מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ח - עקבות החכם הנעלם בספרי חכמי דורו
תמצית כ"ז תקונים שנדפסו מה"חכם הנעלם" בעילום שמו
ואמנם כשנבוא לחבר את שרשרת התקונים שנאספו עד כה מהחכם המקובל "עלום השם", נמצא כי התקון הראשון שהדפיס בעילום שם הוא קונטרס "תקוני התשובה", ומ"תקוני התשובה" נסע ל "תקוני שבת" הקצר, ומ"תקוני שבת" נסע ל "תקוני ק"ש על המטה" מהרמ"ק ומהאריז"ל, ומ"תקוני ק"ש" נסע ל "תקון חצות" מהאריז"ל המכונה "תקון אשמורת", ומ"תקון חצות" נסע ל "תקוני שבת" הארוך, ו"מתקוני שבת" נסע ל "תקון מוצאי שבת", ומ"תקון מוצאי שבת" נסע ל "תקוני המועדים", ומ"תקוני המועדים" נסע ל "תקון סדר הטבילה", ומ"תקון סדר הטבילה" נסע ל "סדר פטום הקטורת", ומ"סדר פטום הקטורת" נסע ל "תקון ג' משמרות", ומ"תקון ג' משמרות" נסע ל "תקון השלחן", ומ"תקון השלחן" נסע ל" תקון הנפש ותפלות לאחר חצות לילה" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון הנפש" נסע ל" תקוני תפלות קודם הלימוד ומעשה המצוות" שבספר "שערי ציון", ומ"תקוני תפלות" נסע ל "תקון קריאת כ"ו פסוקי שמו"ת" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון קריאת כ"ו פסוקי שמו"ת" נסע ל "תקון לימוד תנ"ך ומשנה והלכה" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון לימוד תנ"ך ומשנה והלכה" נסע ל "תקון ערב ראש חדש" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון ערב ראש חדש " נסע ל "תקון ז' באדר" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון ז' באדר" נסע ל "תקון מלקות ולבישת שק" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון מלקות ולבישת שק" נסע ל "תקון התרת נדרים" שבספר "שערי ציון", ומ"תקון התרת נדרים" נסע ל "סדר משמרת החדש", ומ"סדר משמרת החדש" נסע ל "תקון ליל שבועות וליל הו"ר" המכונה "שפר התקונים", ומ"שפר התקונים" נסע ל "תקון שובבים", ומ"תקון שובבים" נסע ל "תקון הלילה", ומ"תקון הלילה" נסע ל "תקון היום", ומ"תקון היום" נסע ל "תקון המדות", ומ"תקון המדות" נסע ל "תקון שיעור קומה", ומ"תקון שיעור קומה" נסע לסדר "הלולא רבא", ומסדר "הלולא רבא" נסע לכל יתר "התקונים הנעלמים" שטרם נודע מקומן, ומה"תקונים הנעלמים" פרח לו האיש הנעלם - ועלה לעולם הנעלם - של ההוא טמיר ונעלם.
עקבותיו ה"נעלמים" של "החכם הנעלם" ביתר ספרי חכמי דורו
ואולם הנהגת הסתתרותו של "החכם המקובל" לא באה לידי ביטוי בסדרי התקונים הנזכרים בלבד, אלא חוזרת על עצמה כמעט בכל המקומות בהם נמצאו עקבותיו של אותו חכם בספרי חכמי דורו, ודוגמא לדבר הוא בעל השל"ה הקדוש שהעתיק לספרו מספר תפלות מקונטרסיו של אותו חכם ואילו את שמו הוא לא מזכיר אפי' ברמז כפי שיפורט להלן, למעט מה שציין כי מצא את התפלות בקונטרסי המדקדק הדבוק תמיד בה' שייסד תפלה לכל ענין וענין בפני עצמו או שציין במקו"א כי מצא ממנו סדר נאה, ולא זו בלבד אלא אף בעל כנסת הגדולה שהשיג על תירוצו של "אותו חכם" בסוגיא בברכות דף ח' הזכירו שם בעילום שם בציינו כי שלח אליו חד צורבא מרבנן מהעיר איזמיר, ואף הגאון חכם צבי שהעתיק לגליונות השו"ע שלו את התירוץ הנזכר מהקונטרס ששלח אותו חכם על הסוגיא בברכות, לא הזכירו בשמו כ"א שציין כי בעוברו דרך אנדרנפולי ראה את כתב ידו של "אותו חכם", ואף הוסיף שם החכם צבי וציין כי יודעים אנו באותו חכם שאדם גדול בתורה היה, ומדבריו ניכר שהכיר מקרוב את תוקף גדלותו של אותו חכם ואעפ"כ נמנע מלהזכירו בשמו. (עי' כנה"ג או"ח סי' קמ"ו, ועי' אוצר חמ"י עמו' קכ"ז - קנ"ט).
ויתירה מזאת מוצאים אנו כי כשהדפיס "אותו חכם" את הספר "תקוני שבת" ו"תקוני ק"ש ואשמורת" בערי אשכנז בין השנים שע"ב - שע"ה, מסרם לדפוס על שמו של ר' יהודה הכהן אשכנזי להדפיסם בעילום שמו, ואילו הרב הנזכר לא ציין את שמו של ה"חכם הנעלם" אפילו ברמז כ"א שהעיד בהקדמתו ל"תקוני שבת" כי הקרה ואינה ה' לידו ספר זה מגדולי עולם שראשם מגיע השמים, וכמו כן נהג הרב הנזכר בספרו השני שקיבל מאותו חכם מקובל "עלום שם" המכונה "סדר תקוני ק"ש על המטה", שגם שם ציין בהקדמתו כי קיבלו פה אל פה מתלמיד האר"י, או שציין כי הקרה ה' לפניו ספר זה מגרמא שנפלה בחלקו, ולא זו בלבד אלא אף כשמסר את חיבורו על ביאורי המלות הזרות שבזוהר בהיותו בערי אשכנז באותם שנים, העלים ממנו את עקבותיו לחלוטין בהדפיסו את הספר על שמו של ר' יששכר בער מקרעמניץ שכינהו "אמרי בינה".
וכעין זה ניתן למצוא אצל יתר חכמי דורו שקיבלו ממנו נוסחי תפלות כאשר כולם מציינים פה אחד כי העתיקום מפי סופרים ומפי ספרים חכמי א"י, וכפי שכתב בעל "מעבר יבק" בהקדמות ספריו שהביא לדפוס בין השנים שפ"ד - שפ"ו ומפורטים להלן, או שציין כי תפלה זו הובאה מירושלים, ואכן במטבעות לשון אלו השתמשו גם יתר החכמים שהדפיסו את נוסחי תפלותיו, וכמו שציין בעל ה"שערי ציון" בהקדמתו כי תיקן את התקונים שבספרו מפי סופרים חכמי א"י אשר מימיהן אנו שותין, או שפעמים הוסיף וציין כי תפלה זו נשאלה מן השמים ע"י החכם המקובל שבא מא"י וכנדפס שם בראש התפלה לבעלי תשובה, וכמו כן נהג "אותו חכם" בנוסח היה"ר שייסד לומר אחר ספר תהלים ומסרו לראשונה לבעל ה"שערי ציון" בשנת תט"ו בעת היותו בונציה בבית מדרשו של הרמ"ז, ואילו בשנת תכ"ד מוצאים אנו ששלחה שוב בעילום שם מא"י אל קהילת פיורדא שבאשכנז כשבראשה נדפסה הכותרת תחינה הובאה מירושלים וכפי שיפורט להלן פי"ב.
ולא זו בלבד אלא אף בספרים שהדפיס "אותו חכם" על שם תלמידו הנאמן ר' משה זכות לא נזכר שמו כלל, כמו שניכר מ"סדר התקון חצות" ו"תקון ליל שבועות והו"ר" שסידר מהאר"י שאותם אף מסר הרמ"ז ליתר גאוני איטליה להדפיסם בעילום שם מייסדן, ואמנם פעמים גילה בהן הרמ"ז טפח וכיסה טפחיים כמו שנהג ב"סדר משמרת החדש" וב"סדר תקון שובבים" שם העיד הרמ"ז בהקדמתו או באמצע סדר התקון כי קיבלו מרבו, ונוסף לזה יש לציין כי אף ביתר הספרים שהביא "אותו חכם מקובל" לונציה ניכרת הנהגת צניעותו המפליאה כל רואה, כאשר הוא מוסר שם לדפוס את הספר "זוהר חדש" עם תוספת תיקונים ומדרש הזוהר על רות שלא נדפסו מעולם ממה שמצא מוגה מכת"י של האריז"ל בביתו של מהר"ם די לונזאנו בירושלים, וגם שם ציין החכם מהר"י חמיץ בהקדמתו כי מצא את הספר הנזכר אצל האיש שטרח והביא לפני המקובל ר' משה זכות הרבה מכתבי האריז"ל עד שהשיג ממנו הרמ"ז את תורתו, וכמו כן חזר המהר"י חמיץ עמיתו של הרמ"ז לנהוג בחיבורו הנוסף שהביא אותו מקובל לונציה, והוא ספר ההגהות מכת"י של הרמ"ק והאר"י על ספרי הזוהר והתקונים המכונה "דרך אמת" והדפיסו הרב הנזכר בספרו "אור נוגה", כאשר גם שם הוא מעלים את שמו של אותו חכם בתכלית ההעלם ורק בסוף הקדמתו הוא מציין לשמו, ושוב מהדהדת באוזנינו שתיקתם הזועקת של הרבה מחכמי דורו שבצורה מכוונת נמנעו מהזכרת שמו של אותו חכם עלום שם כאשר מכל זה ניכר בעליל כי על פי ציוויו נהגו כן.
עקבותיו הנעלמים של "החכם הנעלם" בכתבי היד שהותיר בערי אשכנז ונדפסו לאחר פטירתו
ואמנם תופעה זו חוזרת וניצבת לנגד עינינו גם ביתר הכתבים של "אותו חכם" שחזרו ונדפסו עשרות שנים אחר פטירתו ע"פ כתבי יד שהותיר בעודו בחייו אצל חכמי אשכנז כאשר נוכח שם בין יתר מסעותיו, וביניהם כתבי התוכחה שהגיעו לידי ר' יהודה ליב פוחוויצ'ר, אותם כינס לספריו "דעת חכמה" ו"קנה חכמה" ו"דרך חכמה" שהדפיס בין השנים תמ"ב - תנ"ב, וכן פירושו של "אותו חכם" על ספר תקוני הזוהר שהגיע מאוחר יותר לידי המקובל ר' צבי חאטש בעל "חמדת צבי" הנדפס בשנת תס"ו, שאף הוא העיד מפורשות בסוף הקדמתו כי ליקט לפירושו "חמדת צבי" על התקונים תילי תילים מפירושי המקובלים, וכן עניני קבלה מעשית שהגיעו לידיו מכתביו של "אותו חכם מארץ ישראל" והדפיסם ר' צבי חאטש בשנת תנ"ז בספרו "דרך ישרה", כשאף שם הוא מציין בשער הספר כי כולו מלוקט מכתבי אר"י ומכתבי קדמונים שאת שמם הוא לא מציין אפי' ברמז, וכן עניני תפלות ומנהגים וכוונות לימים נוראים שהדפיס ר' בנימין ביניש הכהן בספרו "שם טוב קטן" בשנת תס"ו ע"פ קיבוצי כתבי יד ישנים שמצא באשכנז כפי שציין מפורשות בהקדמתו, וכ"ז לבד מספר "אמתחת בנימין" שהדפיס ר' בנימין ביניש הכהן זצ"ל מאוחר יותר בשנת תע"ו כשאף הוא מכיל חלקים מספר "שם טוב קטן", לרבות תפלות רבות לכל ימות השנה בתוספת ענינים רבים מקבלה מעשית, שאף אותם ליקט מפי סופרים ומפי ספרים כפי שציין שם בשער הספר ואילו את שמם הוא מעלים בתכלית. (רשימה מפורטת על ספרים אלו נכתבה להלן פי"ב).