אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק ט - מייסד התקונים הנעלם הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ט - מייסד התקונים הנעלם הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי

פרק ח - עקבות החכם הנעלם בספרי חכמי דורו

זהותו של המקובל הנעלם מייסד סדרי ה"תקונים"

ומעתה אחר שנאספו סדרי התקונים והתפלות הנזכרים, כשהצד השוה בכולם היא חתימתו הנעלמת של החכם המקובל מארץ ישראל ששלחם לתפוצות תבל החל משנת שע"ב עד סביבות שנת תכ"ו ואשר כינה את כולם תחת השם "תקונים", עלינו לברר כעת את שמו של אותו חכם על פי מה שנכתב באחד מהתקונים שמסר לעת זקנותו בעיר ונציה בשנת תט"ו, ועל אף שכבוד א' הסתר דבר מ"מ במקום שיש לחוש לכבוד שמים אין חולקין כבוד לרב, וכבר תלו ז"ל דבר גדול באמירת דבר בשם אומרו, ועוד שהרי כבוד גדול יש כאן אף לרב ועל כן אין למנוע מלחוק שמו עלי ספר.

המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת מייסד לראשונה את "סדר תקון חצות" בשנת שע"ה

ואכן בין כל יתר התקונים שנאספו עד כה, מצוי תקון נוסף שאף אותו הדפיס מחבר התקונים בעילום שם במהדורות רבות, והוא "סדר תקון חצות" שסידר ע"פ האריז"ל עם תוספת של מזמורים ופסוקי תנ"ך וקינות שהוסיף מדיליה ואשר הביאו לראשונה לדפוס לערי אשכנז בשנת שע"ה בספר "סדר תקוני ק"ש ותקוני אשמורת", ואמנם על אף שחזר והדפיסו בעילום שם גם לעת זקנותו בעת שנוכח בעיר ונציה שבאיטליה כפי שניכר מהתקון חצות שמסר לבעל ה"שערי ציון" ולבעל "זאת חקת התורה" ובעל "טוב הארץ" בין השנים תט"ו - תי"ט וכמפורט למעלה, מ"מ באחת ממהדורות ה"תקון חצות" שהפיץ אותו חכם מיד עם בואו מא"י לעיר ונציה בשלהי שנת תט"ו מוצאים אנו את שמו המלא חתום בראש התקון, וכפי שנכתב בראש "סדר התקון חצות" שבסוף ספר "קיצור חובת הלבבות" שהדפיס הרמ"ז תלמידו בעיר ונציה בשנת תט"ו ושם נכתב בזה"ל, הא לכם זרע קדש "סדר תקון חצות" מתוקן ומקובל מהרב הישיש החסיד והעניו כמהר"ר בנימין לוי נר"ו אשר מסרו פה אל פה אל החכם השלם נאה דורש ונאה מקיים כמהר"ר משה זכות נר"ו כאשר הוא קבלו במסורת ברית ואמת מתלמידי האר"י זלה"ה אשר יצק מים על ידיהם.

צילום שער "תקון חצות" הנדפס בונציה בשנת תט"ו בסו"ס "קצור חובת הלבבות" עם שמו של מסדר התקון, הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת נר"ו

התפשטות סדר תקון חצות בין חכמי איטליה בשנת תט"ו ע"י ר' בנימין הלוי

והן עתה אחר שנתברר בעליל כי שמו של מסדר התקון חצות הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת שסידרו ע"פ כתבי האר"י עם תוספות פסוקים וקינות שהוסיף מדיליה, א"כ מובן מאליו כי אף המקובל ר' נ"נ הנובר שהדפיס בשנת תכ"ב בראש ספרו "שערי ציון" את סדר התקון חצות הנזכר וציין בהקדמתו כי קבלו מפי סופרים חכמי א"י, בלי ספק כוונתו למקובל האלקי ר' בנימין הלוי מצפת, שהרי ידענו בבירור כי ר' בנימין הלוי הוא שהביא להתפשטותו של סדר התקון חצות אצל יתר המקובלים באיטליה באותם שנים, כמו המקובל ר' אברהם חזקוני והמקובל ר' נתן שפירא שהדפיסו בספריהם "זאת חקת התורה" ו"טוב הארץ" את סדר התקון חצות שקיבלו מהמקובל ר' משה זכות שקיבל את התקון הלז מרבו המובהק ר' בנימין הלוי, ויתירה מזאת שהרי המקובל ר' נ"נ הנובר מעיד בהקדמת ספרו "שערי ציון" את כל סדר השתלשלות הקבלה בערי איטליה, ושם הוא מציין מפורשות כיצד פגש בר' בנימין הלוי בשנת תט"ו בעת שנקלע לבית מדרשו של ר' שמואל אבוהב ור' משה זכות בונציה, ונמצא כי באותה שנה שמסר ר' בנימין הלוי לתלמידו הרמ"ז את סדר התקון חצות להדפיסו בסו"ס "קצור חובת הלבבות" הנדפס בשלהי שנת תט"ו, מוצאים אנו גם את עדותו של ר' נ"נ הנובר שאף הוא חוזר ומעיד כי בשנת תט"ו ותט"ז פגש בר' בנימין הלוי בבית מדרשו של ר' משה זכות בונציה.

המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מייסד הספר "תקוני ק"ש ואשמורת"

ואחר שנתברר כי ר' בנימין הלוי הוא שסידר לראשונה את "סדר התקון חצות" כמפורט בשער הסדר הנדפס לעת זקנותו, א"כ שוב ידענו בבירור כי אף סדר התקון חצות הנדפס לראשונה בערי אשכנז בשנת שע"ה בסו"ס "תקוני ק"ש על המטה ותקוני אשמורת", בלי ספק כי נתייסד אף הוא ע"י המקובל ר' בנימין הלוי, כאשר מתוקף היותו מסדר הכתבים הנאמנים של כתבי האר"י ומהרח"ו היה מהראשונים שראו את סדר התקון חצות שנהג בו האריז"ל, והוא שהביאו אל ערי אשכנז בעודו בגיל המ' לחייו והדפיסו על שמו של ר' יהודה הכהן אשכנזי עם תוספות רבות של קינות ויתר מקראי קדש שהוסיף ר' בנימין הלוי מדיליה, ועל כן לא יפלא כי בראש התקון חצות שם ציין ר' יהודה אשכנזי כי הוא מיוסד ע"פ האר"י עם תוספות שהוסיפו תלמידיו. (מה שכינה ר' יהודה אשכנזי את ר' בנימין הלוי כתלמיד האר"י על אף שהרב"ל קיבל את משנתו מתלמידי האר"י, אין בכך שום פלא מאחר ובשנים ההם רבים מתלמידי האר"י היו עדיין בחיים וטרם נתפשט הכינוי תלמיד תלמידי האר"י, וד"ל).

ומעתה כיון שידענו שאת סדר התקון חצות הנדפס בשנת שע"ה בסוף ספר תקוני ק"ש ייסד ר' בנימין הלוי, א"כ שוב אין להטיל ספק כי אותו מקובל נעלם שהביא מהעיר צפת לאשכנז את כל יתר הספר תקוני ק"ש על המטה ותקוני אשמורת, הוא לא אחר מר' בנימין הלוי מצפת שהכין את סדר הק"ש על המטה בסדר מחודש ע"פ משנת הרמ"ק והאר"י עם יתר תוספות שהוסיף מדיליה, והוא שצירף לסדר זה את התקון חצות שהדפיס בסופו וכינהו תקון אשמורת.

המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מייסד הספר "תקוני שבת"

ואולם חידה נוספת העומדת בעינה קרוב לארבע מאות שנה תבוא על פתרונה בשורות אלו, כאשר רבים תהו מיד מי יצא הספר הנודע "תקוני שבת" שנתפשט לראשונה בערי אשכנז בשנת שע"ב, ויתירה מזאת יש לברר כיצד זכה ספר זה למהדורות כה רבות עד שנשכח זכרו בהיות עיקרי המנהגים שבו חוזרים ונדפסים בתוככי הסידורים של כל תפוצות ישראל עד ימינו אנו, כמו סדר קבלת שבת ואמירת שיר השירים ותפלת רבון העולמים עם סדר שלום עליכם וכו' וכמפורט לעיל פ"ג ופ"ז, עדות לכך הוא סדור "שער השמים" מבעל של"ה הקדוש שנדפס ע"י צאצאיו כמאה שנה לאחר מכן בשנת תע"ז כאשר ספר "תקוני שבת" חוזר ונדפס בו במלואו.

אך בהיות וידענו כי המביא לבית הדפוס של הספר "תקוני שבת" הוא לא אחר מהמלבה"ד של הספר "תקוני ק"ש ואשמורת" הנזכר, כאשר שניהם חוזרים ונדפסים בהפרש של ג' שנים בלבד זמ"ז ונקובים שניהם בשם אחד המכונה "תקונים", א"כ שוב אין להטיל ספק כי אותו מקובל מא"י שמסר את הספר "תקוני ק"ש ואשמורת" לידי ר' יהודה אשכנזי הוא שמסר לו אף את הספר "תקוני שבת", ולא פלא שבשניהם ציין המלבה"ד לזהותו של חכם אחד "נעלם" שהביא עמו באמתחתו תכריך כתבים ממנהגי המקובלים מא"י ובלי ספק כוונתו למקובל האלוקי ר' בנימין הלוי, שהרי נתברר בעליל כי את הספר "תקוני ק"ש" ייסד ר' בנימין הלוי שהרי נדפס בתוכו סדר התקון חצות שעל ייחוסו לרב"ל אין שום פקפוק, וא"כ שוב ידענו כי אף הספר "תקוני שבת" יצא מתחת ידו של הרב"ל, ועל כן לא יפלא מה שציין המלבה"ד בשני הספרים כי קיבלם מחכם נעלם מא"י, שבלי ספק עשה זאת על פי ציוויו של הרב"ל שבענוותנותו מסר לו את שני הספרים על מנת שידפיסם בעילום שמו.

המקובל האלקי ר' בנימין הלוי מייסד התקונים שבספר "שערי ציון"

ואחר שנתברר כי ר' בנימין הלוי לעת זקנותו פגש במייסד ה"שערי ציון" בעיר ונציה והוא שמסר לו את סדר התקון חצות שהדפיס בראש ספרו, א"כ שוב אין להטיל ספק כי ר' בנימין הלוי הוא שמסר לו את כל יתר התקונים שהדפיס בעל "שערי ציון" בספרו וכמו שהוכח למעלה, שהרי "תקון ק"ש על המטה" ו"תקון כ"ו פסוקי שמו"ת" ו"תקון חק לישראל" ו"תקון ליל שבועות והו"ר" שנדפסו בספר "שערי ציון", הדפיסם ר' בנימין הלוי כבר בשנת שע"ב ושע"ה בערי אשכנז בספר "תקוני שבת" ובספר "תקוני ק"ש ואשמורת", וכיצד חוזר ומדפיסם מחבר ה"שערי ציון" בלי לציין כי תקונים אלו נתפשטו בערי אשכנז כיובל שנים קודם לכן.

ואולם מאחר וידענו כי ממחבר אחד יצאו כל סדרי התקונים הנזכרים החל משנת שע"ב, שוב לא יפלא מדוע לא הזכיר זאת מחבר ה"שערי ציון" כיון שאת כל ספרו המכונה בשם "תקונים" קיבל מאותו מחבר הוא המקובל האלקי ר' בנימין הלוי שחזר ומסר לו את התקונים שהדפיס בצעירותו בסו"ס "תקוני שבת" ובסו"ס "תקוני ק"ש", אלא שברבות השנים הוסיף הרב"ל לתקונים הנזכרים תוספות רבות שאותם מסר למחבר השערי ציון לעת זקנותו כאשר הוא מצרף לו תקונים נוספים שלא נדפסו, כמו תקוני התפלות שבו יחד עם שאר התקונים המפורטים לעיל פ"ג ופ"ז, וכ"ז מלבד תחינות המיוסדות מהאריז"ל שלא באו בדפוס מעולם ומסרם הרב"ל לראשונה לידי המלבה"ד של הספר שערי ציון, שבלי ספק יש להניח כי נוסחאות אלו הגיעו לידי הרב"ל מתוקף היותו המסדר הראשון של כתבי האר"י ומהרח"ו.

מחבר ה"שערי ציון" רומז בהקדמתו לשמו של ר' בנימין הלוי

ואמנם מה שלא ציין בעל השערי ציון בהקדמתו כי קיבל את סדר התקון חצות מהמקובל ר' בנימין הלוי, אין בכך שום פלא שהרי עמדנו למעלה על הנהגתו העיקבית של ר' בנימין הלוי להעלים שמו בתכלית ההעלם וכפי שניכר מ"סדר תקון חצות" שמסר להדפיסו בערי אשכנז בשת שע"ה ב"סדר תקוני ק"ש", כאשר אף בצעירותו נמנע מלרשום את שמו על סדר התקון והדפיסו על שמו של חכם אחר מחכמי אשכנז.

ואולם על אף שמחבר השערי ציון העלים את עקבותיו של מייסד התקונים שבספרו בציינו כי את כל התקונים שבו קיבל מחכמי א"י, מכל מקום למביני רמ"ז המעיינים בהקדמתו ניתן להבחין בחוש כיצד ייחס את כל התקונים שבספרו למקובל האלקי ר' בנימין הלוי, שהרי מלבד מה שחתם את ספרו כי את תקוני התפלות שבו קיבל מתלמיד תלמידי האריז"ל כאשר כינוי זה הולם את ר' בנימין הלוי שלמד מפי גורי האר"י כמצויין בשער התקון חצות הנזכר, מלבד זאת הרי כתב בהקדמתו בזה"ל, והתעה ה' אותי מארץ מולדתי גולה אחר גולה עד בואי אל ארץ איט"ליאה אל עיר מלאה חכמים וסופרים ושמה ליגור"א היושבת על שפת הים כו', והביאני המלך חדריו מאן מלכי רבנן הוא הוא החסיד העניו הרב הכולל כמהר"ר שמואל אבוהב נר"ו, ואיש כערכי אלופי ומיודעי דודי ורעי הרב הכולל המקובל הנאמן כמהר"ר משה זכותא נר"ו אדון כל הארץ אשר כל טוב הארץ בידם ולא מנעו הטוב ממני, ומצאתי שם איש זקן ונשוא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצ"פת תוב"ב נר"ו ולמדתי מכולם במישור אי"סור כולל, ואי"סור מוסיף על זאת שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש כו' ע"כ.

ומדבריו ניכר כי בא לרמוז על חבילת הכתבים אותה קיבל מר' בנימין הלוי ועל כן הוא מכנה אותה אי"סור כולל שהוא תרגום חבילה הנקראית "איסורייתא" בלשון ארמי, ולא לחינם הניח את סימון הגרשיים על תיבת איסו"ר כשמלשונו ניכר כי בא לרמוז דבריו בלשון מליצה, וכוונתו לכל סדרי התקונים שהדפיס בספרו "שערי ציון" מלבד התקון חצות שנדפס בראש הספר, אלא שבמכוון העלים ר' נתן נטע את תוכנה של אותה חבילת כתבים שקיבל מר' בנימין הלוי שבלי ספק נהג זאת על פי ציוויו של ר' בנימין הלוי שלאורך מאת שנות חייו העלים את שמו מכל הכתבים שהפיץ עד לאחרית ימיו.

ר' בנימין הלוי מדפיס את הגהות האר"י לספרי הזוהר על שם החכם ר' יוסף חמיץ

ולא זו בלבד אלא אף בתכריך הכתבים הנוסף אותו הזכיר שם מחבר השערי ציון בסמוך לר' בנימין הלוי, מוצאים אנו שחוזר ומציין כי למד מכולם במישור כו', ואי"סור מוסיף על זאת שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש, ואף כאן זועקת שתיקתו הבולטת של מחבר השערי ציון בהתייחסו לכתבים שהביא עמו ר' בנימין הלוי, שהרי הר"י חמיץ מעמיתיו של ר' משה זכות שהביא לדפוס את הגהות הזוהר והתקונים וזוהר חדש בספר "דרך אמת" שהדפיס בראש ספרו "אור נוגה", העיד מפורשות בהקדמתו שם כי ר' בנימין הלוי הוא שהביא את הגהות הזוהר מכתיבת ידו של האר"י, ואילו בהקדמת מחבר השערי ציון מוצאים אנו כי התעלם לגמרי מאיזכור זה ולא כתב זאת כ"א ברמז בלבד, בציינו סמוך לר' בנימין הלוי כי למד מכולם במישור אי"סור כולל, ואי"סור מוסיף על זאת שהעתקתי מהם את ההגהות לספרי הזוהר והתקונים, ובלי ספק שכוונתו להגהות שהביא עמו ר' בנימין הלוי מא"י מועתקות מכתיבת ידו של האר"י, אלא שלגודל ענוותנותו של ר' בנימין הלוי המכונה בפי מחבר השערי ציון "החסיד העניו" לא הרשהו לציין זאת בשמו, ולא זו בלבד אלא שהוסיף לציין את הלשון "העתקתי מהם" כשמדבריו ניכר כי הוא מייחס את ספרי ההגהות הנזכרים לשאר החכמים אותם מנה בפתיחת הקדמתו שם, ועל כן לא יפלא כי כשהביא ר' בנימין הלוי לדפוס את הגהות האר"י לספרי הזוהר המכונה "דרך אמת" חזר והעלים את שמו והדפיסם על שמו של החכם מהר"י חמיץ שהיה מעמיתיו של הרמ"ז.

ר' בנימין הלוי מדפיס ביאור למילות הזוהר על שמו של ר' יששכר בער מקרעמניץ ומהר"י חמיץ זצ"ל

ומעתה אחר שנתברר לעיל פ"ז כי ר' בנימין הלוי הוא שהביא את הספר "אמרי בינה" לאשכנז, אשר בו ביאר את המילות הזרות שבזוהר והדפיסו על שמו של החכם ר' יששכר בער מקרעמניץ בפראג שנת שע"א, א"כ מובן מאליו מדוע הודיע ר' יוסף חמיץ בהקדמתו לספר "דרך אמת" (המכונה "אור נוגה") כי בחלקו השני של הספר יצרף את הספר "יודעי בינה" שהוא כולל ביאור המילות הזרות שבספרי הזוהר מלבד ביאור ענינים רבים שבו, ואף הוסיף וציין בהקדמתו שם כי הוא מיוסד מכמה קדמונים ומספר "אמרי בינה" שהדפיס ר' יששכר בער מקרעמניץ יובל שנים קודם לכן.

ובלי ספק כי לא במקרה בחר החכם מהר"י חמיץ לחזור ולהדפיס בספרו את כל הספר "אמרי בינה", שהרי כבר הודיע גלויות בשלהי הקדמתו שם כי את הגהות האר"י לספרי הזוהר שנדפסו בראש הספר "יודעי בינה" ומכונים "דרך אמת" ייסדו מהגהות האריז"ל שאף אותם הביא ר' בנימין הלוי מצפת, ועל כן מובן מאליו מדוע צירף לו אף את הספר "אמרי בינה" שהרי כבר נתברר כי חיבור זה גם הוא יצא מתח"י ר' בנימין הלוי שהדפיסו יובל שנים קודם לכן בעיר פראג על שמו של החכם ר' יששכר בער מקרעמניץ, וכפי שציין שם החכם הנז' בהקדמתו כי רובו של הספר "אמרי בינה" נמסר לו רשום בכתב אמת מגאוני ארץ הקדושה שבאו מעיה"ק צפת.

ספר "יודעי בינה" שביקשו ר' י"ב מקרעמניץ והמהר"י חמיץ זצ"ל להדפיסו וזהותם זע"ז

ואולם הספר "יודעי בינה" שכתב המהר"י חמיץ בשער ספרו "אור נוגה" כי יש בכוונתו להדפיסו מצורף לספר "דרך אמת", יש לציין כי ספר זה לא זכה המהר"י חמיץ להשלים מלאכת הדפסתו כי רובו ככולו אבד ונשרף טרם גמר ההדפסה, וכפי שציין החיד"א ב"מעגל טוב" השלם אחר שר' בנימין הלוי יעץ שלא להדפיסו, ולא נשתייר ממנו כ"א חלקו הראשון של הספר מהגהות האר"י על הזוהר המכונים "דרך אמת".

ואמנם יש להעיר כי הספר "יודעי בינה" שציין עליו ר' יוסף חמיץ כי הוא מבאר את המילות הזרות מלבד ענינים זרים שבספר הזוהר, כבר נדפס חלק ממנו יובל שנים קודם לכן בספר "אמרי בינה" שהביא ר' יששכר בער מקרעמניץ לדפוס בשנת שע"א ואף הוא השתמש בסגנון לשונו של בעל ה"אור נוגה" בציינו בשער ספרו כי בא לבאר את המילות הזרות שבספרי הזוהר, ויתירה מזאת הודיע שם בראש ספרו "אמרי בינה" כי בכוונתו להדפיס חיבור גדול המבאר את הענינים הזרים שבספרי הזוהר ומכונה "יודעי בינה", אלא שציין בהקדמות יתר ספריו כי לא היו בידו מעות להדפיסו, (עי' הקדמת הס' "מקור חכמה", "יש שכר", "פתחי יה"), ומדבריו שם ניכר כי הספר "אמרי בינה" שקיבל את רובו מהחכם מצפת אינו אלא מעט מזעיר מהספר "יודעי בינה" שאף עליו ימים יגידו מי חיברו, ולא לחנם קרא שמו "אמרי בינה" כי הוא מעט אמרים מהספר הגדול הנקרא "יודעי בינה", ואכן רבות יש להעיר אודות חיבור זה והחיבור "מקור חכמה" על הזוהר שהביא לדפוס ר' יששכר בער מקרעמניץ בדיוק ימים ספורים קודם שהדפיס את הספר "אמרי בינה" שקיבל מהחכם הנעלם מצפת ואכ"מ.

ר' בנימין הלוי מדפיס לראשונה תוספות לספר "זוהר חדש" על שמו של מהר"י חמיץ

ספר נוסף שנשא ר' בנימין הלוי באמתחתו מארץ ישראל באחרית ימיו וגרם להתפשטותו, הוא ספר "זוהר חדש" אותו הביא מא"י ממה שמצא בגנזי מהר"ם די לונזאנו כשהוא מוגה בכתיבת ידו של האריז"ל, ובעת שהותו אצל תלמידו המובהק ר' משה זכות בונציה בין השנים תט"ו - תי"ט הותיר בידו את הספר הנזכר בכת"י, כאשר שנים ספורות לאחר מכן מוצאים אנו את ר' משה זכות שולח לדפוס את הספר הנזכר על שם עמיתו כמוהר"ר יוסף חמיץ אשר הזיל כסף מכיסו להוצאות הדפוס, ואכן בספר זה שנדפס שם בשנת תכ"ג הוסיף ר' בנימין הלוי תוספות חדשות ממדרשי הזוהר על המגילות מלבד מאמרי התקונים שלא באו בדפוס מעולם, לרבות הגהות חדשות שמצא עליו מכתיבת ידו של האר"י.

אך כמובן שגם בספר זה לא לקח ר' בנימין הלוי עטרה לעצמו כ"א שמסרו לתלמידו הרמ"ז והוא הדפיסו שנים ספורות לאחר מכן ע"י עמיתו המהר"י חמיץ שציין בהקדמת הספר את שמו של ר' בנימין הלוי בהסוואה מוחלטת וכפי שכתב שם את ייחוסו של הספר בזה"ל, ולולי שכל אלה פעל אל שנמצא שלם בסדר והגהות מהאר"י זלה"ה, והיה האוצר הזה טמון וגנוז בבית הרב הותיק כמוהר"ר מנחם די לונזאנו זצוק"ל כי לו שת"י ידו"ת בכל חכמה, ובראותי הדרו העירני ה' להביאו אל הדפוס, יען מצאתיו בכל תיקוניו בבית נאמן "משה", האיש שטרח והביא לפניו הרבה מכתבי האר"י זלה"ה ביתר שאת עד שהשיג משה בדורו ז' ה כ' וחו ו' גבורתו ת' ורת אלקים בקרבו כו', ומדבריו ניכר בבירור כיצד רומז לרבו המובהק של ר' משה זכות הוא ר' בנימין הלוי שמסר לתלמידו הרמ"ז רבות מתורת האר"י ומכתביו ואעפ"כ אינו מזכירו כ"א ברמ"ז.

ר' בנימין הלוי מדפיס קיצור מספר הכוונות שחיבר, על שמו של המקובל ר' אברהם חזקוני זצ"ל

על ענוותנותו המופלגת של ר' בנימין הלוי ניתן לעמוד מחיבורו הנוסף אותו הדפיס על שמו של המקובל ר' אברהם חזקוני מקראקא שהביאו לדפוס בשנת תי"ט בונציה תחת השם "זאת חקת התורה", וצירף אליו הגהות מהרמ"ז מלבד הסכמתו של ר' בנימין הלוי שהפליג שם אודות דיוקו של המחבר שטרח ללקט לספרו כוונות אריז"ל ע"פ כתיבות מדוייקות, ואף הוסיף שם הרב"ל וציין כי ספר זה הוא קיצור לספר "הכוונות" הארוך שנסדר מהאריז"ל, ואין ספק כי כל הקורא תוכן הקדמה זו תסמרנה שערותיו מהפלגת צניעותו של ר' בנימין הלוי, שהרי את ספר "הכוונות" הארוך ידענו בבירור מעדותו של הר"מ פאפריש בהקדמתו לעץ חיים כי ר' בנימין הלוי בעצמו יסדו בין ג' הספרים שסידר מכתבי האריז"ל המכונים "לקוטים", "דרושים", "כוונות", ואילו בהסכמתו של ר' בנימין הלוי לספר "זאת חקת התורה" שהוא קיצור הכוונות השכיחות שנלקטו מספרו הארוך, מוצאים אנו שהעלים את זהותו בתכלית כשהוא מדפיסו על שמו של המקובל ר' אברהם חזקוני, והוא פלאי.

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה