מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק י - "חמדת ימים" אותו קרא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי
"את קולו שמענו ואותו לא ידענו"
(מתוך הקדמת הר"י אלגאזי לספר חמ"י)
ומעתה אחר שעמדנו על שמו של מייסד סדרי התקונים, כשהתקון הבולט שבהן הוא "סדר תקון חצות" שהדפיס לראשונה בשנת שע"ה בהיותו בערי אשכנז ואילו לעת זקנותו חזר והדפיסו בסו"ס "קצור חובת הלבבות" בונציה שנת תט"ו כאשר חותם שמו נמצא בראש התקון, שוב סרו ענני הערפל אשר כיסו מאות בשנים על הספר הקדוש "חמדת ימים" בהיות שם מחברו נעלם בתכלית ההעלם החל מראשית הדפסתו של הספר אותו ההדיר מרא דארץ ישראל כמהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל מתוך כתב היד שמצא סביבות העיר צפת והדפיסו לראשונה בשנת תצ"א באזמיר, כאשר אף הרב המהדיר מציין לזה בהקדמת הספר בזה"ל, "כי את קולו שמענו ואותו לא ידענו - לא ידעתי אפנה מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד שמו ושם עירו" .
מחבר ה"חמדת ימים" מעיד בספרו כי סידר את "סדר התקון חצות"
צילום דברי מחבר החמדת ימים בפ"א משבת אות צ"ח, שם העיד כי הוא שסידר את סדר התקון חצות
והנה המעיין בספר חמדת ימים פ"א משבת אות צ"ח לענין "סדר תקון היסוד" שייסד לליל שישי, יראה שהעיד שם הרב המחבר כי הוא שסידר את סדר ה"תקון חצות" וכפי שכתב שם בזה"ל, ונראה לי לענין חצות לתקון הלילה הזה וגם "בתקון חצות שסידרתי לשאר הלילות" , הוא בכל מקום ומקום לפי היום והלילה של אותו אקלים, והנסיון יוכיח שקריאת הגבר השחור הנזכר בזוהר מעיד על זה שהוא ברגע חצות לילה בכל אקלים ואקלים לפי ערך של אותו אקלים ולפי ערך הזמן בקיץ ובחורף עכ"ל.
זהותו של מחבר החמדת ימים "מסדר התקון חצות" עם המקובל האלקי ר' בנימין הלוי "מסדר התקון חצות"
והיות ונתברר כי התקון היחיד מבין סדרי התקונים שנמצא חתום בחותם מסדרו, הוא "סדר תקון חצות" שנדפס בסו"ס "קצור חובת הלבבות" בונציה שנת תט"ו עם חתימתו של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי אשר סידרו ע"פ האר"י עם תוספות שהוסיף מדיליה, שוב הותרו כל הספקות בהתייחס לשמו של מחבר החמדת ימים, שהרי לפנינו עדותו של הרב חמדת ימים כי הוא שסידר את "סדר התקון חצות", וכיון שידענו כי תקון זה נסדר ע"י המקובל האלקי ר' בנימין הלוי , שוב אין להטיל ספק כי אף הספר "חמדת ימים" יצא מתחת ידו.
צילום שער "סדר תקון חצות" שייסד ר' בנימין הלוי, כפי שנדפס בשנת תט"ו בונציה בסו"ס "קצור חובת הלבבות", ולצידו צילום שער "תקון לחצות" מכתיבת ידם של תלמידי הרמ"ז באטליה סביבות שנת ת"כ, כשעל גביו ציינו את נוסח השער הנדפס לצידו, וכי מסדר התקון הוא המקובל הישיש ר' בנימין הלוי מצפת נר"ו שמסרו פה אל פה לחכם הכולל כמהר"ר משה זכות נר"ו. (כת"י זה מצוי בספריה בי-ם בין כתבי הרב"ל, "תקון חצות" ציריך 141 ס' 2682, ומוסקבה גינזבורג 720).
לשונו היחודית של ר' בנימין הלוי בשער התקון חצות וזהותה עם הספר חמדת ימים
ועתה אחר שנתברר בעליל כי ספר חמדת ימים יצא מתח"י של המקובל האלקי ר' בנימין הלוי שסידר לראשונה את סדר התקון חצות מהאריז"ל, א"כ לא יפלא כי אף את סגנון לשונו הייחודי שהותיר ר' בנימין הלוי בשער התקון חצות ניתן לזהות בבירור עם ספרו חמ"י, שהרי המעיין בשער התקון חצות הנזכר יראה שכתב שם הרב"ל בזה"ל, ואשרי איש ירא את ה' אשר נשאו לבו להתעורר "ולהשתתף בפרק השותפין העליונים" אבלי ציון המצוינים למעלה כאשר הפליגו מאוד בספר הזוהר כו', והנה המתבונן בסגנון לשון זו יבחין כי כוונתו לדברי הזוהר שהאריך במעלת המתאבל על חורבן ירושלים וכתב שנעשה שותף למלאכי מרום המתאבלים אף הם על החורבן, ולזה רמז כאן המחבר בנועם מליצותיו לפרק השותפין שבמס' ב"ב וכתב כי אשרי מי שנשאו לבו להשתתף "בפרק השותפין" העליונים.
והנה כאשר נבוא לעיין במה שכתב הרב חמ"י בפ"א מר"ח אות ט"ז, נמצא שהאריך שם המחבר במעלת המתאונן על אריכות הגלות והחורבן ובסוף דבריו ציין גם הוא את המליצה הנזכרת בכותבו שם בזה"ל, וכאלה רבים ונכבדים בכל דור ודור "נשא לבם אותם להתעורר ולהשתתף בפרק השותפין העליונים אבלי ציון המצויינים למעלה", ואשרי אנוש יעשה זאת גם בדורות אחרונים האלה על חלול שמו הגדול המחולל בקרב הגוים ועל הסתר סוכת דוד עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ ויצא כנגה צדקה וכו' ע"כ.
מחבר החמדת ימים מעיד בספרו כי חיבר את ספר ה"ליקוטים" להאריז"ל
איזכור נוסף על ידו ניתן לזהות את שמו של מחבר החמדת ימים באופן ברור עם המקובל האלקי ר' בנימין הלוי, הוא מה שהעיד בפנינו מחבר ה"חמדת ימים" אודות ספר "הלקוטים" שחיבר מכתבי האריז"ל, כמו שיראה המעיין בחמ"י פ"א משובבי"ם אות מ"ג שם ציין המחבר את מנהגו בימי השובבי"ם לאסוף אליו כל חרד והיו הוגים בתקונים שבזוהר באימה ובקדושה, ונוסף לזה העיד שם המחבר כי ביתר היום היו הוגים בדרושי כתבי האריז"ל בסוד יסוד ומלכות אשר אספתי בספר "הלקוטים" אשר לי עכ"ד, ונמצא כי לפנינו עדותו של מחבר החמ"י כי חיבר את ספר "הלקוטים" של האריז"ל, ואשר הוא אחד מג' הספרים שנסדרו בימים ההם מכתבי האריז"ל המכונים, ספר "הכוונות" וספר "דרושים" "וספר לקוטים". (יש לציין כי דברי החמ"י הנז' נדפסו בדפו"ר ובכל ז' המהדורות שאחריו, למעט מהדורתו המחודשת והאחרונה שנדפסה בשנת תשס"ד העולה על כולנה בחסרון של שורות למאות ושגיאות לאלפים, מלבד משלוח היד ששלחו בקטע הנזכר כאשר בקשו לתקן וקלקלו כמו שיראה המשוה מהדורה זו לכל המהדורות שלפניו).
צילום דברי החמ"י בפ"א משובבי"ם, שם העיד כי סידר את ספר "הלקוטים" להאריז"ל