אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק יד - ספרי המחבר שלא זכינו לאורם

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק יד - ספרי המחבר שלא זכינו לאורם

פרק יג - כתבים שנתפשטו מהמחבר ולא נדפסו בספרו

מאחר ומבין כתלי הספר חמ"י ניכר כי הרב המחבר הותיר חיבורים רבים בכתיבת יד שאיליהם ציין במקומות רבים בספרו ובעוונותינו לא זכינו לאורם, על כן מן הראוי היה להעלות זכרון שמותיהם על הכתב, וחבל על דאבדין ולואי דמשתכחין.

ספר "חמדת ימים" על ימות החול המכונה "החלק הקודם"

ראש וראשון לספרי המחבר שלא זכינו לאורם הוא החלק הראשון של הספר חמדת ימים שאותו ייסד המחבר לימות החול ואשר הרבה להזכירו בספרי המועדים שלפנינו, ופעמים שציין לפרקי משא ומתן ששם ופעמים שציין לעניני סעודה שם, או שהזכיר את הקונטרס "נפש ברכה" שייסד בימי חורפו על הלכות ברכות וברבות הימים צירפו לחלק החול הנזכר, ובכ"ד מקומות מכנהו המחבר "החלק הקודם" ובה' מקומות נוספים מכנהו "חלק של חול" או "סדר החול".

עוד יש לציין כי לחלק זה צירף המחבר את "הקדמת החיבור" בהיותו החלק הראשון של הספר חמדת ימים וכפי שהעיד זאת מפורשות בפט"ו משבת אות ק"ח עיי"ש, אלא שלדאבון לב גם הקדמה זו לא הגיע לידינו כי נאבדה יחד עם החלק הראשון. (להלן רשימת המקומות שציין המחבר לחלק הקודם, עי' פ"ח משבת אות צ"ט, ק"ג, ובפ"י אות ט"ו, נ"א, ובפי"א אות א', ב', ד', י"א, כ"ג, מ"ח, מ"ט, ובפי"ג אות י"ט, ל', ובפי"ז אות כ"ד, ובפי"ח אות ט', כ"ו, ועי' פ"א מפורים אות נ"ג, ובפ"ה אות י"ט, ובפ"ב משובבי"ם אות כ"א, כ"ד, ל"ו, ושם פ"ג אות ד', כ"ג, ל"ט, ואמנם במקומות נוספים ציין המחבר לחלק זה וכינהו "חלק החול" כמו שכתב בפ"ד משבת אות ה', ל"ג, ובפ"ח אות ו', ובפ"ב מר"ח אות מ"ג, ובפ"ב משובבים אות ט').

ספר "חמדה גנוזה"

חיבור נוסף שייסד המחבר ואליו ציין בי"ט מקומות בספרו הוא ספר "חמדה גנוזה" שכפי הנראה ייסד בו המחבר נוסחי תפלות וכוונות וביאורים ע"ד הסוד. (עי' פ"א משבת אות ל"ז, ס"א, פ', ובפ"ב אות מ"ג, ובפ"ז אות י', ובפי"א אות מ"ה, ועי' פ"ג מר"ח אות ד', ועי' פ"ג מפורים אות כ"א, ובפ"ו אות כ"א, ועי' פ"ו מפסח אות כ"א, כ"ד, ועי' בפ"א משש"פ אות כ"ד, כ"ו, כ"ט, ועי' פ"א מאלול אות פ"ג, ובפ"ו אות כ"ה, ועי' פ"ה מסוכות אות נ"א, ובפ"ו מסוכות אות כ"ז, ועי' קונטרס רביעי אות ד').

ספר "מחמדי עין"

חיבור נוסף שייסד המחבר ואף ציין אליו בה' מקומות בספרו הוא ספר "מחמדי עין" ובו ביאורים ופרטי עוונות ע"ד הסוד. (עי' פ"א משבת אות פ"ו, ובפ"ה אות מ"ו, ובפ"ב מיו"ט אות כ"א, ובפ"ג מחנוכה אות ל"ג, ובפ"א משש"פ אות ל"ט).

ספר "חמדת הלבבות"

חיבור נוסף שייסד המחבר שכפי הנראה באו בתוכו סדרי לימוד ותקוני הימים, הוא ספר "חמדת הלבבות" שאליו ציין בד' מקומות מחיבורו. (עי' פ"ה מיו"ט אות מ"ד, ובפ"א משובבי"ם אות מ"ו, ס', ובפ"ב אות ס"ח).

ספר שו"ת "ארץ חמדה"

ספר נוסף שייסד המחבר ואף הזכירו בב' מקומות מחיבורו הוא ספר "ארץ חמדה", שכפי הנראה היה ספר שאלות ותשובות שהשיב המחבר לשואליו, ובין היתר נשאל שם על דיני בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל, וכן נשאל על דיני ברכות השחר למי שניעור בלילה וחזר לישון. (עי' פ"ד מיו"ט אות קכ"ג, ועי' בפ"ג מאלול אות י"ב).

ספר "חמדת ישראל"

ספר נוסף שייסד המחבר ואף ציין אליו בקונטרס רביעי שבסוף החיבור אות ל"ג, הוא ספר "חמדת ישראל".

ספר "מאמרים ודרושים ע"ד הסוד"

חיבור נוסף שייסד המחבר ולא זכר אותו בשמו, הוא חיבור שבו ליקט דרושים ומאמרים שחידש ע"ד הסוד וכפי שזכר בכמה מקומות מספרו, ועי' פ"א מר"ח אות ס"א שם ציין המחבר לסוד עמוק שביאר ב "סוד דרוש מלכא משיחא", ועי' עוד בפ"ה משבת אות ט' שם ציין המחבר למה שביאר ב "דרוש מרכבת יחזקאל" בסוד למה נקראית קליפת נוגה פרה אדומה כו' עיי"ש, ועי' עוד בפ"א מפורים אות ה' שם ציין המחבר למה שהאריך ב "מאמר ארבעה צריכין להודות", ומכ"ז ניכר כי בין כתבי המחבר היה תכריך כתבים של דרושים ומאמרים מעין אלו וחבל על דאבדין.

"סידור לימות החול"

חיבור נוסף שערך המחבר הוא "סידורו לימות החול" שאליו ציין בשני מקומות מחיבורו (עי' פ"ה משבת אות נ"ט, ובפ"ו אות כ"א), ועל אף שלא זכינו לסידור בשלמותו מ"מ שרידים ממנו הגיעו ברבות הימים לידי המקובל ר' אברהם טוביינא מאלג'יר שהדפיס את סידורו "חסד לאברהם" בשתי מהדורות וביאר בהקדמתו שם כי כל הסידור מיוסד על פי הספר חמדת ימים, ואמנם על אף שבחלקי הסידור לימי שבת ור"ח כמעט ולא ניתן למצוא קטעים חדשים שאינם מיוסדים על פי הספר חמ"י שלפנינו (למעט מקומות בודדים), מ"מ בחלקו הראשון המיוסד לימות החול ימצא המעיין נוסחאות רבות של לשם יחוד המיוסדים ע"ד הסוד ואשר מלשונם ניכר בעליל כי הם מיסודו של בעל החמדת ימים, ולא זו בלבד אלא שעל חלקם ציין בפירוש כי הם מיסודו של החמדת ימים ואילו בחמ"י שלפנינו אין להם שום זכר, ודוגמא לכך הם שני נוסחאות לשם יחוד הנדפסות שם בראש הסידור לומר קודם התפלה (עי' מהדו' מנטובה תקמ"ג דף ד' ע"ב), ועליהם צויין כי הם מיוסדות מהרב חמדת ימים על אף שלא נדפסו בחמ"י שלפנינו, וכן בסדר הפדיון נפש הנדפס בסידור הנזכר (דף פ"ג ע"ב) ציין הרב המהדיר בראשו כי הוא מסודר מהרב חמדת ימים, ואילו בחמ"י שלפנינו קונטרס שני אות מ"א נדפס רק חלקו.

ואכן המעיין בסידור הנזכר יבחין בנוסחאות רבות של לשם יחוד קודם התפלות ועשיית המצוות ואשר מלשונם ניכר בבירור חותם לשונו של מחבר החמדת ימים שייסד בספרו למעלה ממאה נוסחאות מעין אלו, ועל אף שבמקומות רבים ניכר כי ר' אברהם טוביינא עירב דבריו בתוך דברי החמ"י עד שפעמים רבות קשה להבחין ממי יצאו הדברים, מ"מ בנוסחאות הלשם יחוד הנדפסות בסידור לא ניתן להחליף את שם מחברן מאחר וניכרים בהם לשונותיו היחודיים של מחבר החמדת ימים שעמם הרבה להשתמש בספרו, כגון לשון "ואנכי תקנתי נוסח תפלה" שבמטבע לשון זו נשתמש מחבר החמדת ימים כמעט בכל נוסחי התפלות שייסד, וכן נוסח התיבות "ואשר לא בא בסוד ה' יצלח דברו בנוסח תפלה פשוטה", או התיבות "יצדק הרמז בסתרו" שגם אלו ממטבעות לשונו של המחבר במקומות רבים בספרו חמדת ימים (ראה פ"ד משבת אות כ"ב ופ"ה אות פ"א וכו'), ועל כן מובנת התנצלותו של מייסד הסידור בהקדמתו לתקון חצות שהדפיס בסידורו ממה שמצא אצל חכמי איזמיר, ושם ציין כי מאחר והיתה קבלה בידם כי התקון חצות הנזכר מיוסד מהרב חמדת ימים על כן ראה להדפיסו בסידורו, ומכל זה ניכר בבירור כי רובו המכריע של הסידור מיוסד מספרי החמדת ימים שלפנינו כמו שיבחין המעיין בתוכו, אלא שבלי ספק הגיעו למייסד הסידור קונטרסים נוספים של המחבר ממה שייסד בסידורו לימות החול וכמפורט בסמוך.

רשימת נוסחאות "לשם יחוד" שנדפסו בסידור "חסד לאברהם" מיסודו של החמדת ימים ולא נדפסו בספרו

להלן רשימה מפורטת של נוסחאות "לשם יחוד" מיסודו של החמדת ימים שהביאם בקונטרסי סידורו לימות החול ולא נדפסו בספרו, וברבות הימים נדפסו בסידור "חסד לאברהם" להמקובל ר' אברהם טוביינא זצ"ל.

נוסח לשם יחוד ע"ד הפשט קודם תפלת ערבית ושחרית ומנחה, ונוסח לשם יחוד על זה בדרך הסוד, ונדפס בסידור הנזכר במהדורת מנטובה תקמ"ג דף ד' ע"ב - ה' ע"א. נוסח לשם יחוד קודם נטילת ידים לסעודה, ונדפס שם בדף י' ע"ב - י"א ע"א. נוסח לשם יחוד קודם ברכת המוציא, ונדפס שם בדף י"א ע"א. נוסח לשם יחוד קודם נטילת מים אחרונים, ונדפס שם בדף י"ד ע"א. נוסח לשם יחוד קודם ברכת המזון, ונדפס שם בדף ט"ז ע"ב - י"ז ע"א. נוסחאות תפלות ולשם יחוד קודם קריאת שמע שעל המטה ותפלות לעילוי הנשמה בלילה, ונדפסו שם בדף כ' ע"א - כ"ה ע"ב, ועל אף שחלקם נדפסו בקונטרס שני אות כ"ד - כ"ז שבסוף החמ"י מ"מ נוסחאות רבות לא הובאו בספרו. נוסח לשם יחוד ע"ד הפשט קודם עטיפת ציצית, ונוסח לשם יחוד על זה בדרך הסוד, ונדפס בסידור הנזכר דף ל"ב ע"א - ע"ב. נוסח לשם יחוד קודם הנחת תפילין ע"ד הפשט וע"ד הסוד, ונדפס שם בדף ל"ב ע"ב - ל"ג ע"ב. נוסח תפלה ע"ד הסוד בברכת המקדש שמו ברבים, ונדפס שם בדף ל"ז ע"א. נוסח תפלה ע"ד הסוד קודם קדיש, ונדפס שם בדף מ"ב ע"ב. נוסח תפלה ע"ד הסוד קודם ברכת ברוך שאמר, ונדפס שם בדף מ"ה ע"א. נוסחאות לשם יחוד וכוונות ע"ד הסוד לומר קודם הלימוד המיוסד מהאר"י בקריאת כ"ו פסוקי שמו"ת לימי השבוע, ונדפסו בסידור הנזכר דף ע"ו ע"א - פ' ע"ב, (ויש להעיר כי על תפלות אלו ציין בפירוש הרב חמדת ימים בספרו כי הוא ייסדן כמו שיראה המעיין בפ"א משבת אות ל"ז שכתב שם בזה"ל, ויסד הרב זלה"ה קריה נאמנה לקרות מידי יום ביום מפסוקי פרשת השבוע להשאיר הארת נפש רוח נשמה ולקבלן, וביום ראשון יקרא שנים מקרא ואחד תרגום ששה פסוקים מתחלת הפרשה, וביום השני ארבעה פסוקים שנים מקרא ואחד תרגום של אחר ששה פסוקים הראשונים, וביום השלישי חמשה פסוקים שאחר עשרה הראשונים, וביום הרביעי ששה פסוקים שנים מקרא ואחד תרגום של אחר ט"ו הראשונים, וביום החמישי חמשה פסוקים שאחר כ"א הראשונים כו', ויתר פרטי הכוונות הערוכות במכתב הקדש מהרח"ו זלה"ה בסוד קריאה זו אנכי תקנתי נוסח תפלה דבר יום ביומו כוללת כל כוונת הרב הלא המה כתובים בספר "חמדה גנוזה" אשר לי עיין שם באורך, עכ"ל ). סדר "פדיון נפש" הנדפס בסידור הנזכר דף פ"ג ע"ב ואשר ציין עליו הרב המהדיר בראשו כי הוא מהרב חמדת ימים, אין לו זכר בספר חמ"י שלפנינו כי לא הודפס בו כ"א הנוסח הראשון המובא בסידור, ובלי ספק הגיע הסדר השלם לידי ר' אברהם טוביינא יחד עם שאר קונטרסי התפלות שהביא בסידורו. נוסח תפלה ולשם יחוד לחשוכי בנים לומר קודם המצוה, הדפיסה הרב הנזכר בסידורו דף ק"ח ע"א. (ונדפסה בשלמותה בסוף פ"ט משבת הערה 291).

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה