה זה ספר חמדת ימים יורה יורה תורה בעידנא לזכות את ישראל, ולהורות נתן דרך ישר לפני איש בהדי כבשי דרחמנא, ולהודיע לבני אדם גדולה תשובה לא הניח זוית ופנה, העובר לפני התי'בה ובא אליה ושנא"ה להבין אמרי בינה, שוב תשוב טמא ושהיה בדרך רחוקה והנפש החוטאת תש"א את עונה.
רבו המזכין האנשים האלה שלמים אנשי חיל יראי אלהים יחידי מדרש כתר תורה אשר היו בג"רם המעלות להוציא לאור האי מרגניתא טבא דלא תתנשי בכל עיר ועיר מדינה ומדינה, הללו טעונין ברכה ירבו בבר בנין רבנן גדולים צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן היושבים ראשונה.
ופי המדבר ופני כלפי האיש העושה בזדון להביא את הספר הזה אל בית הדפוס כולו או מקצתו עד מלאת ה' שנים בלא הרמנא מיחידי סגולה המדרש הנזכר, אנא דאמרי ליהוי ההוא גברא נלכד ברשתו לטותא דרבנן דלית ליה אסוותא, אש תמיד תוקד בעורו ובבשרו ואף בית גר"מו לעולם יעלה עשנה, ושומע לי ישכון בטח ובכל אשר יפנה יצליח רבי עסקיה כרמונא.
נאום החותם פה העירה באזמיר יע"א בשליש אמצעי לחדש מנחם שנת כי מציון תצ"א תורה ובסדר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל".
חיים אבואלעפייא
הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר יצחק הכהן ראפפורט זצ"ל
הסכמה זו צירף הרב הנז' לספר חמדת ימים שיצא לראשונה באיזמיר שנת תצ"א, והוא היה ראש רבני ירושלים ומח"ס "בתי כהונה" ורבו של הגאון חיד"א זצ"ל