אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק ו - תקופת המחבר וחיבורו

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ו - תקופת המחבר וחיבורו

פרק ה - מהות החיבור ואופן עריכתו

גלגולו של כתב היד לידי הרב המהדיר

על סיפורו של כתב היד שהותיר המחבר, מוצאים אנו את עדותו של הרב המהדיר ומרא דארץ ישראל ה"ה ר' ישראל יעקב בן הר"ר יו"ט אלגאזי ואביו של המהרי"ט אלגאזי אשר הוציא את הספר לראשונה בעת שהותו בעיר איזמיר בשנת תצ"א, ובהקדמתו לחלק הרגלים ציין את אופן הגעת כתב היד לידו בעת ששהה בארץ ישראל טרם עלותו לעיר איזמיר, ושם העיד כי קיבל את כתב היד סביבות העיר מירון כשעלה לציונו של הרשב"י וכפי שכתב שם בזה הלשון, "אנכי בדרך נחני ה' בעלותי ההרה הר הקדש גליל העליון כו' והנה איש בא נצב לקראתי ובידו האי ספרא דבי רב ויאמר אלי לך חזק וקני חמדה גנוזה, אל תעמוד על המקח בקנין תורה מקחו מקח וממכרו", ויקץ יעקב משנתו ואראה מראות אלקים נפלאות מתורתו כו', ומתוכן דבריו ניכר כי רכש את הכת"י בערי הגליל סביבות העיר מירון כאשר פגש באקראי במוכר ספרים שהציע לו לרוכשו.

זמן כתיבת החיבור וחכמי תקופתו של המחבר

ואמנם על גילו של כתב היד ניתן ללמוד ממה שכתב הרב המהדיר בהקדמתו השניה שצירף לחלק השבת, ושם ציין כי כתב היד ישן נושן והאותיות נמקו ובנס הן עומדים, ולבד מזה הוסיף וכתב בהקדמתו הראשונה שצירף לחלק הרגלים "כי מיומא דנן ולעלם" לבי באומרים לי מתי יבוא לידי כסף ושוה כסף למען תהיה זאת התורה ברחובות קריה, ומלשונו ניכר כי הכת"י הגיע לידו שנים רבות קודם שהדפיסו, לבד מהשנתים שציין שם כי בהן טרח להגיהו ולכל הפחות בשנת ת"ע שהיא כעשרים שנה קודם שהביאו לדפוס בשנת תצ"א, וכיון שהעיד כי כתב היד שהגיע לידו היה ישן נושן נראה בעליל כי התחלת כתיבתו של כתב היד קדמה לכל הפחות בכמאה שנה ויותר טרם הגיע כתב היד לידו.

ואכן בכדי לאמת הנחה זו כי תקופת כתיבתו החלה לא יאוחר משנת שנ"ה - ש"ס, ניתן לעמוד על כך בברור משמות החכמים שממשנתם ציטט המחבר לספרו או שנשא ונתן עמהם פנים אל פנים והזכירם בברכת החיים נר"ו (נטריה רחמנא וינצריה), ויש מהם ששנת פטירתם לא תאוחר משנת ש"ס, וכפי שיראה המעיין בחמ"י פ"ג מפורים אות ט"ו ששם הביא המחבר פירוש על המגילה מר' אברהם צהלון והזכירו בין החיים בברכת נר"ו, ופירוש זה הדפיסו הרב הנזכר באחרית ימיו בספרו "ישע אלקים" בונציה בשנת שנ"ז ג' שנים קודם פטירתו, והחכם הנזכר היה מנכדיו של ר' יצחק קארו דוד הבית יוסף ומתלמידי האריז"ל, ובסערת העתים גלה מעיה"ק צפת עד שהגיע לערי איטליה באחרית ימיו, שם נלב"ע בשנת ש"ס.

מחבר החמ"י נושא ונותן עם אביו של תלמיד אריז"ל סביבות שנת שנ"ה

ויתירה מזו מצינו כי הרב חמדת ימים נשא ונתן אף עם אביו של תלמיד האריז"ל סביבות השנים שנ"ה, שהרי המעיין בחמ"י בפי"ב משבת אות ד' לענין מכירת עליות בשבת, יראה שפקפק שם המחבר על המנהג ורצה לתקן בזה באופן הרחוק ממקח וממכר, והעיד שם המחבר כי כששהה בעיר ברוסה שבטורקיה נשא ונתן בזה עם רבה של העיר הוא החכם המופלג בחסידות כה"ר משה די שיגוביא נר"ו, ומכאן ניתן לעמוד בבירור כי הכירו הרב חמדת ימים בעודו בחייו סביבות שנת שנ"ה שהרי בשנת שנ"ט כבר לא היה החכם הנזכר בין החיים, ולא זו בלבד אלא שר' משה שגובייא הנזכר נתגורר בעיר צפת בשנות צעירותו עד שגלה לערי טורקיה עם בני משפחתו, ואילו ר' יוסף שגובייא בנו היה מתלמידי האר"י ור' אלישע גאליקו ור' שמואל די אוזידה וכפי שהעיד בספרו "דובב שפתי ישנים" הנדפס ע"י נכדו ר' שלמה אלגאזי בשנת תל"א, ושם הזכיר הרבה ממשנת רבותיו הנזכרים ובכלל זה העיד שם על הנהגת האריז"ל בעת הלימוד וכתב בזה"ל, ומודעת זאת כי מורי הרב החסיד מהר"י לוריא אשכנזי נר"ו כל כך הוא מזיע בישיבה בפלפול עצום, ויותר חימום יש בעיון מקיום מצוות עשה, עיי"ש.

יתר חכמי התקופה שהזכיר החמ"י בספרו בין השנים ש"ע - שצ"ט

ונוסף לכך כי המעיין בחמ"י בפ"ח משבת אות מ"ב יראה שהזכיר שם המחבר את תשובת ר' יו"ט צהלון לענין ברירה בלח שכתב על זה החכם הנזכר בתשובתו "כי אין ברירה בלח וגם את הצרעה ישלח", ואף אותו הזכיר החמ"י בברכת החיים נר"ו ואילו שנת פטירתו סביבות שנת שע"ז - שע"ט, וניכר בעליל כי ראה המחבר את תשובתו בכתיבת יד בעודו בחייו ועל כן הזכירו בברכת נר"ו, שהרי שו"ת מהריט"ץ נדפס לראשונה כשבעים וחמש שנה אחר פטירת מחברו על ידי נכדו בשנת תנ"ד.

ולבד מזה יבחין המעיין בפ"ה מפסח אות ל"ט, שם ציין המחבר כי הסכים עמו להלכה עמיתו בתורה החכם הגדול שלמה לבית הלוי נר"ו לענין מחיקת אותיות מעל גבי המצות ביו"ט שאין בזה חשש מחיקה, ואילו זמן פטירת החכם הנזכר בעל שו"ת מהר"ש הלוי היתה בשנת שצ"ה ואף על פי כן מזכירו החמ"י בברכת החיים נר"ו ואף מכנהו עמיתי בתורה, אשר ניכר מזה כי פרקים אלו כתבם החמ"י קודם לשנת שצ"ה וכי היה אז החמדת ימים לכל הפחות סמוך לגילו של מהר"ש הלוי שאם היה צעיר ממנו בהרבה לא היה מכנהו עמיתי בתורה, ונמצא שבשנת שצ"ה היה מחבר החמ"י לכל הפחות בשנת החמשים לחייו או יותר שהרי המהר"ש הלוי נפטר באותה שנה בשנת הנ"ב לחייו, ואף המעיין בפ"ג מפסח אות ה' יראה שזכר שם את דרשתו של ר' יוסף טראני בשבת הגדול ואף אותו הזכיר החמדת ימים בברכת החיים נר"ו, ואילו זמן פטירתו בשנת שצ"ט.

יתירה מזאת יראה המעיין בקונטרס שלישי שבסוף הספר אות א' וכו', שם הותיר המחבר מכתב אותו הועיד לר' יחיאל אשכנזי נר"ו, ובו סידר המחבר סגולות למגפה ע"ד הסוד ממה שהעתיק מכתבי מהרח"ו בעת היותו במצרים, ומדבריו שם ניכר כי ר' יחיאל אשכנזי שאל ממנו סגולות וסדרי לימוד לעת המגפה וכפי שנראה מדברי המחבר בהן פתח את מכתבו וז"ל, הן קדם אביעה אל קל שד-י אתחנן יאמר לצרותיכם די ושב מחרון אפו כו' ע"כ, וכיון שידענו כי ר' יחיאל אשכנזי נמנה על ראשי המשולחים מא"י לחו"ל לטובת עניי צפת וירושלים בין השנים שנ"ה - ש"ע ואף נשא קינה על מרן הבית יוסף בשנת של"ה, שוב ידענו בבירור כי שנת פטירתו בין השנים שע"ה - ש"צ, ונמצא כי על עמיתיו בתורה ומבקשי פיהו של מחבר החמ"י נמנה אף החכם הנזכר ששנת פטירתו לא תאוחר משנת ש"צ ואילו הרב חמ"י הזכיר אף אותו בברכת החיים נר"ו. (יתר פרטים אודות החכם הנזכר והכתבים שהדפיס בשנת ש"ס בספרו "היכל ה'" ממה שקיבל מהרב חמ"י, עי' להלן פ"ז ופי"ב).

דברי המחבר על חיבורו זהים לעדות הרב המהדיר

אלא שמאחר וידענו כי מנהגו של המחבר בחיבור זה היתה ללקט רבות ממשנת הקדמונים או חכמי דורו וכפי שהעיד במכתבו, מובן מאליו שלא כתב את חיבורו ברצף זמן כי אם שנמשכה כתיבתו במשך שנים רבות אשר קיבץ בו על יד על יד עד שנעשה למקשה אחת וכפי שנראה מדבריו שם בפתיחת מכתבו שכתב בזה"ל, הנה אלה קצות דרכי בספר הזה, זאת היתה לי במדת הימים המועטים והשעות הספורות אשר נתנו תלאות הזמן מרגוע לנפשי, את קסתי נתתי בעתות הפנאי במוסרי הנפש היפה עיי"ש.

והן אמת כי המתבונן במכתבו הנזכר של המחבר, יבחין כי דבריו עולים בקנה אחד עם עדותו של הרב המהדיר כמוהר"ר יעקב אלגאזי זצ"ל אשר הביא את הספר חמ"י לדפוס לאחר שהגיהו שנתים ימים מתוך כתב היד, ובהקדמתו השניה שנדפסה בחלק השבת תיאר את מראה כתב היד וכתב שם בזה"ל, כל כתבי הקדש נמצא כתוב פנים ואחור מה למעלה מה למטה הגדילו התערובות והדבר צריך תלמוד למען דעת כל, כל הרוצה ליטול דברים ככתבן אינו אלא טועה כי המכתב ישן נושן והאותיות אשר תבאנה בנס היו עומדין ונמקו כל, כל מן דין גרמא לבא מן המאוחר אל הקודם כי זה חלק האדם הגדול היא היתה לראש ראשון לכל, עכ"ד, ומדבריו ניכר כי כתב היד היה כתוב בצורה מעורבת כפי שציין שהיו גליונותיו כתובים פנים ואחור, ונמצא כי דבריו מהוין מעין השלמה לעדותו של הרב המחבר שציין במכתבו כי את ספרו ליקט מראשונים ואחרונים בשעות שהניחו תלאות הזמן לנפשו, ומדברי המחבר ניכר כי כתב את חיבורו במשך מרבית משנות חייו מעט מעט כדרך המלקטים שמאספין על יד על יד, ועל כן מובן מאליו מדוע העיד הרב המהדיר כי כתב היד היה כתוב פנים ואחור והגדילו התערובות זה בזה, שמאחר ועריכתו נעשתה בדרך של ליקוט על כן לא היתה כתיבתו רצופה כי אם שהוסיף בו המחבר במרבית שנות חייו זעיר פה וזעיר שם ממה שמצא חדשים לבקרים בספרי הקדמונים כל דבור ודבור על מקומו ומטעם זה כיסתה כתיבתו את כל הגליונות שמסביב.

תקופת חיבור הספר "חמדת ימים" בין השנים שנ"ה - ת"ל

ונמצא כי זמן כתיבתו של החיבור התחילה סביבות שנת שנ"ה כשהיה המחבר לכל הפחות בשנת הכ"ה לחייו שהרי סביבות שנה זו כבר העיד על עצמו כי נשא ונתן עם אביו של תלמיד האריז"ל, ואף הכיר את ר' אברהם צהלון בעודו בחייו שהרי הזכירו בברכת החיים ושניהם נפטרו לא יאוחר משנת ש"ס, ואילו בתוככי הספר הזכיר המחבר אף מפיוטי הרמ"ז תלמידו שאותו פגש באחרית ימיו כששהה בעיר ונציה שבאיטליה בין השנים תט"ו - תי"ט ורק באותם שנים קיבל מתלמידו את הפיוטים הנזכרים (עי' פ"א משבת אות ע"ט ואות צ"ה), ולא זו בלבד אלא שבתפלה הנוראה שערך המחבר על שבר הגלות (עי' פ"א מר"ח אות ק"ד) הזכיר המחבר את מנין שנותינו בגלות וכתב שם אלף ושש מאות ואחד שנה לחורבן ביהמ"ק, ומנין זה עולה כי כתבו המחבר בשנת תכ"ט, וכעין זה ציין המחבר אף בפ"א מפסח אות מ' בהתאוננו על מצב גלותינו וזכר שם כי חלול ה' בגלותינו הוא אלף ותר"ב שנה כו', וממנין זה עולה כי כתבו המחבר בשנת ת"ל בעת שהיה המחבר מופלג בזקנה ולכל הפחות בשנת הק' לחייו ואשר סביבות שנים אלו סיים את כתיבת חיבורו.

כתבים שהפיץ המחבר בעודו בחייו בקרב חכמי דורו

ומעתה אחר שידענו כי מחבר החמדת ימים להפלגת ענוותנותו מסר מכתביו בעודו בחייו להדפיסם בעילום שמו על ידי חכמי דורו וכפי שיובא באריכות להלן, שוב לא נוכל לאחר את גילו של כתב היד על פי השוואת דבריו למובא בספרים המאוחרים שבין שנת ת"ל - ת"ע שכיצד יטול המוקדם מן המאוחר, ובפרט שלפנינו חותם גברא רבה דקמסהיד עליה ה"ה מרא דארעא ישראל ואב"ד בירושלים כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי שהעיד כי כתב היד ישן נושן והאותיות מטושטשות לרוב יושנן, עד שמדברים אלו ניכר בעליל כי גילו של כתב היד קדם לכל הפחות מאה ושלושים שנה ויותר טרם הדפסתו בשנת תצ"א וכפי שעולה בבירור משמות החכמים הנזכרים בו בברכת החיים נר"ו, ומאחר וידענו כי מחבר החמ"י מעיד על עצמו כי היה דורש בקהל עדתו והשפעתו היתה רבה הן בארץ הקדש והן בקהילות טורקיה, ואף באשכנז נוכח מספר שנים והנהיג שם מנהגים מסוימים כמו שציין בפי"ח משבת אות מ"ב כי רבים משלומי אמוני ישראל בערי אשכנז עשו כדבריו, א"כ בלי ספק שמסר לחכמי דורו כתבים רבים מספריו להדפיסם על שמם, וכמנהגו בסדרי התקונים שמסר בצעירותו לחכמי אשכנז סביבות שנת שע"ה, ואף לעת זקנותו הפיץ תקונים רבים בקרב חכמי איטליה כמו התקונים שמסר לר' משה זכות תלמידו ולמחבר השערי ציון סביבות שנת תט"ז כשפגש בהם בערי איטליה ואילו שמו לא נזכר בראשי התקונים כ"א ברמז בלבד.

ומעתה לא יפלא כי במקום שנמצא בספרי חכמי אשכנז קטעים הזהים לסגנון לשונו של הספר חמדת ימים או מנהגים מסוימים שנדפסו אף בספרו וניכר מלשונם כי הם מחידושי הרב המחבר, על הרוב ימצא כי דבריהם מעורבים אף ממשנת האריז"ל וגוריו שבלי ספק יצאו ממקור אחד, שכיצד הגיעו לערי אשכנז כתבי אריז"ל בשנים מוקדמות כל כך (סביבות שנת ש"ע - ת"ל) שהרי לא באו הכתבים בדפוס עד שנת תקמ"א ועד שנים אלו בקושי היו נחלת יחידים, אם לא שנניח כי חכמי אשכנז פגשו בתלמיד תלמידי האריז"ל שעסק בעריכת כתבי האר"י וידיו רב לו אף בהפצתן, והוא הביא בידו כתבי אריז"ל רבים לערים ההם וביניהם מסר את משנתו בעילום שמו.

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה