אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק יג - כתבים שנתפשטו מהמחבר ולא נדפסו בספרו

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק יג - כתבים שנתפשטו מהמחבר ולא נדפסו בספרו

פרק יב - כתבים ונוסחי תפלות שהפיץ המחבר בקרב חכמי דורו

כתבי חמדת ימים שלא נדפסו בספרו הגיעו למקובל ר' הלל אשכנזי, רבם של ה"משנת חסידים" וה"גולל אור"

אחת מהתגליות הבולטות המעידות על כך כי שנים רבות קודם שנדפס הספר חמדת ימים בשנת תצ"א כבר היו כתבי המחבר מצויים בקרב תלמידיו ויתר חכמי דורו, היא השמועה שהובאה בשמו אצל תלמידי תלמידיו ועל אף שלא נדפסה בחמדת ימים שלפנינו מצינו כי ייחסו אותה אל "הרב חמדת ימים", ומכאן נראה בבירור כי כתבי המחבר המכונים "חמדת ימים" הגיעו עוד בחיי המחבר אל תלמידיו שהרי הספיקו לכנותו כבר מחיים על שם חיבורו "הרב חמדת ימים".

את הגילוי הנזכר ניתן למצוא בספר "גולל אור" של המקובל ר' מאיר ביקאיים ע"ה הנדפס לראשונה באיזמיר שנת תצ"ו, והמעיין שם (עמוד 11 באוצה"ח עמודה א') יבחין בפירוש ע"ד הסוד שהביא בשם הרב חמדת ימים שאת חלקו ניתן למצוא בספר שלפנינו וכפי שציין שם לחמ"י דפו"ר דף נ"ה ע"ד, ואילו בעמודה השמאלית שם הביא פירוש נוסף בשם הרב חמדת ימים שלא בא זכרו בכל חלקי החמדת ימים שלפנינו וזה לשונו שם, ובזה פירש הרב זלה"ה בעל חמדת ימים יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי וכו' וז"ש יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך ששכינת עוזינו משוררת ואומרת כדברים הללו ומגו שירותא ושבחא ייתי בעלה לאתחברא עמה, וא"ת לית שבחא לנוקבא וכו', לזה אמר למען אחי ורעי כלומר נשמות הצדיקים הם המעוררים ואשתכח דאיהו אתער חביבו ורחימותא לגבי עכ"ל, ולא זו בלבד אלא שהוסיף לציין שם את מקור השמועה וכתב בזה"ל, "זה שמעתי ממורי ומיודעי החכם השלם הלל אשכנזי נ"ע". (עיי"ש סוד"ה ובזה).

ואמנם על אף שלא ניתן לעמוד בבירור על תקופת הגעת השמועה הנזכרת לידי ר' מאיר ביקאיים, מכל מקום מאחר וזמן פטירתו של מורו ר' הלל אשכנזי סביבות שנת תפ"ה (שהרי את הסכמתו ל"משנת חסידים" נתן בתשעה באב של שנת תע"ט, ואילו תלמידו ר' מאיר ביקאיים שהדפיס את ספרו בשנת תצ"ו מזכירו שם בברכת המתים נ"ע), ואילו ר' מאיר ביקאיים מעיד כי שמע את החידוש הנזכר מפי רבו ולא ציין שראהו בין כתבי רבו, א"כ בלי ספק כי שמועה זו כבר הגיע ליד רבו שנים רבות קודם לפטירתו ולכל הפחות כעשרים שנה קודם לכן, ונמצא כי כתבי החמדת ימים היו מצויים בקרב תלמידיו ובני קהילתו לא יאוחר משנת תס"ה. (מקום מנוחתו של ר' הלל אשכנזי ע"ה בחצר בית הכנסת העתיק בעיר "חאניא" שבאי כרתים הסמוך ליוון כפי שנתפרסם בראשית שנת תש"ע).

צילום חידושו של המחבר שלא הובא בחמ"י שלפנינו ונדפס בספר "גולל אור" בשנת תצ"ו מפי רבו ר' הלל אשכנזי לאחר פטירתו

כתבי הכוונות שהגיעו לידי בעל "משנת חסידים" ממה שסידר הרב חמדת ימים

ומעתה לא יפלא כיצד הגיעו קטעי כוונות רבים המיוסדים ע"ד הסוד, לידי המקובל ר' עמנואל חי ריקי הי"ד שהביאם בספרו "משנת חסידים" הנדפס לראשונה בשנת תפ"ז ואילו בספרי הכוונות שלפנינו אין להם זכר כלל כי אם בספר חמדת ימים, ואמנם מאחר וידענו בבירור כי בעל "משנת חסידים" קיבל רבות אף מהחכם המקובל ר' הלל אשכנזי מקאניא כפי שנראה מההסכמה שנתן לו ר' הלל אשכנזי לספרו בשנת תע"ט ואף צירף להסכמתו "כתב סמיכה" וכתב שם "כי יורה יורה ידין ידין", א"כ מובן מאליו כיצד הגיעו כתבי מחבר החמדת ימים לידי בעל המשנת חסידים, שהרי מורו ורבו הנזכר קיבל בבירור ממשנת הרב חמדת ימים וכפי שהעיד תלמידו המובהק ר' מאיר ביקאיים בספרו כי שמע מר' הלל אשכנזי רבו שמועה בשם "הרב חמדת ימים" שלא נדפסה בספרו, ואם כן בלי ספק קיבל מרבו אף את ספרי הכוונות שערך הרב חמדת ימים בעצמו ואשר בהם היו גנוזים כוונות רבות שלא בא זכרם בספרי הכוונות המצויים בידינו, מאחר והרב חמדת ימים הוסיף בהם דברים רבים ממה שלמד מיתר גורי האריז"ל, או שציין לעדויות נוספות על מנהגי האריז"ל שאף אותם שמע מרבותיו.

סדר "תקון חצות" להרב חמדת ימים שנתפרסם בחייו ולא נדפס בספרו

ואכן כתבים לא מעטים נתפרסמו עוד בחיי המחבר בקרב בני קהילתו ויתר חכמי דורו, ומהכתבים שהגיעו לידינו ניכר בעליל כי בעודו בחייו כבר נודעו שהם מיסודו של המחבר חמדת ימים, וביניהם תקון חצות מהאריז"ל בתוספת נוסחאות לשם יחוד ע"ד הסוד שייסד המחבר כדרכו, ואשר מלשונם ניכר בבירור כי הם מיסודו של הרב חמדת ימים שערך בספרו יותר ממאה נוסחאות בדרך זו, ולא זו בלבד אלא שהמקובל ר' אברהם טוביינא שהדפיס את התקון חצות הנזכר בסידורו "חסד לאברהם" (דפוס מנטובה תקמ"ג דף כ"ט ע"א - ל"ב ע"ב) העיד כי בעוברו בארץ מלאה חכמים וסופרים (היא העיר איזמיר וקושטנדינא שבהן שהה בעת מסעותיו כפי שהעיד בהקדמת הסידור) מצא בידם את הסדר הנזכר ואף העידו בפניו כי קבלה בידם שהוא מהרב בעל חמדת ימים, ואמנם על אף שלא הובא התקון חצות הנזכר בחמדת ימים שלפנינו, מכל מקום מצינו כי המחבר העיד מפורשות בספרו כי חיבר סדר לתקון חצות, וכפי שציין בפ"א משבת אות צ"ח ששם פירט את שיעור הזמן של חצות הלילה וכתב שם בזה"ל, ונראה לי לענין חצות לתקון הלילה הזה וגם "בתקון חצות שסידרתי לשאר הלילות" הוא בכל מקום ומקום כו' עיי"ש.

ומעתה מאחר והיתה קבלה בידם כי התקון חצות הנזכר הוא מיסודו של מחבר החמדת ימים על אף שלא נדפס בספרו, א"כ ניכר בוודאות כי מספר שנים טרם פטירת המחבר כבר ייחסו אליו את החיבור חמדת ימים שהרי כבר הספיקו לכנות את מייסד התקון חצות על שם ספרו חמדת ימים, ועוד שהרי את התקון הנזכר מצא אצל חכמי איזמיר סביבות שנת תק"י (שהרי הסדור חסד לאברהם נדפס לראשונה באיזמיר שנת תקכ"ד), והיות והעיד כי קבלה בידם שהוא מהרב חמ"י א"כ מוכח בבירור שבני הקהילה לא הכירו את מחבר החמ"י פנים אל פנים אלא שהתקון חצות הגיע לידם במסורת מאבותיהם ולכה"פ ג' או ד' דורות קודם לכן.

סדר "תקון הלילה" להרב חמדת ימים שנתפרסם בחייו ולא נדפס בספרו

ואכן מלבד הסדר לתקון חצות הנ"ל, נמצא תקון נוסף מיסודו של מחבר החמדת ימים שלא נדפס בספרי החמ"י שלפנינו כ"א שציין אליו בג' מקומות מספרו, והוא סדר שתיקן החמ"י ללמוד באשמורת הבוקר, ובתוכו ייסד לומר ט"ו מזמורי תהלים קודם פרשת העקידה ופרשת המן שאומרין קודם שחרית, ואף סידר שם לומר פרשת היראה והתשובה בכל יום לבד מפסוקי מי א-ל כמוך ושירת הבאר ופסוקי אחות לנו קטנה שבסוף שיר השירים ופסוקים שבסוף אשת חיל וכו', ומחבר החמדת ימים ציין לתקון הנזכר בכמה מקומות מפרקי האשמורת בספרו וכינהו "תקון הלילה" שסדרנו לכבוד עליית השכינה לפנות בוקר, וסדר ט"ו מזמורים אלו הוא סדר מקוצר מסדר ס"ה המזמורים שייסד המחבר בסדר "הדר מלכות" לליל ערב ר"ח. (עי' פ"י משבת אות ה', ובפ"ה מפורים אות ג', ובפ"ג מר"ח אות ד', שם ציין המחבר לתקון הלילה שייסד).

ועל אף שלא הובא הסדר בשלמותו בחמ"י שלפנינו, מכל מקום מצינו כי בעוד המחבר בשנות המ' לחייו כבר מסר חלק נכבד מסדר הלימוד הנזכר מצורף עם תקון חצות לידי ר' יהודה הכהן אשכנזי שהדפיסם לראשונה בפראג בשנת שע"ה בסוף ספר "תקוני ק"ש על המטה עם תקוני אשמורת", ואילו ברבות הימים סביבות שנת תכ"ו בהיות המחבר בשנת הצ"ו לחייו שלח את התקון בשלמותו מארץ ישראל אל העיר אמסטרדם בעילום שם כשעל ראשי הדפים שבו נכתב "תקון הלילה" ובדיוק כפי שכינהו המחבר בספרו חמ"י, וכ"ז מלבד מהדורה נוספת מהתקון הנז' אותה שלח באותה שנה לעיר מנטובה תחת השם "תקון המדות", אלא שבשני המהדורות הללו הוסיף המחבר סדר קריאה לכל יום וכינהו "תקון היום", ואף לסדר "תקון הלילה" הוסיף סדר מזמורים השייכים לעליית השכינה באשמורת הבוקר שאת אמירתם ייסד לומר לעת זקנותו, ועל כן לא נדפסו בתקון אשמורת שמסר המחבר בעודו בצעירותו לחכמי אשכנז סביבות שנת שע"ה.

ואכן את התקון הנזכר ששלח מחבר החמ"י בעודו בחייו לעיר אמסטרדם ומנטובה, מוצאים אנו חוזר ונדפס כמאה שנה לאחר מכן בסידור "חסד לאברהם" הנזכר מצורף ל"תקון חצות" שאף אותו ייסד החמ"י, ואילו בראשם מודיע ר' אברהם טוביינא כי מצאם בעת עוברו בארץ מלאה חכמים וסופרים כאשר קבלה בידם כי הם מיוסדים ממחבר החמדת ימים, ומדבריו ניכר כי מצאו אצל חכמי איזמיר כפי שנראה מהקדמתו לסידור בה רשם את מסעותיו בערי טורקיה. (עי' סידור "חסד לאברהם" מהדו"ב ד' מנטובה שנת תקמ"ג דף כ"ח ע"ב וכו', ואמנם סדור זה כבר הדפיסו הרב הנזכר לראשונה בשנת תקכ"ד בעיר איזמיר).

ועל כן לא יפלא מדוע העידו לפניו חכמי איזמיר כי "קבלה בידם" שתקון זה מיוסד מהרב חמ"י ולא ציינו מפורשות כי הרב חמ"י יסדו, מאחר וידענו כי את התקון הנזכר כבר שלח המחבר כמאה שנה קודם לכן לעיר אמסטרדם ומנטובה סביבות שנת תכ"ו, ואילו ר' אברהם טוביינא שמצא את התקון הנזכר בקרב חכמי איזמיר בין השנים ת"ק - תק"כ, ודאי שלא יכל לגבות עדות מפיהם כי חיברו הרב חמ"י, שהרי חכמי הקהלה לא פגשו במחבר החמ"י מעולם ועל כן לא העידו כ"א בדרך מסורת וקבלה בידם שהחמ"י חיברו, כשמדבריהם ניכר כי תקון זה היה מצוי בקהילתם לפחות ג' או ד' דורות לפניהם. (סדר "תקון חצות" ו"תקון הלילה" הנזכרים מהרב חמ"י שמצא ר' אברהם טוביינא בערי טורקיה נדפסו בשלמות בקונטרס חמישי שבסוף הספר).

נוסחאות "לשם יחוד" ויתר תקונים מיסודו של החמ"י שנתפרסמו בחייו ולא נדפסו בספרו

ויתירה מזאת שהרי המעיין בסידור חסד לאברהם הנזכר יבחין בנוסחאות רבות של לשם יחוד המיוסדות מהרב חמדת ימים ואילו בספר שלפנינו לא בא זכרם (רשימה מפורטת ע"ז נכתבה להלן פרק י"ד), ודוגמא לזה הוא סדר "פדיון נפש" לחולה שנדפס בסידור הנזכר וציין עליו ר' אברהם טוביינא כי הוא מהרב חמדת ימים, ואילו בחמדת ימים שלפנינו נדפס הסדר הנזכר במכתב ששלח לתלמידו בנוסח מקוצר (עי' קונטרס שני בסוף הספר), ומכל זה ניכר בעליל כי לידי ר' אברהם טוביינא הגיעו כתבים של הרב המחבר שלא נדפסו בספרו ונתפשטו עוד בחייו תחת השם חמדת ימים.

"תפלה קודם לימוד קבלה" מיסודו של החמ"י שנתפשטה בחייו ולא נדפסה בספרו

תפלה נוספת שנתפשטה בחיי המחבר תחת השם חמדת ימים ולא נדפסה בספרו, היא תפלה קצרה שייסד המחבר קודם לימוד קבלה, ותפלה זו נדפסה בסדר "קריאי מועד" וסדר "הילולא רבא" לל"ג בעומר ושם ציינו המדפיסים בראש התפלה כי מקורה מהרב חמדת ימים, ועל אף שלא כתבו כיצד הגיעה התפלה לידם, אין ספק כי נתגלגלה לידם בעקבות הקונטרסים שנתפשטו עוד בחיי המחבר. (ראה קריאי מועד דפוסי קושטא ופיסא דף קע"ד ע"ב וכן בספר הלולא רבא ובס' תקון כרת, ועי' לעיל פי"ב מה שנכתב אודות התפשטות תפלה זו עוד בחיי המחבר).

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה