מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק יב - כתבים ונוסחי תפלות שהפיץ המחבר בקרב חכמי דורו
קונטרסי תפלות שהפיץ הרב חמדת ימים בין השנים ש"ס - שע"ה
את עקבותיו המוקדמים ביותר של מחבר החמדת ימים בספרי חכמי דורו, ניתן למצוא בספר היכל ה' הנדפס לראשונה בשנת ש"ס בונציה ע"י שליח צפת וירושלים הוא החכם ר' יחיאל אשכנזי, כאשר בין יתר הליקוטים שהביא בסוף ספרו מכתבי המקובלים, הביא נוסח וידוי לאומרו בכל יום ובתוכו ניכרים לשונות ברורים מנוסחי התפלות שייסד החמ"י בספרו וכמפורט לעיל פ"ז, ולא זו בלבד אלא שאת נוסחי התפלות שלו ניתן לזהות גם בקונטרס "תקוני התשובה" הנדפס גם הוא בונציה שנת ש"ס בסו"ס קיצור ראשית חכמה, כשבתוכו מצוי נוסח וידוי הזהה בעליל לנוסחתו של הוידוי שסידר החמ"י בסדר הטבילה שבספרו "תקוני שבת" אותו הביא לראשונה לדפוס אל ערי אשכנז בשנת שע"ב, ואמנם מלבד זאת ניתן לזהות את נוסחי תפלותיו המחודשות שכינס לספרו "תקוני שבת", כמו תפלת רבון העולמים שאחר שיר השירים, וכן תחינת רבון העולמים שקודם קידוש לרבות נוסח שלום עליכם שייסד שם בפתיחת התפלה הנז', ולא זו בלבד אלא שבספר "תקוני ק"ש" שהביא לדפוס באשכנז בשנת שע"ה מצויה נוסחה של תפלה על הגלות בסוף סדר התקון חצות שגם היא מיסודו של החמ"י שציין בראשה כי היא "תפלה לזיווגא דמטרוניתא".
השל"ה הקדוש מצטט לספרו נוסחי תפלות מקונטרסיו של מייסד התפלות בדורו
תגלית נוספת על עקבותיו המוקדמים של מחבר החמ"י סביבות השנים ש"ע - ש"פ, הם התפלות שהפיץ באותם ימים בין חכמי דורו, כשהבולט שבהן הוא הגאון הגדול בעל של"ה הקדוש שציטט לספרו כמה נוסחאות תפלה מקונטרסיו של מייסד התפלות בדורו, כמו שיראה המעיין בספר של"ה שכתב בזה"ל, אמנם כגון דא צריך אני לאודועי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסים של אחד מהמדקדקים הדבקים בה' וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו והכל יפה בעתו ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל עניניו וזה לשונו ע"כ, ומלשונו ניכר כי מכאן ואילך הוא ציטוט שהעתיק השל"ה מילה במילה מאותם קונטרסים עד סיום ארבעת התפלות שם. (עי' ס' של"ה דפו"י ח"א עניני תפלה וקריאה בס"ת דף פ"ה ע"א).
מייסד התפלות שבספר "שערי ציון" מוסר נוסחי תפלות לשל"ה הקדוש סביבות שנת ש"ע
ואולם טרם שנבוא לעמוד על שמו הנעלם של מייסד התפלות אותו ציין השל"ה בעילום שם, עלינו לעמוד על עקבותיו של החכם המקובל מא"י שהפיץ באותם ימים את נוסחי תפלותיו במשך מאת שנות חייו בכל תפוצות תבל בעילום שמו, כאשר בעודו בצעירותו סביבות שנת הל' לחייו מוצאים אנו את עקבותיו של אותו חכם נעלם מביא לונציה בשנת ש"ס את רשימת "תקוני השבת" שסידר ע"פ ר' אברהם הלוי בצירוף קונטרס "תקוני התשובה" מהאר"י כשבתוכו חיבר סדר וידוי ד' מיתות בנוסח של תפלה, ומאוחר יותר הדפיסו באריכות בסדר טבילת ערב שבת שערך בקונטרס "תקון סדר הטבילה" ובספרו "תקוני שבת" שהביא לראשונה לערי אשכנז סביבות שנת ש"ע, וכ"ז לבד מנוסח "רבון כל העולמים" שאף אותו ייסד שם לומר אחר שיר השירים, ואילו בשנת תט"ז כשכבר היה זקן וישיש בגיל הפ"ו לחייו מסר נוסחי תפלות רבות לבעל ה"שערי ציון" כאשר אף הם נדפסים שם בעילום שמו.
ומעתה אחר שנתברר למעלה כי מייסד התפלות שבספר "שערי ציון" הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת שלעת זקנותו בשנת תט"ז מסרם למחבר ה"שערי ציון" כשפגש בו בבית מדרשו של הרמ"ז בונציה, א"כ שוב לא נותרו ספיקות כי גם השל"ה הקדוש פגש בו בערי אשכנז סביבות שנת ש"ע בעודו בשנת המ' לחייו ומקונטרסיו העתיק השל"ה את נוסחי התפלות הנזכרות, שהרי שנים מתוך ד' התפלות שציטט השל"ה מקונטרסיו של מחבר התפלות נמצאו זהות לתפלות שנדפסו מאוחר יותר בספרי "שערי ציון" המאוחרים, וא"כ הדברים אומרים דרשני מהיכן הגיעו לידי השל"ה הקדוש נוסחי תפלות מספר "שערי ציון" שראשית הדפסתו ל"ג שנים לאחר פטירת השל"ה. (פטירת השל"ה בשנת שפ"ט ואילו ס' שערי ציון נדפס לראשונה בשנת תכ"ב).
ואולם כיון שידענו בבירור כי מייסד התקונים שבספר "שערי ציון" מסר כבר בראשית ימיו סדרי תקונים ותפלות רבים, א"כ לא יפלא שפגש בו השל"ה הקדוש בעת שהגיע החכם הנעלם לערי אשכנז בעודו בצעירותו סביבות שנת ש"ע, וכפי שנתברר למעלה שהחכם המקובל הדפיס שם את ספרו "תקוני שבת" ו"תקוני ק"ש" על שמו של חכם אחר מחכמי אשכנז עם הסכמתם של הגאון כלי יקר והשל"ה הקדוש, ובלי ספק לא היו סומכים גאונים אלו את ידיהם על ספר קבלה זה ללא שהכירו את מחברו הנעלם פנים בפנים, ובפרט שבספר זה נדפסו לראשונה בערי אשכנז סדר "תקון חצות" שסידר ר' בנימין הלוי ע"פ האר"י, לבד מסדר "ק"ש על המטה" שנסדר שם בסדר מחודש לגמרי ע"פ הרמ"ק והאר"י עם התוספות של אותו חכם עלום שם.
ומעתה מובן מאליו כיצד הגיעו לבעל השל"ה הקדוש תפלותיו של מייסד ה"שערי ציון" כשהם נדפסים בשינויי לשון קלים מהנדפס ב"שערי ציון" שלפנינו, (וכמו שיראה המשוה את נוסח תפלת הפרנסה לחדש ניסן ותפלה למעוברת שהביא שם השל"ה עם הנדפס ב"שערי ציון" המאוחרים), ואמנם מאחר וידענו כי השל"ה הקדוש העתיקם מקונטרסיו של מייסד התפלות כיובל שנים קודם ששלח לדפוס את הספר "שערי ציון", שוב אין פלא על שינויי הלשונות שביניהם שבלי ספק נעשו ע"י אותו מחבר שסידר את נוסחאותיהן בשני תקופות שונות בחייו, כאשר חותם ידו של אותו מחבר בולטת בעליל בשני הנוסחאות הנזכרים.
תפלת השל"ה לערב ר"ח סיון מקורה ממחבר החמדת ימים
בין ארבעת התפלות שהעתיק שם השל"ה מקונטרסי מייסד התפלות, היא התפלה לחינוך הבנים לאומרה בערב ר"ח סיון, וכבר נתברר בארוכה בספר אוצר חמ"י כי מקורה של תפלה זו היא מיסודו של מחבר החמדת ימים שסידרה בפרקי חג שבועות בנוסח ארוך יותר ממה שמסר לבעל השל"ה הק', לרבות דברי הקדמת התפלה שציטט שם השל"ה בלשון "ולבי אומר שעת רצון לתפלה זו" כו' שגם היא נעתקה מילה במילה ממה שכתב שם החמ"י בראש התפלה, ואמנם על אף שינויי הלשון הרבים שבין שני הנוסחאות, ניכר בעליל כי שניהם יצאו ממחבר אחד שסידרם בשני תקופות שונות בחייו כשבשניהם הוא מציין לומר בסוף התפלה את מזמור אשרי כל ירא ה' כו', ולא זו בלבד אלא אף את תפלת הפרנסה שהעתיק שם השל"ה לערב ר"ח ניסן מקורה ממחבר החמ"י שהעתיקה לספרו בריש פ"א מפסח בנוסח דומה על פי נוסחה קדמונית שהגיע לידו. (עי' חמ"י פ"א משבועות אות י', י"א, ט"ז, ועי' אוצר חמ"י עמו' תקכ"ח - תקל"ז, שם הוכח בעליל כי שגו דברי המשערים שתפלות אלו נתייסדו מר' שבתי סופר וכפי שהעירו מפורשות בדבריהם שם).
ואולם מאחר ותפלת הפרנסה לערב ר"ח ניסן וכן התפלה לאשה מעוברת שהעתיק השל"ה מקונטרסי מייסד התפלות נמצאו מאוחר יותר בספר "שערי ציון", א"כ שוב ידענו בבירור כי השל"ה הקדוש פגש במחבר ה"חמדת ימים" בעודו בצעירותו, שהרי נתברר למעלה כי מייסד התפלות שב"שערי ציון" הוא לא אחר ממחבר ה"חמדת ימים" והוא שמסר את התפלות שבספרו בנוסח מקוצר למחבר ה"שערי ציון", כאשר בראשם של התפלות נמצאית חתימתו המובהקת של מחבר החמ"י שחתם בראשי תפלותיו את הלשון "אנכי תקנתי נוסח תפלה", ואילו מייסד ה"שערי ציון" חותם את ספרו כי את כל תקוני התפלות שבו קיבל ממקובל מארץ ישראל תלמיד לתלמידי האר"י.
אלא שהמעיין בהקדמת הספר "שערי ציון" יבחין כי בה הוא רמז את שמו המלא של מייסד התפלות, בציינו שם כי קיבל חבילת כתבים מהחכם הזקן ונשוא פנים החסיד והעניו הרב הכולל והמקובל האלקי כמהר"ר בנימין הלוי נר"ו מצפת, אלא שלגודל ענותנותו של הרב"ל לא הרשה למחבר השערי ציון לציין מפורשות מה העתיק מחבילת הכתבים הראשונה שמסר לו, עד שלנגד עינינו נגלו כתבי ה"שערי ציון" יוצאים ממקום אחר בחתימתו הגלויה של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת כפי שנדפס בשער ה"תקון חצות" שהדפיס הרמ"ז תלמידו בשנת תט"ו בסו"ס "קיצור חובת הלבבות" הנ"ל, ואילו בעל "שערי ציון" חוזר ומדפיס את התקון חצות הנז' בראש ספרו בעילום שם בציינו כי הוא מיוסד מפי חכמי א"י אשר מימיהן אנו שותין.
השל"ה הקדוש מצטט מקונטרסיו של מחבר החמדת ימים סדר ע"ב פסוקים עם תפלה לגוסס
קונטרס נוסף שקיבל השל"ה הקדוש מידיו של מחבר החמדת ימים, הוא סדר שהעתיק השל"ה לספרו ריש מסכת פסחים דפו"י דף ד' עמודה ד' וציין עליו בזה"ל, עוד מצאתי סדר נאה איך יתנהגו עם החולה כשמתחיל לגסוס כו', ובתוכו ייסד בעל הקונטרס קריאת מזמורים בצירוף ע"ב פסוקים המדברים בענין הבטחון בה', ואילו בסמוך לזה ייסד נוסח תפלה מקוצרת לשכיב מרע, כאשר בסופה חתם השל"ה את הלשון עד כאן מצאתי.
והנה כאשר נרצה לעמוד על שמו של בעל הקונטרס הנזכר, אין ספק כי מייסדו הוא לא אחר ממחבר החמדת ימים שהיה יחיד בדורו בייסוד תפלות למאות מלבד סידור קריאת מקראי קדש לכל עת וזמן בפני עצמו, וכפי שהעיד השל"ה מפורשות בהקדמת התפלות שהעתיק מקונטרסי החמ"י כשבכללם תפלת הבנים הנודעת לער"ח סיון ושם ציין השל"ה בזה"ל, אמנם כגון דא צריך אני לאודועי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסים של אחד מהמדקדקים הדבקים בה' וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו והכל יפה בעתו ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל עניניו ע"כ.
ומעתה אחר שידענו בבירור כי מחבר החמ"י מסר מקונטרסי תפלותיו לבעל השל"ה הקדוש, א"כ אין ספק כי גם הסדר הנזכר המיוסד לגוסס מקורו ממחבר החמ"י, שהרי את לשונותיה הייחודיים של התפלה לגוסס אותה העתיק השל"ה כמו, לרפאותו ולהחזיקו ולהחלימו ולהחיותו כרצון כל אוהביו וקרוביו ויראו לפניך זכויותיו ותשליך במצולות ים כל חטאתיו ופשעיו ויכבשו רחמיך את כעסך כו', נוכל לזהות בעליל בנוסח תפלת החולים שייסד מחבר החמדת ימים כמו שיראה המעיין בקונטרס שני אות מ' שבסוף ספר חמ"י, שם נדפסה התפלה בנוסח ארוך יותר עם לשונות המיוסדים ע"ד הקבלה כאשר בתוכה מצוי כל הנוסח הנזכר אותו העתיק השל"ה מהקונטרס שייסד החכם עלום השם. (ראה אוצר חמ"י עמו' תע"ט - תפ"ג, שם הובאו נוסחאות נוספות לחולה אותם הותיר החמ"י בספרו שערי ציון ובסידורו לימות החול שחלקים ממנו נדפסו מאוחר יותר בסידור חסד לאברהם, ואף בתוכם מצויים לשונות ברורים שלא נדפסו בחמ"י וגם הם זהים לתפלה שהעתיק השל"ה מהקונטרס הנז' כמו, בידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש ובידך כח וגבורה לגדל ולחזק ולרפאות אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש ולא יפלא ממך כל דבר, עיי"ש).
השל"ה הקדוש מצטט לספרו כוונות רבות מקונטרסי תלמידי אריז"ל
ועתה כיון שנתברר בעליל כי הרב חמ"י מסר את קונטרסי התפלות שייסד למחבר השל"ה הקדוש עוד בהיותו בערי אשכנז סביבות שנת ש"ע כאשר נקלע לשם החמ"י בשליחות מצוה לטובת עניי א"י, ואף קיבל ממנו החמ"י הסכמה על סדר תקון ק"ש על המטה ותקון חצות שהדפיס לראשונה בעיר פראג בשנת שע"ה ממה שסידר לראשונה מכתבי האר"י עם תוספת קריאת פסוקים וקינות ותפלה שייסד מדיליה, א"כ שוב לא יפלא כיצד הגיעו לידי השל"ה הקדוש קונטרסים רבים מכתבי האר"י שעליהם ציין רבות בספרו כי העתיקם מקונטרסי תלמידי האר"י, ובפרט שכוונות רבות מהן לא בא זכרם בכתבי האר"י שלפנינו.
ואמנם מאחר ונתברר כי מחבר החמ"י הוא לא אחר מר' בנימין הלוי שהיה מגדולי המקובלים בדורו והוא שסידר את כתבי המהדורא קמא של האר"י ומהרח"ו מכתיבת ידם המקורית, א"כ מובן מאליו כי אותם קונטרסי הכוונות שהגיעו לידי השל"ה הקדוש הם מהקונטרסים שסידר החמ"י בעצמו, ועל כן ניתן לזהות פעמים לא מעטות את הכוונות שבספר של"ה עם הכוונות שבספר חמ"י על אף שבכתבי האר"י שלפנינו לא בא זכרם כלל.
פסוקי קר"ע שט"ן שאומרין קודם התקיעות מיוסדים מר' בנימין הלוי מצפת
ומעתה לא יפלא כי בקונטרסי כוונות האר"י לתקיעת שופר שאותם העתיק השל"ה הקדוש במסכת ר"ה דף נ"ג ע"א, מצויים סדר פסוקים לאומרן קודם התקיעות שראשי תיבותיהן מכוונים כנגד שמות קר"ע שט"ן (קולי שמעת, ראש דברך כו'), ופסוקים אלו ודאי לא נסדרו מהאריז"ל כ"א ממחבר החמ"י שידיו רב לו בעריכת סדרי פסוקים שראשי תיבותיהן מכוונים כנגד שמות הקודש, וכיון שמקום מגוריו של הרב חמ"י היה בעיה"ק צפת א"כ מובן מאליו מדוע ציינו המדפיסים הקדמונים בראש הפסוקים הנזכרים כי מקורם מעיה"ק צפת וכפי שנדפס במחזורים שתחת ידינו ועל אף שבספר של"ה לא הזכיר מזה מאומה, אלא שברבות הימים שינה החמ"י את סדר הפסוקים הנזכרים בפסוקים מחולפים ואף שילב בתוכם שמות הוי"ה (יקום אלקים כו') וכפי שנתפשט בכל סדורי הספרדים ע"פ מש"כ החמ"י בפ"ז מחדש אלול אות צ"ו.
(צילום הסכמת השל"ה והכלי יקר לספר תקוני ק"ש ותקון חצות הנדפס לראשונה בשנת שע"ה ראה לעיל פ"ז, וע"ע בקונטרס חמישי שבסוף הספר שם נדפס סדר התקון חצות בשלמותו).
ספר "זכרון ציון" - השלמתו לספר "שערי ציון" - וזהותו עם הספר "חמדת ימים"
קובץ תפלות נוסף ששלח מחבר החמ"י לערי אשכנז בעודו בחייו ונדפס שנים ספורות לאחר פטירתו, הוא הספר "זכרון ציון" שהובא לראשונה לדפוס בעיר פראג בשנת ת"מ ע"י ר' יחיאל מיכל ב"ר אברהם ברך זצ"ל, ואמנם על אף שבשער הספר ובהקדמתו העיד המלבה"ד כי ליקט לתוכו תפלות ותחינות מגדולי עולם עלומי שם, מ"מ שונה קונטרס זה מיתר סדרי התקונים ששלח המחבר לדפוס בעילום שם, מאחר ובשלהי הקדמת המלבה"ד העיד גלויות כי ליקט לקונטרס זה נוסחי תפלות שנשמטו מהספר "שערי ציון" ועל כן קרא שמו "זכרון ציון" במקום "שכחת ציון" ח"ו עיי"ש, וניכר מזה בעליל כי התחינות המחודשות שבספר זכרון ציון אינם מהוות קונטרס חדש בפ"ע כ"א שנתייסדו אף הם ע"י מחבר התפלות שבספר שערי ציון ועל כן ציין המלבה"ד בראש הספר כי הוא מהוה השלמה לנשמט מהספר שערי ציון, ושוב אין פלא כי הובא אף הוא לדפוס בעיר פראג בה נדפס הספר שערי ציון י"ח שנים קודם לכן.
ומעתה אחר שנתברר לעיל פ"ז כי מייסד התפלות שבספר שערי ציון הוא לא אחר ממחבר החמדת ימים, כאשר עשרות מטבעות לשון מנוסחי התפלות שייסד החמ"י ניכרים בבירור בכל פינות הספר שערי ציון, א"כ לא יפלא כי את עקבותיו של מחבר החמ"י ניתן למצוא בבירור אף בספר זכרון ציון כמו שיראה המעיין בתפלת רבש"ע הנדפסת בסדורים לאומרה קודם ספירת העומר ומקורה מספר זכרון ציון (אוצה"ח עמו' 16), ואילו בספר חמ"י פ"א מעומר אות ל"ט הביאה המחבר באריכות לשון כאשר ניכרים בה בבירור לשונות התפלה שבספר זכרון ציון כמו ואטהר ואקדש בקדושה של מעלה וכו', וכעין זה ניתן למצוא בנוסח התפלה המסודרת שם להינצל מכל צרה (אוצה"ח עמו' 10), שם נזכר נוסח זה, וזכות שמות היוצאים מן המזמור הזה ונקודותיו ותבותיו ואותיותיו וטעמיו יגן עלינו להכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה כו', ומטבעות לשון אלו נשתמש בהן החמ"י במקומות רבים בנוסחי התפלות שבספרו. (ראה חמ"י פ"א משבת אות צ"ג - צ"ד, ופ"ה אות נ"א, ופ"ז אות ל"ג, ופט"ז אות כ"ט וכו').
ואמנם לבד מזאת סידר שם המלבה"ד את סדר הפדיון נפש שעושין לחולה כאשר בהקדמת הספר הוא מציין כי סדר זה בא אליו מכתבי האר"י, ומאחר ובכתבי האר"י שלפנינו אין זכר לסדר הנז' אין ספק כי סדר זה בא לידו ממחבר החמ"י שערך לראשונה בספרו את סדר הפדיון נפש הנז' ע"פ כתבי האר"י שראה בעת שסידר את ספרי האר"י ומהרח"ו, וכ"ז מלבד נוסח התפלה שצירף לסדר זה שבלי ספק לא יצאה מכתיבת ידו של האריז"ל כ"א שנתייסדה ע"י הרב חמ"י שהיה יחיד בדורו בייסוד של נוסחי תפלות ותחינות מחודשות על כל ענין וענין בפ"ע, ועל כן ניתן למצוא בפתיחת התפלה שורות שלמות הזהות לתפלה שייסד החמ"י בספרו בסדר הפדיון נפש בקונטרס שני אות מ"א עיי"ש.
קונטרסי התפלות שמסר החמ"י לשל"ה הקדוש חוזרים ונדפסים בספר "זכרון ציון"
ומעתה לא יפלא כיצד נכנסו לקונטרס זעיר זה סדרי התפלות שהעתיק השל"ה הקדוש לספרו מקונטרסי החכם עלום השם שהיה מייסד התפלות בדורו, כמו תפלת הבנים לערב ר"ח סיון, ותפלת הפרנסה לער"ח ניסן וכו', וכן סדר תפלה ומקראי קודש המיוסדים לגוסס, שגם אותו הותיר השל"ה בחותמו של מייסד עלום שם כאשר בראש הסדר הוא מציין כי מצא סדר נאה ותו לא מידי, (ראה זכרון ציון אוצה"ח עמו' 11- 15, ועמו' 26 - 30), ואמנם אחר שנתבררה בראש הפרק זהותם המוחלטת של התפלות הנזכרות שהביא השל"ה עם תפלותיו של מחבר החמ"י שאותם חתם בלשון אנכי תקנתי נוסח תפלה, ואף הוכח בעליל כי קיבלם השל"ה הקדוש מהרב חמ"י סביבות שנת ש"ע, שוב לא יפלא כיצד מצאו תפלות השל"ה את מקומם בדיוק בקונטרס קטן הכמות זה, מאחר וכל הספר "זכרון ציון" מיוסד מקונטרסיו של מחבר החמדת ימים, ובלי ספק שר' יחיאל ברך זצ"ל שהביאו לדפוס סידרו ממספר קונטרסים שהגיעו לידו ממחבר אחד שבין היתר מסר לו אותו חכם את התפלות שבספר של"ה כשהוא מעלים ממנו כי הוא בעצמו חיברן.
עקבותיו של מחבר הספר "תקוני שבת" בספר "זכרון ציון"
ואולם רגלים מוכיחות לכך כי ידו של מחבר אחד עלום שם בכל הקונטרס הנזכר, שהרי המעיין בתוכו (ראה אוצה"ח עמו' 15) יבחין בסגולה לזכירה שאומרין במוצאי שבת, ואילו בראשה נכתב כי מאחר וסגולה זו נדפסה בספר "תקוני שבת" באופן משובש על כן חזרה ונדפסה כאן באופן מתוקן ע"פ כתבי האר"י, ומעתה אחר שנתברר לעיל פ"ז כי אותו מחבר עלום שם שמסר את הספר תקוני שבת לדפוס הוא לא אחר ממחבר החמ"י, שוב לא יפלא כיצד נשתרבב תקון הטעות של הסגולה הנז' בדיוק לספר "זכרון ציון", שהרי הוכח בעליל כי כל התפלות שבתוכו מיוסדים אף הם ממחבר החמ"י, ומובן מאליו כי גם בספרו חמ"י פי"ח משבת אות נ"ה הביא את כל הסגולה הנזכרת בשם גורי האר"י ואף הוסיף לה ביאור ע"ד הסוד.
תפלה שייסד החמ"י קודם לימוד קבלה ולא הובאה בספרו נדפסה בסו"ס "זכרון ציון"
ואם עדיין לבך בספק ספיקא מתהפך אם אכן ספר "זכרון ציון" יצא מתח"י של מחבר החמ"י, צא וראה את התפלה שנדפסה בסוף הספר הפותחת בלשון, רבון עלמין דאנת הוא מארי מלכין וגלי רזין כו', כאשר בראשה נכתב כי היא מיוסדת לתלמיד חכם שירגיל בה עצמו ובפרט סמוך לפטירתו, ואילו בספר "קריאי מועד" הנדפס לראשונה בשנת תצ"ו הובאה תפלה זו כמעט כלשונה לאומרה קודם לימוד קבלה כאשר בראשה ציינו המדפיסים כי היא מיוסדת מהרב חמדת ימים, ושוב ניכר בגלוי כי למחבר החמ"י היה משלוח יד גם בספר זה, ומאחר ותפלה זו אין לה זכר בכל חלקי הספר חמ"י שתחת ידינו, מוכח בעליל כי לידי מדפיסי קושטא הגיעה תפלה זו מקונטרסים שהותיר החמ"י בערי טורקיה בעודו מנהיג שם את קהילתו בעיר איזמיר, ועל כן לא יפלא כיצד חתם בה המלבה"ד של הספר "זכרון ציון" את ספרו, מאחר ואת כל החיבור קיבל היישר מכתביו של מחבר החמ"י שלהפלגת צניעותו העלים שמו מקונטרסיו, ושוב מובן מאליו מדוע לא הזכיר המלבה"ד מאומה משמו של מייסד התפלות שבספרו כ"א שציין כי ליקטם מגדולי עולם.
צילום נוסח התפלה שייסד החמ"י קודם לימוד קבלה ולא נדפסה בספרו, ע"פ הנדפס בס' קריאי מועד ד' קושטא תצ"ו ובפיסא שנת תקמ"ה
בעל "מעבר יבק" מצטט לספרו נוסחי תפלות שקיבל ממחבר החמ"י סביבות שנת ש"פ
בין יתר חכמי תקופתו של מחבר החמדת ימים מוצאים אנו עקבות נוספים מנוסחי התפלות שייסד, אצל המקובל הגדול ר' אהרן ברכיה ממודינא מגדולי תלמידיו של מהר"י סרוק והרמ"ע מפאנו בחיבורו הנודע "מעבר יבק" שהדפיס לראשונה בשנת שפ"ו, ואכן הדוגמא הבולטת לכך היא נוסח תפלה קודם לימוד קבלה שנדפסה בשנת תצ"ו בסדר "קריאי מועד" ד' קושטא, כאשר בראש התפלה ציינו המדפיסים כי היא מיוסדת מהרב בעל חמדת ימים, ואמנם על אף שנוסח תפלה זו אין לה זכר בחבורי החמ"י שלפנינו, אין ספק כי תפלה זו הגיע לידם מקונטרסים שנתפשטו בחיי המחבר כשבהן נדפסה תפלה זו בחותמו של מחבר החמ"י, ואין בכך שום פלא שהרי מדברי החמ"י בסוף קונטרס שלישי שבסוף ספרו ניכר כי שלח לתפוצות נוסחי תפלות רבות טרם שנדפס ספרו. (ראה מהדורה חמישית של ס' "קריאי מועד" ד' פיסא תקמ"ה דף קע"ד ע"ב, וכמו"כ הדפיסו את התפלה הנז' ביתר ספרים כמו ספרי האידרות המכונים "הדרת זקנים", וכן בספרי "תקון כרת" ד' ירושלים תרפ"ג דף נ"ט ע"א, ודפוס קזבלנקה עמו' 78, ואולם מלבד זאת המעיין בסדר הלימוד שייסד החמ"י לל"ג בעומר המכונה "הלולא רבא" הנדפס לראשונה באיזמיר שנת תקי"ד ולא נדפס בספרו, יבחין בעליל בנוסח הנזכר אותו ייסד שם החמ"י בתוך נוסח ארוך של לשם יחוד אותו סידר ליום הלולא דרשב"י. {ראה הלולא רבא ד' ליוורנו תקע"ט דף ז' ע"א, וד' ליוורנו תר"ז}).
וזה נוסח התפלה הנדפסת ב"קריאי מועד" הנזכר, "רבון עלמין דאנת הוא מגלה עמיקתא ומסתרתא וגלי רזיא, יהא רעוא מן קדמך לאסברא מילין בפומאי לקיימא בי מקרא שכתוב ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ולא ניעול בכסופא קדמך, ואזכה למשמע רזין עלאין דאורייתא מפומא דרישא דמתיבתא עילאה אמן וכן יהי רצון אמן סלה", ואילו המעיין בספר "מעבר יבק" יראה שציטט שם נוסח תפלה זו בשינויים קלים כשציין בראשה כי היא מסוגלת לתלמיד חכם לאומרה בכל עת ובפרט סמוך לפטירתו. (עיי"ש במאמר שפתי צדק פ"ז סדר ח' קודם וידוי לש"מ, וע"ע בסוף המאמר הנז' סוף פכ"ד שהביא את התפלה הנ"ל בשינויים קלים).
ויש לציין כי נוסח תפלה זו חזרה ונדפסה כמאה שנים לאחר מכן בשנת תע"ו בשינויים קלים בספר "אמתחת בנימין" עמו' נ"ה שחיבר ר' בנימין ביניש הכהן מח"ס "שם טוב קטן", ומאחר ולא ציין כי מקורה מספר "מעבר יבק" מוכח בעליל כי אף לידיו נתגלגלו קונטרסים רבים של מחבר החמ"י כפי שיפורט באריכות להלן ועל כן ציין בהקדמת ספרו כי הוא מלוקט מקיבוצי כתבי יד ישנים, ואשר בלי ספק כתבי יד אלו ודומיהן שמשו אף את הרב המחבר בעל "מעבר יבק" שגם הוא ציין בהקדמותיו כי ליקט לספריו תחינות רבות מחכמי א"י כמפורט בסמוך.