מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ד - חותמו של הספר בתפוצות ישראל
חידת הספר ופתרונה
אחת מן החידות שנתהוו בעולם הספר התורני משכבר הימים זה קרוב לשלוש מאות שנה היא תעלומתו של מחבר הספר "חמדת ימים", כאשר מיום הגעת כתב היד לידי ר' יעקב אלגאזי זצ"ל נותר בעילום שמו וכפי שהעיד עליו הרב המהדיר בהקדמתו וכתב, "כי את קולו שמענו ואותו לא ידענו - לא ידעתי אפנה מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד שמו ושם עירו", ואמנם לבאים בשערי הספר הולכת החידה ומתעצמת מי היא הדמות הגדולה המסתתרת מאחורי החיבור הנשגב הזה, ובפרט שמבין כתלי החיבור ניכר כי המחבר היה מרבני עירו ואף זכה להחדיר בחייו מנהגים וסדרי לימוד רבים בקרב קהילות ישראל, לבד מדברי תוכחה ודרוש שהיה אומר בקהילתו או ביתר הקהילות שנוכח בהן בעת מסעותיו כפי שהעיד במקומות רבים בספרו, ולא זו בלבד אלא שנמנה מגדולי הרבנים בעיה"ק ירושלים כפי שנראה מעדותו על המנהג שעשו רבני ירושלים על פיו להחזיק בסדר הלימוד שייסד לערב ר"ח (עי' פ"א מר"ח אות פ"ד), ועוד שהרי ציין במקומות רבים בספרו כי נהגו כדבריו רבים מהאיתנים והחברים שעמו, ובלי ספק שאם השפעתו היתה רבה כל כך אפילו על רבני עירו ודאי שעמד בראש ההנהגה באותם ימים, ויתירה מזאת כי המעיין בפרקי שבת (פי"ח אות מ"ב) יבחין בעדותו של המחבר על השפעתו אף בערי אשכנז, שם ציין כי רבים משלומי אמוני ישראל עשו כדבריו לברך על אתרוג במוצ"ש במקום שאין בשמים מצויים ע"פ סמך שמצא להן מהזוהר.
ואמנם כמה מפליא הדבר כי על אף העלם זהותו של המחבר זכה ספרו לתפוצה כה רבה באותם ימים עד שמנהגים ותפלות רבים נשתרשו על פיו בכל תפוצות ישראל, ועל אף כל ההרפתקאות דעדו עליה נשתיירו מנהגים ותפלות רבים אשר קנו שביתה בכל העדות והחוגים על אף שלא בא זכרם בקדמונים כי אם שנתחדשו על ידי המחבר או שהוא היחיד שהעלה זכרם בספרו, ולא יפלא במה שהפליגו גדולי הדורות בשבחו כי הריחו ברוח קדשם בדמות הגדולה העומדת אחורי כותלי החיבור הקדוש הזה אשר כל הקורא בו מרגיש קדושה גדולה הנפעלת בנשמתו, וכפי שאכן מוצאים אנו את הרב המהדיר מכנה בשער הספר את הרב המחבר בתואר "שרפים עומדים", ועל כן לא ראו צורך לתור אחר זהותו של המחבר שעל הרוב היא שיחתם של יושבי קרנות.
מידת השפעתו של הספר בימים ההם ובזמן הזה
ואכן לא יפלא מה רבה היתה מידת השפעתו של הספר הקדוש הזה בכל תפוצות תבל מיד עם צאתו לאור עולם לראשונה בשנת תצ"א ע"י מרא דארעא ישראל מוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל מח"ס "שלמי ציבור" ו"ארעא דרבנן" וכו', ועל אף שנדפס מתוך כתב יד ישן נושן ונעלמה ממנו זהותו של המחבר, עם כל זה לא נמנעו גדולי ישראל לצטט ממנו בין בעניני דרוש ובין בעניני הלכה ומנהגים, ואף בעניני קבלה החזיקוהו גדולי ישראל כבר סמכא והחשיבוהו כספר הרצוף במשנת האריז"ל וכאחד מספרי הכוונות עד שרבים כינוהו כתבי אריז"ל, ועדות מובהקת לתפוצתו הרבה של הספר באותם ימים בכל קהילות ישראל, יגידו ספריהם של גאוני הדורות מארצות אשכנז עד לחכמי טורקיה ואיטליה שהרבו לצטט ממנו מיד עם צאת הספר לאור עולם, ואף חכמי תימן הרבו לצטט ממנו וכפי שנהג הגאון ר' דוד משרקי זצ"ל בספרו שתילי זיתים, וכן יתר חכמים משם שרבים מספריהם עודם בכתיבת יד ודבריהם מלאים וגדושים מדברי החמ"י.
ויתירה מזאת כי הרי הדברים ידועים ומפורסמים שהספר חמדת ימים זכה לבוא בדפוס פעמים רבות מיד עם צאתו לאור עולם בשנת תצ"א, והחל מאותה שנה עד לשנת תקכ"ד הובא לדפוס בשמונה מהדורות שמחציתם נדפסו בערי איטליה וטורקיה תחת השם חמדת "ימים" ומחציתם נדפסו בערי אשכנז תחת השם חמדת "הימים", ונמצא שתוך תקופה קצרה של כשלושים שנה זכה הספר לבוא בדפוס במספר מהדורות כה רב עד שלעומת אמצעי הדפוס שעמדו בימים ההם הדבר נדיר ביותר וכמעט לא היה בדומה לו, ולא זו בלבד אלא שמן העותקים הרבים שנשתיירו ממהדורות הספר עד ימינו ובפרט ממהדורת ונציה שנת תקכ"ג והמהדורה האחרונה שנדפסה בליוורנו שנה לאחר מכן, ניכר הדבר כי הספר הובא לדפוס בעותקים רבים ונשנים, והדבר בולט בסוגי הנייר המשתנים זה מזה באותם כרכים זהים שיצאו בתקופה אחת תחת מכבש דפוס אחד, וכל זה מעיד על הצמאון הגדול שהיה באותם ימים לספר הנחמד הלזה.
רשימת מהדורות הספר "חמדת ימים"
להלן רשימה מפורטת של מהדורות הספר חמדת ימים. מהדורה ראשונה. ג' חלקים איזמיר תצ"א - תצ"ב. מהדורה שניה. ג' חלקים קושטנדינא תצ"ה - תצ"ז. מהדורה שלישית. ג' חלקים זאלקווא תק"ב - תק"ד. מהדורה רביעית. זאלקווא תק"ו. מהדורה חמישית. ג' חלקים זאלקווא תקי"ג - תקט"ז. מהדורה שישית. זאלקווא תקכ"ג. מהדורה שביעית. ד' חלקים ונציה תקכ"ג, ויש לציין כי במהדורה זו היא הראשונה שנדפסה בד' חלקים. מהדורה שמינית. ד' חלקים ליוורנו תקכ"ב - תקכ"ד. מהדורה תשיעית. ד' חלקים ארץ ישראל תש"ל, ונדפס ע"י הוצאת "מקור" במהדורת צילום של דפוס ונציה תקכ"ג. מהדורה עשירית. ד' חלקים דפו"ח ארץ ישראל תשס"ג - תשס"ד.
משנת האריז"ל וגוריו ואורחות חייהם בספר "חמדת ימים"
והן אמת כי לא בכדי הרבו הרבנים הגאונים בהסכמותיהם לדבר בשבח הספר הזה, מלבד עדויות המדפיסים שהעידו על התשוקה הגדולה שיש בין מבקשי הספר, וכל זה מאחר ובין כתליו כינס המחבר משנה חדשה אשר ברובה כמעט ולא ראתה אור, והיא משנתו הצרופה של האריז"ל וגוריו שרוב כתביו ומנהגיו לא הובאו מעולם לדפוס מלבד זעיר פה וזעיר שם שנדפסו טיפין טיפין בספרים שמציאותם היתה נעדרת ממשמוש היד מאחר ונדפסו במהדורות בודדות ובמעט עותקים.
ועוד שהרי רוב מנהגי האריז"ל ומשנת חסידותו על דרך הנגלה גם היא לא נדפסה בריכוז כה גדול, מאחר שרובה היתה גנוזה בין ספרי הסוד כספרי הכוונות ודומיהן, וספרים אלו על הרוב היו ספונים תחת ידי המקובלים אשר שמרום מכל משמר לבל ישלחו בהן יד אלו אשר לא באו בסוד ה' ויקצצו בנטיעות ח"ו, ועל כן לא באו הספרים הללו לדפוס כי אם בשנת תקמ"א והיא כיובל שנים לאחר צאת הספר "חמדת ימים" לאור עולם וכמאתיים ועשר שנים אחר פטירת האריז"ל שאז נדפסו הספרים פרי עץ חיים וכו', ואף בעת שנדפסו לא שמשו כי אם את נחלת היחידים אשר באו בסוד ה', ואילו הספר "חמדת ימים" אשר את רובו ערך המחבר על דרך הפשט, ודאי סידרו המחבר אף ליתר העם אשר לא באו בסוד ה', ואם כן מובן מאליו כמה עז היה הצמאון באותם ימים אשר רבים נתאוו לטעום מנופת צופו של האריז"ל וגוריו, מאחר ורוב משנתם והנהגותיהם עדיין היו נעלמים מההמון.
ועוד שהרי בספר זה שילב המחבר דברי תוכחה ומוסר שהרבה מהם ליקט מגדולי הדרשנים שבדורו והסמוכים אליו כ"בעל האלשיך" וה"עוללות אפרים" וה"שתי ידות" ומיתר ספרי היראה כ"סדר היום" ו"ראשית חכמה" וכו' אשר כל דבריהם מעוררים כל בעל נפש, וכל זה לבד מעובדות רבות מקדמונים אשר הביא המחבר בספרו ובפרט ממשנת חסידותם של האריז"ל וגוריו, ולא יפלא מה שהעידו עליו גדולי הדורות כי ספר זה רבים השיב מעון בהיות המוסרים שבו חודרים ללב פנימה ועושים פעולה גדולה באיברי האדם כמו שהעיד מוהר"ח פאלאג'י בספרו.
במהותו של ספר ומידת יחודיותו
ואמנם נקודה נוספת ובולטת בייחודיותו של הספר חמדת ימים ושינוי עריכתו מכל יתר ספרי המוסר והדרוש הוא האופן בו נהג המחבר בעריכת ספרו, כאשר כינס לתוכו פרטים רבים מאורחות חייו והנהגותיו בקהילות הרבות בהן נוכח במאת שנות חייו, מלבד עדויות רבות על הנהגותיהם של גדולי דורו ובפרט מהאריז"ל וגוריו ומיתר גאוני ארץ ישראל, ויתירה מזאת הרבה להעיד על הנהגותיהם של גדולי ישראל מכל הארצות שבהן סובב בחייו, ובכללם מגאוני טורקיה ואיטליה עד לגאוני וחכמי אשכנז כשעל הרוב הוא מזכירם בעילום שם, ובלי ספק כי הלימוד בספר זה משרה על הלומד את אווירת הקדושה עטורת ההוד ששרתה בתקופות ההם בקרב קהילות ישראל לתפוצותיו, ובפרט מקרב דורם של גדולי וראשוני המקובלים שלמדו מפי האריז"ל והסמוכים אליו מאחר ותקופת חייו של המחבר מוקפת מכחמשה דורות החל משנת ש"ל עד לשנת תל"ו וכמפורט להלן, ודורות אלו טמנו בתוכם את כל גדולי המקובלים ותלמידיהם שקבלו מפי האריז"ל פנים אל פנים עם הגיעו לעיה"ק צפת בין השנים ש"ל עד שלהי שנת של"ב, וכ"ז מלבד הנהגותיהם של גדולי וזקני צפת וירושלים שכל הספר מלא וגדוש ממשנת חייהם, אשר זו בלבד שופכת אור על הרבה מאורחותיהם של בני הקהילות הראשונות בא"י שבמסירות נפשם באו לחסות בפלטרין של מלך.
שינוי פני הדפוסים באותם ימים
צילום מחזור למועדים ד' ליוורנו תר"ג עם תוספת תפלות מספר חמ"י ומהגאון חיד"א
ואכן מדהים הדבר לראות כיצד פני הדפוסים שינו צורה החל מאותה תקופה שיצא הספר חמדת ימים לאור עולם, באשר מהדורות רבות של סידורים ומחזורים שיצאו החל מאותם שנים עד היום הזה גדלו ונתעבו בגודלם ללא היכר לקודמיהן כי מיד הועתקו לתוכם נוסחאות יה"ר ולשם יחוד שייסד המחבר לפני כל מצוה ומצוה, וכן קטעי זוהר ותוכחה לבד מדינים ומנהגים רבים שליקט המחבר או שהוסיף מדיליה, אשר כל אלו הפכו במהירות רבה לנחלת הכלל, ובכל העדות שבישראל ליקטו מן הספר אם מעט או הרבה, וברבות הזמן סידור גרר סידור ומחזור גרר מחזור עד שכמעט ולא נותר סידור או מחזור שלא נשתרבבו לתוכו בגלוי או בסתר תפלות או מנהגים מהספר חמ"י, ומיותר להאריך על סידורי ומחזורי טורקיה וליוורנו ויתר ערי איטליה אשר הוגדשו באין ספור ציטוטים מהספר חמ"י ופיוטים וכדומה שליקט המחבר בספרו מן הקדמונים, וכן בליקוט הלכות ומנהגים ודברי מוסר ותוכחה או פרטי כוונות על דרך הסוד שהועתקו לתוכן מהספר חמדת ימים.
צילום מחזורי ימים נוראים עם תוספות רבות מספר חמדת ימים ד' שאלוניקי שנת תקנ"ג וד' ליוורנו שנת תרכ"ד
ועל אף שפעמים רבות הובאו הציטוטים בהעלמת שמו מכל מקום אין בכך כל פקפוק כי המקור ששימש את המדפיסים הוא לא אחר מהספר חמ"י, והעד הגדול לכך הוא הזמן שבו החלו המדפיסים לשנות את פני הסידורים והמחזורים כמו שניתן להבחין בכל הסידורים שראו אור טרם נדפס החמ"י, ואף שמעט מזעיר ניתן למצוא בספרים אחרים מ"מ מאחר ומרבית מהדברים אין להם מקור כי אם מהספר חמ"י ובפרט שאותם ספרים היו נדירים ולא משמשה בהן יד הרבים, וודאי מן הכלל אתה למד על הפרט ובא זה ולימד על זה.
התפשטות סדרי הלימוד שנפוצו מספר "חמדת ימים"
בדומה לזה עדים אנו לתופעה נוספת שהחלה מיד עם צאת הספר חמ"י לאור עולם ועדיין נמשכת עד היום הזה, והיא הדפסת סדרי הקריאה והלימוד שייסד המחבר לימי המועדים והזמנים, אשר חלקם חזרו ונדפסו בעשרות מהדורות במאות השנים האחרונות, וכידוע כי כל הרגיל בכל חלקי הספר יבחין כי ייסד המחבר עשרות סדרי לימוד לכל מועד וזמן לימוד השייך לו ממה שליקט מתנ"ך ומש"ס וזוהר, ועל הרוב נימק המחבר בראש סדרי הלימוד את הטעם לליקוט שסידר בו על פי המדרשים שהביא בסמוך להן, ומכלל המפורסמים שבהן הוא סדר הלימוד שסידר המחבר ללמוד בסוכה לכבוד ז' אושפיזין המכונה "חמד אלקים" והוא מלוקט לכל צדיק וצדיק מפסוקי תנ"ך וזוהר מהענינים המדברים בו, וסדר לימוד זה נדפס עד ימינו קרוב לארבעים מהדורות, וכ"ז מלבד העובדה שכל מהדורה נדפסה בעותקים רבים מאוד, וכן סדר הלימוד לליל שביעי של פסח המכונה "קריאי מועד" שיסדו המחבר מתנ"ך ומש"ס וזוהר בענינים הקשורים לסוד הגאולה הנעוצה ביום הזה, לבד מלימוד השירות שבתנ"ך שייסד המחבר ושלחו בעילום שמו לבני אשכנז בעודו בחייו, וכן סדר לימוד לט"ו בשבט שייסד המחבר לומר בעת אכילת הפירות מלוקט מתנ"ך ומשנה וזוהר ומכונה "פרי עץ הדר" אשר גם סדר לימוד זה זכה לבוא בדפוס עד ימינו במהדורות רבות.
גדולי ישראל בשבח סדר הלימוד שייסד המחבר לתקון היסוד בליל שישי ולליל הברית
ובנוסף לזה הוא סדר הלימוד שייסד המחבר לתיקון היסוד בליל שישי, והוא ליקוט נכבד מזוה"ק מכל המאמרים השייכים למידת צדיק ותיקון היסוד, וציין עליו המחבר כי אם יעשו כסדר הזה בבית היולדת בימים שקודם המילה הוא מסוגל שלא יפגום הולד כל ימיו, וסדר זה חזר ונדפס במהדורות רבות בספר "צמח צדיק", בעוד שקהילות מסוימות נהגו על פי הסדר הנזכר להיות נעורים כל ליל שישי וללמוד בסדר הלימוד המיוסד שם וכמצויין בהסכמות הגאונים לספר הנזכר, ואף הגאון חיד"א בספרו "הוד ברית" (עמו' קל"ג בנדפמ"ח) ציין את כל המראי מקומות שייסד החמדת ימים בפ"א משבת לתקון פגם הברית, ואף כתב ללמוד בסדר המובא ב"צמח צדיק" כשעל גבי שער ספר זה ציינו המדפיסים "כי שורשו פתוח אלי מים חיים מהספר הנחמד והבהיר "חמדת ימים" אשר כבר יצא טבעו בישראל", ואף הגאון מהר"י אלגאזי שהביא את הספר חמ"י לדפוס ייסד תפלה קודם תקון ליל ו' והדפיסה בראש כל כרך וכרך לומר בתחילת הלימוד הנזכר, ובתוכה הזכיר לשבח את סדר הלימוד שייסד המחבר בזה"ל, רבונו של עולם כו' ועתה אתה ה' החפץ בתשובת השבים "אינית לידינו סדר הלימוד בליל השישי והוא לתיקון היסוד וגמרנו בלבנו ובנפשינו לקיים כל הנמצא כתוב בספר" כו'. צילום שער ספר "צמח צדיק" הנדפס בליוורנו שנת תקמ"ד