אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק ז - סדרי תקונים שנתפשטו מהמחבר בין השנים ש"ס - ת"ל

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ז - סדרי תקונים שנתפשטו מהמחבר בין השנים ש"ס - ת"ל

פרק ו - תקופת המחבר וחיבורו

סדר לימוד שייסד החמ"י והפיצו בשנת שע"ה בערי אשכנז עם הסכמת השל"ה הק' והכלי יקר

גילוי מדהים שנמצא בעת האחרונה עם סיום כתיבת מבוא זה ואשר על ידו נסללה הדרך לעמוד על גילוי זהותו הברורה של מחבר החמ"י, הוא סדר הלימוד שייסד המחבר לאשמורת הבוקר לאומרו אחר התקון חצות, ואף ציין לזה בג' מקומות מספרו כי ייסד סדר לימוד המכונה "תקון הלילה" שעושין לכבוד עליית השכינה לפנות בוקר (עי' פ"י משבת אות ה', ובפ"ה מפורים אות ג', ובפ"ג מר"ח אות ד'), ואילו התקון בשלמותו לא נדפס בחמדת ימים שלפנינו אלא ששלחו המחבר בעודו בחייו לכל תפוצות ישראל, ותקון זה אף נדפס במלואו בשנת תכ"ו בכמה מהדורות בעיר אמסטרדם שבהולנד תחת השם "תקון הלילה עם תקון היום", מלבד מהדורה נוספת אותה שלח המחבר לעיר מנטובה שבאיטליה באותה שנה תחת השם "תקון המדות", ואכן ברבות הימים מצאו המקובל ר' אברהם טוביינא מאלג'יר בעת שעבר בערי איזמיר וקושטנדינא שבטורקיה שבהן הנהיג החמ"י את קהילתו משך שנים רבות, והדפיסו הרב הנזכר בשלימות בסידורו "חסד לאברהם" כשציין בראשו כי מצא את ה"תקון הנזכר" מצורף עם ה"תקון חצות" בעת עוברו בארץ מלאה חכמים וסופרים שקבלה בידם כי הם מיוסדים מהרב חמ"י. (עי' סידור חסד לאברהם דפוס מנטובה תקמ"ג דף כ"ח ע"ב, וע"ע מה שנכתב באריכות אודות תקון זה בסוף הפרק, ובקונטרס חמישי שבסוף הספר נדפסו מחדש סדר ה"תקון חצות" עם "תקון הלילה" מיסודו של החמ"י).

ספר "תקון קריאת שמע על המטה" ו"תקון אשמורת הבוקר" הנדפס בפראג שנת שע"ה

והן עתה אינה ה' לידינו "סדר תקון ק"ש על המטה מצורף עם תקון אשמורת הבוקר" מיוסד מהרמ"ק והאר"י ותלמידיו הנדפס לראשונה "בשנת שע"ה" בעיר פראג בהסכמת גאוני העיר ה"ה בעל השל"ה הקדוש ובעל הכלי יקר, ולאחר כשלשים שנה חזר המחבר והדפיסו "בשנת ת"ה" בעיר קראקא, והמעיין בסדר הנזכר סמוך לסופו (דף ס"ב ע"א - ע"ב) יבחין בסדר "תקון חצות" שהובא לראשונה לארצות אשכנז המכונה שם "תקון אשמורת", ומצורף לו "סדר לימוד המיוסד לאשמורת הבוקר" לאומרו אחר התקון חצות והוא סדר הזהה כמעט במלואו לסדר "תקון הלילה" שמצא ר' אברהם טוביינא בערי איזמיר מצורף ל"תקון חצות" כאשר על שניהם חתום כי הם מיוסדים מהרב חמדת ימים. (יש להעיר כי בספר "סדר היום" הנדפס לראשונה בחיי מחברו בשנת שנ"ט הביא סדר לימוד הנהוג באשמורת, והוא חלק זעיר ביותר מהסדר שייסד החמ"י שם).

ונמצא כי בעוד מחבר החמדת ימים היה בשנות המ' לחייו כבר הפיץ בערי אשכנז תקונים על דרך הקבלה מהרמ"ק והאריז"ל בתוספת סדרי לימוד וקריאת מקראי קודש שחידש מדעתו הרחבה כדרכו במקומות רבים בחיבורו חמדת ימים, וכפי שאכן העיד שם ר' יהודה אשכנזי המלבה"ד בראש "תקון האשמורת" כי הוא מיוסד מהאר"י עם תוספות שהוסיפו תלמידיו, אלא שבסדר "תקון הלילה" שמצא ר' אברהם טוביינא בערי טורקיה נמצאו תוספת מזמורים בתחילת הסדר ובסופו שאותם הוסיף החמ"י לסדר הנזכר ברבות הימים, והם מלוקטים מרשימת הס"ה מזמורים שאותם ייסד החמ"י בספרו בסדר "הדר המלכות" הארוך שתיקן לערב ר"ח, שאף שם נימק המחבר כי הוא מיוסד לכבוד השכינה המתעלה בראש חדש.

עדות המלבה"ד של הספר "תקוני ק"ש ואשמורת" וסדר עריכתו

אלא שבבואינו לעמוד על עקבותיו של מחבר החמדת ימים בערי אשכנז סביבות שנת שע"ה עלינו לברר את מהותו של התקון ק"ש הנזכר, והנה המעיין בשער הספר ובהקדמתו יבחין כי המביאו לבית הדפוס הוא ר' יהודה ב"ר דוד הכהן אשכנזי זצ"ל מתושבי העיר בודי"ן שציין שם מפורשות כי התקון הנזכר מיוסד משני המאורות הגדולים ה"ה הרמ"ק והאריז"ל שאותו קיבל פה אל פה מתלמידי האר"י, ואילו בראש הסדר לאשמורת הבוקר דף נ"ב ע"א הוסיף לציין כי קיבלו פה אל פה מתלמידי האריז"ל אנשי השם לשם ולתהלה בארץ "ומה שהם הוסיפו" כו', וניכרת עדותו כי יש בתקונים הנזכרים הוספות מתלמידי האריז"ל.

ואמנם על אופן עריכת הסדר הנזכר לרבות הבאורים שבתוכו קשה לעמוד בבירור על שם מחברו, מאחר ור' יהודה אשכנזי שקיבל את התקונים הנזכרים מאחד ממקובלי ארץ ישראל לא מזכירו בשמו בשום מקום בספרו ואף לא ברמז כל שהוא כ"א שציין כי קיבלו פה אל פה מתלמידי האריז"ל, ופעמים שציין כי הסדר הנזכר הגיע לידו מגרמא שנפלה בחלקו (עי' בהקדמה ראשונה שם, וע"ע בהקדמה שניה דף א' ע"ב, ובדף ה' ע"א, ובדף י"ט ע"ב, ובדף כ' ע"א, ודף כ"ג ע"ב), ולא זו בלבד אלא שהעיד מפורשות בהקדמתו השניה דף א' ע"ב כי לא חיבר את הספר כ"א שהוסיף בו מעט ביאורים וסידר בו מראי מקומות בלבד וכמו שכתב שם בזה"ל, אמר המחבר התופר החובר חבר ביאור הלז כי הש"י אינה לידי אמרי נועם כו' משני המאורות הגדולות כו' ונפשי איותה לעלות במעלות מגדלות מרקחי אורות ומאורות "לדעת באיזה מקום בינה ומקור כל בנין וענין פתוחי חותם מספר הזוהר ומשאר ספרי הרשב"י ז"ל ומהתלמוד ומדרשים על דגלם עלי אהבה" כו', וכעין זה חזר והעיד מפורשות בראש העמוד הנזכר וכן להלן דף נ"ב ע"א עיי"ש.

ומעתה מאחר וידענו כי את סדר תקוני ק"ש על המטה ואשמורת הבוקר הנזכרים לא חיבר ר' יהודה הכהן אשכנזי, כ"א שקיבלם מאותו "מקובל אלמוני" שמסר לו את כתבי הרמ"ק והאר"י שהביא מהעיר צפת למעט ציונים ומראי מקומות שהוסיף בו המלבה"ד עם קצת ביאורים, א"כ מובן מאליו כיצד נזכרו בספר עדויות על מנהג המקובלים בני ארץ ישראל שנוהגים להתוודות קודם עוסקם בלימוד קבלה, או שמעיד על מנהג התבודדות שנוהגים אנשי מעשה בארץ ישראל, וכן מנהג שראה אצל גדולי עולם בשלוניקי שלובשים בתי ידים בעת שינתם כדי שלא יגעו בגופם בלילה, ומכל זה נראה בבירור כי עדויות אלו נכתבו ע"י אותו "מקובל נעלם" שרוב החיבור הנזכר יצא מתח"י והוא שהעיד על מה שראה בעת שהותו בא"י ובשלוניקי, שרחוק לומר כי ר' יהודה הכהן מאשכנז נוכח בארץ ישראל. (עיי"ש דף ט' ע"ב, ודף י"א ע"ב, ודף מ"ו ע"א).

מחבר החמדת ימים מסר את התקונים הנזכרים פה אל פה לידי ר' יהודה הכהן אשכנזי

ומעתה כיון שנתברר כי "סדר הלימוד לאשמורת הבוקר" שנדפס בסוף תקון אשמורת הנזכר יסדו הרב חמדת ימים, ועוד שהרי הסדר הזה נדפס בשלמותו בסידורו של ר' אברהם טוביינא שמצאו ברבות הימים בערי טורקיה כשקבלה ביד חכמי העיר שהוא מיוסד מהרב חמ"י, והיות וידענו כי הרב חמ"י נתייחד בייסוד עשרות סדרי לימוד לכל מועד וזמן ואף ציין בכמה מקומות מספרו כי סידר סדר לימוד לאשמורת הבוקר המכונה "תקון הלילה", א"כ מובן מאליו כי אותו מקובל מארץ ישראל שפגש בר' יהודה הכהן בערי אשכנז ומסר לו פה אל פה את אותם תקונים, הוא לא אחר ממחבר החמדת ימים שהעיד על עצמו כי שהה בערי אשכנז, ואף ציין בסוף פרקי שבת כי שלומי אמוני ישראל שבערי אשכנז עשו כדבריו לענין ברכת בשמים על אתרוג בהבדלה, ואשר מזה ניכר בעליל כי בעת שהותו בערי אשכנז זכה להטביע חותם אדיר על בני הקהלה שם.

והאמת שקרוב מאוד לשער שהרב חמ"י אף פגש פנים אל פנים בגאוני אשכנז באותם ימים, ובראשם את גאוני פראג הלא הם השל"ה הקדוש והגאון כלי יקר שהסכימו בחתימת ידם על ספרי התקונים הנזכרים שמסר שם לדפוס במו ידיו, שרחוק מלהעלות על הדעת כי יסכימו חכמי הדורות בחתימת ידם על סדרי תפלות ותקונים חדשים אשר מקרוב באו ולשנות פני תבל מהנהוג מקדמת דנא בסדר ק"ש על המטה וכדו', אם לא שהכירו בגדולתו של אותו מקובל אלמוני שהביאם מארץ ישראל ואשר מפיו ראוי לקבל תוספות של מנהגים ואמירת מקראי קדש לזמני הלילה מהאר"י שבאותם ימים טרם זרח אורו בארצות רחוקות אלו, ובפרט שבין התקונים הנזכרים כינס אותו מקובל תוספות של סדרי קריאה ומקראי קדש שחידש מדיליה ולא יעלה על הדעת כי יסכימו ע"ז גאוני אשכנז בלי שהכירוהו פנים אל פנים, ולא פלא שמצינו כי במקום שציין החמ"י לגאון כלי יקר (פ"א מיוכ"פ אות כ"ד) התבטא עליו בזה"ל, ברם "זכור אותו האיש לטוב" הרב החסיד שלמה אפרים שמו היה מוכיח לקהל עדתו כו', כשממטבע לשון זו ניכר כי היה מחכמי דורו ואף הכיר מקרוב את תוקף גדולתו ונועם דרשותיו.

צילום הסכמת הגאון כלי יקר

והשל"ה הקדוש שנתנו לספר "תקוני ק"ש על המטה ותקון חצות" שחיבר החמ"י בשנת שע"ה

מחבר החמ"י מדפיס לראשונה בערי אשכנז סדר "תקון חצות" בשנת שע"ה בהסכמת השל"ה הקדוש והכלי יקר

ועתה אחר שידענו כי "סדר הלימוד לאשמורת" הנדפס שם אחר סדר ה"תקון חצות" { ושניהם מכונים "תקון אשמורת" } יצא מתח"י של מחבר החמדת ימים, א"כ מובן מאליו כי אף ה"תקון חצות" הנדפס שם בתקון האשמורת יצא מתחת ידו, ואשר אליו רמז ר' יהודה אשכנזי בהקדמותיו כי קיבל את כל התקונים הנזכרים פה אל פה מאת "החכם המקובל" שטרח להביאו מסודר מהאריז"ל עם תוספות של קינות ויתר מקראי קודש, וכן תפלה נוראה על הגלות המסודרת שם אחר התקון חצות שאותה כינה מחברה בשם "תפלה לזיווגא דמטרוניתא" שכל אלו נדפסו שם בעילום שם מהתוספות שהוסיף אותו מקובל עלום השם מעצמו מאחר ולא נזכרו בכתבי האריז"ל, ועל כן ציין שם המלבה"ד כי התקון הזה מיוסד מהאר"י עם התוספות שהוסיפו תלמידיו. (עיי"ש בהקדמת התקון חצות דף נ"ב ע"א, ועי' בקונטרס חמישי שבסוף ס' חמ"י שם נדפס מחדש סדר התקון חצות בשלמותו כפי שהדפיס המחבר בערי אשכנז בשנת שע"ה). { על סדר "תקון קריאת כ"ו פסוקי שמו"ת" ו"תקון לימוד תנ"ך ומשנה והלכה" שנדפסו בסוף התקוני ק"ש הנ"ל יפורט להלן בתקונים שמסר אותו מקובל אלמוני לעת זקנותו לידי המלבה"ד של הספר "שערי ציון" סביבות שנת תט"ז } .

עקבותיו של מחבר החמדת ימים ב"תקון חצות" הנזכר

ולפי זה לא יפלא מה שציין החמדת ימים בספרו כי ייסד סדר "תקון חצות" לימות השבוע (עי' פ"א משבת אות צ"ח), ולבד מזה אף העיד מפורשות בג' מקומות בחיבורו כי ייסד סדר לימוד המכונה "תקון הלילה", והוא מיוסד לאומרו לראש אשמורות אחר התקון חצות ואשר אליו ציין המחבר בפרקי האשמורות של החגים והמועדים, (עי' פ"י משבת אות ה', ובפ"ה מפורים אות ג', ובפ"ג מר"ח אות ד'), וכיון שהסדר שייסד ללמוד באשמורת נמצא זהה במלואו לנדפס ב"תקון אשמורת" וכמפורט באריכות להלן שהדפיסו המחבר באחרית ימיו תחת השם "תקון הלילה", א"כ בלי ספק שכאשר ציין החמ"י כי ייסד את סדר ה"תקון חצות" ואת סדר לימוד האשמורת המכונה "תקון הלילה", כוונתו לשני הסדרים שמסר לדפוס בערי אשכנז בעודו בצעירותו בשנות הארבעים לחייו כאשר את שניהם כינה שם בשם "תקון אשמורת".

מחבר החמ"י מייסד תפלות שונות על הגלות עם ציטוט מ"פרקי היכלות"

ואכן כשנבוא לעיין בתפלה שהדפיס החכם המקובל בספר "סדר תקוני ק"ש" הנז' לאומרה אחר התקון חצות וכינה אותה "תפלה לזיווגא דמטרוניתא" (דף ס' ע"א - ס"ב ע"א), נמצא שציטט לתוכה נוסח המיוסד ע"פ מדרש המובא בפרקי היכלות בזה"ל, התר התר יוצר בראשית, סלח סלח אביר יעקב כו' למה לך איבה עם זרע אברהם אהובך, למה לך קנאה עם זרע יצחק עקדך כו', ואף שבמדרש הנ"ל לא הובא נוסח זה בלשון תפלה כלל כ"א כדברי ריצוי ולימוד זכות של מלאכי השרת על ישראל, מ"מ בחר בו החכם המקובל לייסד על פיו נוסחאות תפלה על גלות השכינה.

ומעתה לא יפלא כי כשנבוא להשוות את הנוסח הנז' עם הנוסח שהוסיף מחבר החמדת ימים לסדר הוידויים והתחנונים של מנחת ערב ר"ח נמצאם זהים זה עם זה, כשגם שם בחר מייסד התפלה בנוסח "התר התר" עם תוספת יתירה מהמדרש הנז' וציין לאומרו בסליחות היום אחר נוסח "עשה למען אברהם" כו', ומכ"ז ניכר בעליל כי שני התפלות הנ"ל יצאו מתח"י אותו חכם שמטעם הכמוס עמו בחר בו לנוסחי תפלותיו, ולא פלא כי לעת זקנותו מסרו למקובל ר' משה זכות שהדפיסו במלואו ב"סדר משמרת החדש". (עי' חמ"י פ"א מר"ח אות קכ"א, והשוה עם "סדר משמרת החדש" ד' ונציה ת"כ דף ל"ד ע"א).

ואכן את נוסח "התר התר" הנזכר שציטט מחבר החמ"י מפרקי היכלות לנוסחי תפלותיו, ניתן למצוא אף בנוסחי התפלות שמסר ליתר חכמי דורו, וביניהם המקובל ר' אהרן ברכיה ממודינא זצ"ל בעל "מעבר יבק" ו"אשמורת הבוקר", שבין בתרי ספריו ניכרים בבירור עקבותיו של מחבר החמ"י שעליהם נאריך אי"ה להלן, ואולם הנוגע לענינינו הם שני נוסחאות תפלה על הגלות שהביא המקובל ר' אהרן ברכיה בספריו הנזכרים כשהוא מציין על אחת מהן את הלשון "תפלה הובאה מירושלים", ואילו המעיין בלשונה יבחין כי גם לתוכה בחר "מחבר התפלות הנעלם" שמאותה תקופה לכנס את הקטע "התר התר" מפרקי היכלות הנזכר, ולא זו בלבד אלא שבתפלה נוספת שהביא בספרו "אשמורת הבוקר" ציין בראשה כי היא "לזיווגא דמטרוניתא", והמשוה את נוסחתה לתפלה שנסדרה בסוף תקון חצות שבספר תקוני ק"ש הנזכר המכונה אף היא "תפלה לזיווגא דמטרוניתא" ימצאם זהים לחלוטין זע"ז כשגם בתוכה ניתן למצוא את הנוסח "התר התר" הנזכר. (עי' "אשמורת הבוקר" דפו"ר מנטובה שנת שפ"ד דף קנ"ד ע"ב, ו"מעבר יבק" מאמר א' המכונה "שפתי צדק" סוף פ"ז).

ספר "תקוני שבת" הנדפס בקראקא בשנת שע"ב

תגלית נוספת שעל ידה הולכת ומתבהרת תמונת הדברים מי הוא "המקובל הנעלם" מארץ ישראל העומד מאחרי הפצת "סדרי התקונים" הנ"ל, היא כשנעקוב אחר ספרי "תקונים" נוספים או יתר "סדרי לימוד" המיוסדים על דרך הקבלה אשר נתפשטו בתפוצות תבל בין השנים ש"ע - ת"כ, ואכן בגשתינו אל המלאכה אינה ה' לידינו את הספר "תקוני שבת" במהדורתו הראשונה הנדפס בעיר קראקא שבאשכנז בשנת שע"ב, שאף הוא מיוסד ע"פ משנת האריז"ל וגוריו שטרם ראתה אור הדפוס באותם ימים ובפרט בארצות אירופה. (שנת הדפסתו הראשונה היא בשנת שע"ב כפי שצוין בספריה בי-ם, אך ודאי לא יאוחר משנת שע"ד מאחר ובתקוני ק"ש הנדפס בשנת שע"ה כבר ציין בסופו ב' פעמים לספר "תקוני שבת" הנדפס).

וטרם נבוא לעמוד על שם מחברו מן הראוי היה לציין את חשיבותו של הספר "תקוני שבת" כפי שניכר מהתפוצה הרבה לה זכה באותם ימים כשחזר ונדפס במהדורות תכופות זל"ז בכל תפוצות אשכנז וערי איטליה, ועדות לכך היא מהדורתו של הספר שנדפסה בעיר לובלין בשנת שפ"ב כשעל גבי השער נכתב כי היא מהדורתו הרביעית, בה בשעה שהדפסתו הראשונה קדמה לה בעשר שנים בלבד מאז שנדפס בקראקא בשנת שע"ב, ותופעה זו בלי ספק נדירה ביותר ואף יוצאת דופן לחלוטין במאת השנים הראשונות של הדפוס, ולא זו בלבד אלא שמאחר וספר זה שימש באותם ימים כעין מחזור לשבת קדש, מובן מאליו כיצד נעלם ברבות השנים היות והרבו המדפיסים לצטטו עד שנבלע כולו בתוככי הסדורים שתחת ידינו, וכפי שאכן ניכר מסידור השל"ה המכונה "שער השמים" שנדפס לראשונה בשנת תע"ז ובתוכו נדפס כל הספר "תקוני שבת" במלואו.

צילום שער ספר תקוני שבת דפוס ראשון קראקא שע"ב

טבילת ערב שבת וסדר קבלת שבת נתפשטו לראשונה בערי אשכנז מספר "תקוני שבת"

בין מנהגי היסוד שנפוצו מספר "תקוני שבת", הוא מנהג הטבילה בערב שבת שעד להתפשטות ספר זה לא החזיקו בטבילה זו כ"א בני ארץ ישראל וכפי שציין זאת מפורשות בעל "תקוני שבת" בפתיחת ספרו כשהעיד שם כי בני ארץ ישראל נוהגין לטבול בכל ערב שבת כי שם שער השמים, ואכן מנהג חשוב זה אינו המנהג היחידי שנתפשט בעקבותיו בארצות אירופה, אלא אף "סדר מזמורי קבלת שבת" עם הפיוט "לכה דודי" וב' המזמורים שאחריו ידיו רב לו בהתפשטותם בפרט בארצות אשכנז, מאחר וספר "תקוני שבת" הוא הספר הראשון בו נדפס סדר קבלת שבת עם פיוט "לכה דודי" שהגיע לראשונה בשנת שע"ב מעירו של ר"ש אלקבץ בצפת לעיר קראקא שבאשכנז ומשם נפוץ ע"פ כל הארץ, וכן הפיוט "בר יוחאי" מיסודו של ר' שמעון לביא הביאו בעל תקוני שבת עם רמזי הספירות שבו כשהוא מציין בראשו כי על אף שהמקובלים בא"י משוררים אותו על קברו של רשב"י בערב שבת, מ"מ ראוי לשוררו אף בחו"ל בסדר קבלת שבת, וכ"ז מלבד יתר המנהגים שנסדרו בספר זה כמו מנהג אמירת שיר השירים בערב שבת, או מנהג אמירת אשת חיל בליל שבת מלבד פיוטי האריז"ל לג' סעודות, וכן הפיוט הנודע "שלום עליכם" עם תפילת "רבון כל העולמים" שאומרין קודם קידוש מלבד יתר מנהגים שנתפשטו בעקבותיו ויפורטו להלן, שכל אלו נדפסו בו לראשונה באותם שנים והטביעו את חותמם בכל יתר הסידורים שנדפסו לאחר מכן בערי אשכנז.

ואף המעיין בספרי גדולי אשכנז ימצא שציטטוהו רבות וכפי שציין אליו השל"ה הקדוש ואחריו המגן אברהם והאליהו רבה ויתר גאוני אשכנז. (עי' של"ה שער האותיות אות ק', ובמס' שבת פרק נר מצוה, ועי' מג"א סי' רע"א סק"א לענין הקדמת הקידוש קודם הלילה כדי שלא יכנס במזל מאדים, וכן בסי' רמ"ב סק"א הביאו לענין אכילת דגים בכל הג' סעודות, וע"ע במג"א סי' רע"א ס"ק כ"ב, ובסי' רצ"א סק"ט, וכן האליהו רבה הביאו בסי' רמ"ב סק"ז, ובסי' רצ"א ס"ק י"א, ובסי' רצ"ה סק"ז, וכן במ"ב סי' רצ"א ס"ק כ"א הביאו לענין שראוי לברך על היין בסעודה ג').

זהות המלבה"ד של ספר "תקוני שבת" עם המלבה"ד של הספר "תקוני ק"ש ואשמורת"

את הספר "תקוני שבת" הנדפס לראשונה בעיר קראקא שבאשכנז הביא לדפוס ר' יהודה ב"ר דוד הכהן אשכנזי שהיה מתושבי העיר בודון שבאשכנז, ולא יפלא על סמיכות הדפסת הספר " תקוני שבת" בשנת שע"ב בקראקא להדפסתו של הספר " תקוני ק"ש על המטה ותקוני אשמורת" שנדפס ג' שנים לאחר מכן בעיר פראג שאף הוא מכונה בפי מחברו בשם "תקונים", מאחר ואת שניהם הביא לדפוס מחבר אחד ה"ה ר' יהודה ב"ר דוד הכהן אשכנזי זצ"ל שאת שמו בשני הקדמות ספריו חתם בענוות דרכו "תולעת ולא איש".

עדות המלבה"ד של הספר "תקוני שבת" וסדר עריכתו

ואמנם כשנרצה לעמוד על שם מחברו של הספר "תקוני שבת" וכיצד הגיעו לידי המלבה"ד ה"ה ר' יהודה הכהן אשכנזי כתבי אריז"ל שטרם ראו אור באותם שנים, נמצא כי כמעשהו בשני כך מעשהו בראשון, וכפי שנהג בשנת שע"ה בספר "תקוני ק"ש" הנ"ל לגלות בו טפח ולכסות טפחיים על שם מחברו, כמו כן נהג ג' שנים קודם לכן בספר "תקוני שבת" שאף עליו חתם בהקדמתו כי הוא מיוסד מהאריז"ל וכי קיבלו ממקובלים גדולי עולם שהוסיפו בו ממשנתם ואילו את שמם לא זכר אפי' ברמז וכפי שציין מפורשות בפתח הספר.

וזה לשונו בהקדמתו שם, "על כן נחה שקטה רוחי בקרבי כי לא מליבי, ונעזרתי חצני לעבודת ה' בגבורים לקרבה אל המלאכה מלאכת הקדש כו' ה"ה החיבור הקדוש הנקרא בפה כל חי "תקון שבת", שם שם לו חק ונמוס לשבת מלכתא, קצר הכמות ורב האיכות "כי הקרה ואינה ה' לידי מגדולי עולם וראשם מגיע השמים" שפוני טמוני חכמות וסודות אשר אסף בחפניו כו' איש האלקי כו' בוצינא דנהורא עמיה שריא אור צח ומצוחצח רועה ישראל כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה כו', "ומצרף לזה ככסף צרוף דברים עתיקים נלקטים צו לצו קו לקו ממקובלים ראשונים אנשי השם ואחרונים" כולם ישרים למבין כו', "ועתה כי הקרה ה' מקרה טהור וקדוש ספר הנחמד ואף נעים" באתי לפני גדולי ישראל" כו' עכ"ל בהקדמה, וכן ניכר מהנכתב בשער הספר ששם צויין כי ר' יהודה אשכנזי הביאו אל הדפוס ולא נכתב כי הוא חיברו. { את שמו המלא של החכם המקובל שמסר את הספרים "תקוני שבת" ו"תקוני ק"ש" לידי ר' יהודה אשכנזי ראה להלן פ"ט }.

צילום עדות ר' יהודה אשכנזי בהקדמתו לתקוני שבת, בה הוא מעיד כי אינה ה' חיבור זה לידו מגדולי עולם וממקובלים אנשי שם

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה