אור ברסלב
מבוא שערי חמדה מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו › פרק ב - לקט מגאוני הדורות על ספר חמדת ימים

מבוא שערי חמדה

מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק ב - לקט מגאוני הדורות על ספר חמדת ימים

פרק א - הקדמות והסכמות לספר חמדת ימים

דברי הגאון "חכם צבי" שקילס למאוד את הרב חמדת ימים ותירוצו בסוגיא בברכות

בגליונות החכם צבי לשו"ע סי' קמ"ו הביא את תירוצו של הרב חמדת ימים על סוגיא דברכות דף ח' ע"א ממה שהעתיק מהקונטרס ששלח הרב חמדת ימים בעודו בחייו בעילום שמו מהעיר איזמיר אל בעל הכנסת הגדולה (עי' חמ"י פי"ב משבת אות מ"ח), ושם הפליג החכם צבי בשבחו ואף הכריע הלכה כמותו דלא כתירוצי הראשונים ורשם שם בזה הלשון, ובכנסת הגדולה מביא בשם חכם אחד עוד תירוץ אחד ודחהו ובעוברי דרך אנדרנפולי (שנת תל"ט) הראני הרב הגדול חסידא קדישא כמהר"ר יעקב שטירמר זצוק"ל כתב ידי אותו החכם עצמו ואנו יודעים באותו החכם שאדם גדול בתורה היה לכן ראיתי להעלות תמצית דבריו על הכתב וזה נכון מאד כו', דבר פי חכם חן אף שהוא נגד הרי"ף והתוס' ושאר פוסקים עכ"ד , וכן הסכים להלכה הגאון חיד"א בספרו "פתח עינים" ובארוכה בספרו "ברכי יוסף" סי' קמ"ו וכן יתר אחרונים. (עי' בכ"ז באריכות בספר אוצר חמ"י עמו' קכ"ז - קמ"ה).

מוהר"ח אבולעפיא זצ"ל מפליג בשבח החמ"י ואמר "כי חיברו בעמוד ענן שירד עליו מן השמים"

התבטאות נדירה שציין כמוהר"ר חיים אבולעפיא זצ"ל בשבח המחבר חמדת ימים, נכתבה בספר "כל החיים" שחיבר כמוהר"ר חיים פאלאג'י זצ"ל מעדויות ששמע מפי מגידי אמת ששמעו מכמוהר"ר חיים אבולעפיא זצ"ל ושם כתב בזה"ל, וגם מפי מגידי אמת מרבני טברייא הי"ו שמעתי שהיה אומר בפה מלא מוה"ר הגדול כמוהר"ח אבולעפיא ז"ל בכתב ובעל פה, שספר הקדוש חמדת ימים חיברו הרב ז"ל "בעמוד הענן אשר ירד עליו מן השמים".

תקנות שתיקן מוהר"ח אבולעפיא זצ"ל באיזמיר מספר "חמדת ימים"

בספר חנן אלקים שבסוף ספר "חיים וחסד" למוהר"ח אבולעפיא זצ"ל שנדפס לראשונה בשנת תצ"ז בעיר איזמיר, הדפיס שם הרב הנזכר ל"ג תקנות שתיקן בקהילתו איזמיר טרם עלותו לארץ ישראל לעיר טבריא שאת קהילתה הקים לראשונה בשנת ת"ק, והמעיין שם בגוף התקנות יבחין כי כ"ד מתוכם מיוסדות על פי הספר חמדת ימים ותוכנם זהה זה לזה, ולא יפלא כי הרי בעירו איזמיר הובא הספר חמדת ימים לראשונה לדפוס כשש שנים קודם לכן בשנת תצ"א ע"י ר' ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל שעמד אז בראש קהילת כתר תורה שבאיזמיר, והרב הנזכר כמוהר"ח אבולעפיא זצ"ל הפליג בהסכמתו בשבח הספר כנדפס לעיל פ"א.

הגאונים בעל "פרי מגדים" ובעל "ערוך לנר" ובעל "מטה אפרים" ע"ה ציטטו לחיבוריהם מספר חמדת ימים

הגאון ר' יוסף תאומים זצ"ל בעל "פרי מגדים" בספרו "תיבת גמא" על התורה מביא מדברי החמדת ימים (סוף פרשת יתרו דף י"ח ע"א), ואף הגאון ר' יעקב עטלינגר זצ"ל בעל "ערוך לנר" בספרו "בכורי יעקב" מצטט מדברי החמדת ימים בג' מקומות מהלכות סוכה (ע"ש סי' תרל"ט ס"ק מ', ובסי' תרנ"א ס"ק כ"ב ובהמשך הסימן), וכן נהג הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד זצ"ל בעל "מטה אפרים" שציטט לספרו מנהגים רבים שנתפשטו מספר חמדת ימים ובראשם את המנהג לומר בימי הרחמים את המזמור לדוד ה' אורי וישעי, וכ"ז מלבד מה שציטט מדברי החמדת ימים בהזכרת שמו בפתיחת ספרו "עוללות אפרים" על הלכות ברכות עיי"ש.

הגאון חיי אדם זצ"ל מייסד "תפלה זכה" ע"פ ספר חמדת ימים

הגאון ר' אברהם דאנציג זצ"ל בספרו "חיי אדם" ציין לדברי החמדת ימים בשני מקומות בהלכות יום כפור, והבולט שבהן הוא מה שכתב שם בכלל קמ"ד ס"כ כי את נוסח "תפלה זכה" חיבר ע"פ ספרים קדמונים ובכללם מהתפלה המיוסדת בספר "חמדת ימים", וע"ע בכלל קמ"ה סכ"ג שמזכירו שוב לענין סדר התקון שייסד החמדת ימים לרואה קרי ביוהכ"פ. (עי' בס' אוצר חמ"י עמו' רפ"ד - רפ"ה בהשוואת הלשונות שציטט החיי אדם מספר חמ"י לנוסח התפלה זכה).

הגאון ר' חיים מוולאז'ין וגדולי תלמידיו ותלמידי תלמידיו זצ"ל מפליגים בשבח החמדת ימים

הגאון ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל כשהראוהו את תירוצו של המחבר חמדת ימים בפי"ב משבת אות מ"ח על הסוגיא בברכות דף ח' ע"א, היה משבח למאוד את שיטתו ואף הכריע כדבריו ואמר כי המחבר חמדת ימים כיוון כאן אל האמת יותר מתירוצי הראשונים , ודבריו עשו רושם גדול בין ספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו שציינו בדבריהם שהיה משבח מאוד לשיטת החמדת ימים בסוגיא זו, ומטעם זה אף הפליג להרחיק את דברי המרננים אחריו , ובכלל גדולי תלמידיו שציינו לזה הוא בעל הקהלת יעקב לר' יעקב מקרלין זצ"ל בספרו הנזכר על מסכת ברכות שם, וכן הביא בעל "הנחלת דוד" לר' דוד טעביל זצ"ל בספרו "דברי דוד" עמ"ס ברכות, וכן הובא בספר "אהל משה" לר"א משה הורוביץ זצ"ל בחידושי סוטה דף ל"ט ע"א, וכן הובא בספר מנחת יהודה לר' יהודה הלוי עפשטיין זצ"ל תלמיד הנחלת דוד בחידושי סוטה שם. (עי' בכ"ז באריכות בספר אוצר חמ"י עמו' קכ"ז - קמ"ה).

המקובל האלוקי הרש"ש זיע"א מזכיר את החמדת ימים לשבח בשם "מקובלים אחרונים"

המקובל האלקי הרש"ש זיע"א בספרו "נהר שלום" מביא מדברי החמדת ימים ומזכירו לשבח עם הרב משנת חסידים וקורא אותם "מקובלים אחרונים" , ועל אף שציין שם כי אינו מעיין בדברי הקבלה שבהן מאחר ומעורבים עם דברי יתר גורי האר"י, מכל מקום לא נמנע הרש"ש מלייסד תפלות מתוך הספר חמדת ימים כפי שנהג בתפלתו לתיקון חצות וכן בתפלות שייסד לימי השובבי"ם, ואף מנהגים לא מעטים נהג בבית מדרשו ממה שייסד החמדת ימים כפי שנדפס בספר "דרכי שלום" מהמנהגים שנהג הרש"ש ובני החבורה בישיבת בית אל, וכן בדברי קבלה מסוימים שבספר חמ"י מצאנו שציטט מהן הרש"ש כפי שיבואר בסמוך. (עי' בכ"ז באוצר חמ"י פ"ג עמוד של"א - של"ג).

המקובל האלוקי הרש"ש זיע"א מצטט מדברי החמ"י לדרוש ההתעוררות שסידר קודם התקיעות

ואכן מהדוגמאות הבולטות לשימושו של הרש"ש זיע"א בספר חמדת ימים, הוא הדרוש המפורסם שסידר הרש"ש קודם תקיעת שופר, כאשר בין קטעי ההתעוררות שם ציטט הרש"ש חידוש מקורי שכתב החמ"י בספרו ולא בא זכרו בשום מקום, ודברי הרש"ש שם מוסבים אודות העת רצון שמתעוררת בעת התקיעות שאפילו רשע גמור שנחתם דינו בראש השנה בין הרשעים ועשה תשובה באותה עת מתקבלת תשובתו להיכתב בספרן של צדיקים, ואף הוסיף לציין שם את דברי הראשונים שהביא החמ"י בספרו בזה"ל, אכן בעשות האדם תשובה בו ביום לפחות אם לא עשה תשובה קודם אז הוא בבחינת הצדיקים וישמח ויגל לבו ביום האדיר והנורא, ואמרו הראשונים כי אף מי שכבר נכתב ונחתם ביום ראש השנה בין הרשעים ויהרהר תשובה באותו היום בציבור יתקרע רוע גזר דינו ויכתב בספר חיים טובים בין הצדיקים עכ"ל. (הערת ר' בצלאל דבליצקי שליט"א, ועי' בהערות לדרוש הנז' הנדפמ"ח בער"ה תשע"א ע"י מכון "אהבת שלום" בקונטרס "מוסר והתעוררות הלב לתקיעת שופר" עמו' כ"ו שציינו כמו"כ, והשוה למש"כ החמ"י בפ"ו מחדש אלול אות י"ב).

בני חבורת "אהבת שלום" והרש"ש בראשם מציינים ב"שטר ההתקשרות" לכוונות ע"ד הסוד מספר "חמדת ימים"

המקובל האלוקי הרש"ש ובני חבורתו זי"ע אשר חברו יחדיו בתנאים שעשו ביניהם בשטר ההתקשרות השני בשנת תקי"ד ואף חתמו עליו הרש"ש עם כל בני חבורתו, הזכירו בכתב התקשרותם ג' פעמים מדברי החמדת ימים, ובתפלה לחולה על דרך הסוד הזכירוהו מפורשות וכפי שציינו שם בתנאי השני שאם יחלה אחד מן החברים יתאמצו בכל ליבם ונפשם בתפלות ובלימוד לרפואתו וכו' ואחר כך ילכו אצל החבר החולה ויכוונו בסוד ביקור חולים ויאמרו התפלה המסודרת בספר חמדת ימים בסוד ה' יסעדנו על ערש דוי וכו'. (כן הובא בכתה"י, וברבות השנים נתחלף למדפיסים הציון לספר חמ"י בספר "מעבר יבק" על אף שלא נמצא בו זכר לתפלה מעין זו).

עוד הובא שם בשטר הנזכר כי החברים מקבלים על עצמם לעשות לחולה סדר "פדיון נפש" המסודר מהאריז"ל ואף נדפס בסידור הרש"ש, ומאחר ובכל כתבי האריז"ל לא נמצא סדר הפדיון במלואו ואף לא פדיון הק"ס פרוטות ודאי מקורו מספר חמדת ימים שהביא סדר זה מהאריז"ל סמוך לתפלה לחולה הנזכרת שעליה ציינו שם מפורשות הרש"ש ובני חבורתו כי מקורה מספר חמדת ימים.

ונוסף לזה נכתב שם כי מקבלים עליהם כל בני החבורה שאם יוולד בן לאחד מן החברים ילכו ג' חברים בכל שבוע הבן לבית אבי הבן ללמוד שם לשמירת הולד, ואילו בליל השמיני מחוייבים להימצא שם כל החברים וללמוד שם את התיקון המסודר לליל הו', והוא סדר הלימוד שייסד המחבר חמדת ימים לליל שישי לתיקון פגם היסוד ממה שליקט מספר הזוהר והתקונים בענינים המדברים בסוד הברית, ועליו ציין המחבר מה ששמע מרבו שאם יעשו את הסדר הנזכר בבית היולדת בשמונת ימי המילה ולכל הפחות ד' ימים קודם המילה יהיה הולד נאמן בבריתו ולא יפגום בו כל ימיו. (יש לציין כי סדר לימוד זה נדפס במהדורות רבות תחת השם "צמח צדיק" כשבשער הספר ציינו כי יסדו הרב חמדת ימים וכנדפס להלן פ"ד, ואף הגאון חיד"א בספרו "הוד ברית" בסדר למשמרה שניה הביא את כל סדר הלימוד הנ"ל בציינו את הספר "צמח צדיק").

ומאחר ועל כתב ההתקשרות הנזכר חתם הרש"ש עם בני חבורתו ואילו העומד בראש החותמים ה"ה כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי שהיה מרא דארעא ישראל אשר ההדיר את הספר חמדת ימים והביאו לדפוס ממה שהעתיק מכתיבת ידי המחבר, אם כן לא יפלא מה היתה רבה מידת השפעתו על כל בני החבורה בישיבת הרש"ש עד כדי שנמצאית חתימת ידם על כוונות וסדר לימוד מספר חמדת ימים על אף שחלקם מיוסדים ע"ד הסוד.

ולא זו בלבד אלא שמצינו כי הרש"ש בעצמו השתמש אף בתקונים המיוסדים ע"ד הסוד שהביא החמדת ימים בספרו , שהרי בשטר ההתקשרות הנזכר הובאה התפלה לחולה המסודרת בספר חמדת ימים ממה שייסד המחבר, לבד מסדר ה"פדיון נפש" שהביא שם הרב המחבר מהאריז"ל מהכתבים שהיו מצויים תח"י ועליהם סמך הרש"ש ידיו על אף שאין לו מקור בכתבי האריז"ל שתחת ידינו, ומכל זה ניכר בעליל כי אף הרש"ש לא הסתייג לגמרי מנאמנותם של הכוונות המובאות בספר חמדת ימים, ולכל הפחות במקום שציין עליהם המחבר כי הם מכתיבת ידי האר"י ומהרח"ו ולא מיתר תלמידיו ודאי סמך עליו הרש"ש כדברי ספר החתום , וכפי שנהג לענין קידוש לבנה אחר ז' ימים מהמולד וביאורו ע"ד הסוד (הובא בסידור הרש"ש ובספר תורת חכם דף ק"ל ע"ב) שאין לו מקור בכתבי האר"י שלפנינו כי אם שהעתיקו מספר חמדת ימים שציין בזה כי קיבל כן בשם האר"י, וכן לענין תיקון רחיצת ידים ע"ד הסוד למי שאנוס בטבילה שהביא הרב חמדת ימים ממה שמצא בכתיבת יד קדשו של מהרח"ו ואף זה נדפס בסידור הרש"ש. (סידור כת"י ח"א עמו' 854, ועיין בכל הנ"ל באריכות בספר אוצר חמ"י פ"ב עמוד ר"ז - רט"ו).

דברי הגאון ר' יוסף מולכו זצ"ל מח"ס "שלחן גבוה" שהפליג בשבח המחבר

בספר אהל יוסף לר' יוסף מולכו על יו"ד הל' נדרים סי' מ"א הפליג בשבח החמדת ימים וכתב שם בזה הלשון, אבל האידנא בהגלות נגלות אור הגנוז מהרב "חמדת ימים" כו', אבל אילו היה יודע שרב אחד מוסמך ובקי בחדרי הזוהר שהוא ז"ל העד העיד בנו שלא כיוונו חכמי הזוהר ז"ל לכך אלא אדרבה כו', ועכשיו שנתגלה לנו "אור מופלא מהרב המוסמך בנגלה ובנסתר ולו נתכנו חמישים שערי בינה ושערי קבלה" וכתב דאיפכא מסתברא כו' הא ודאי מנהג הראשון בטעות היה גם בלא דעת כו'.

הגאון בעל "שלחן ערוך הרב" זצ"ל בסידורו "תורה אור" מביא תפלה שייסד ה"חמדת ימים" לתשליך

בספר "ויגד משה" על הל' פסח לר' משה כץ מסערדאהעלי זצ"ל (עמו' רע"ה סי' ל"ד אות ג') מציין כי נוסח התפלה לתשליך שהביא הגאון בעל שלחן ערוך הרב בסידורו תורה אור (עמו' 294) מקורה מילה במילה ממה שייסד החמדת ימים בספרו (פ"ז מחדש אלול אות ק"נ), ואף הוסיף שם בעל "ויגד משה" וציין כי שינה כאן הגר"ז מכפי שנהג ביתר המקומות בסידורו שעל הרוב נמנע מלהביא נוסחאות יהי רצון ולשם יחוד שחידשו האחרונים ואעפ"כ את התפלה לתשליך העתיק בשלמותה, ועיין עוד שמזכירו הגר"ז בשלחן ערוך שלו לענין קריאת שמו"ת. (שו"ע הרב סי' רפ"ה סעיף ב' בקונטרס אחרון שם).

הגאון בעל "יסוד ושורש העבודה" בצוואתו מפליג למאוד בשבח הספר "חמדת ימים"

בספר "יסוד ושרש העבודה" בצוואת המחבר שם ס"ג כתב לבניו בזה הלשון, בשנה ראשונה אחר פטירתי תלמדו על השלחן חיבורי כו' ואחר שנה ראשונה בשאר ספרי מוסר היינו "ראשון לכל ספרי מוסר" תלמדו ספר "חמדת הימים" ואחר סיום ספר זה תתחילו "ראשית חכמה" ואחר סיום ספר זה שארי ספרי מוסר מה שתבחרו כו', אך חבורי וספר "חמדת הימים" שנסדרו על ענין הזמנים גם כן תלמדו הענינים ההם כל אחד בזמנו ודבר בעתו מה טוב גם כן בכל סעודה כו' עד כאן תו"ד, ומלבד זאת יש לציין כי הרב הנזכר הרבה לצטט ממנו במקומות רבים בספרו בהעלם שמו ומרבה לכנותו בשם "כתבו הספרים". (ראה אוצר חמ"י פ"ג עמו' רצ"ה - רצ"ז).

דברי הגאון חיד"א זצ"ל בשבח הספר "חמדת ימים"

רבינו הגדול החיד"א זי"ע בספרו "עין זוכר" הביא דברי החמדת ימים ובקוצר לשונו דיבר שם בשבחו בזה הלשון, הנה נודע כי ספר חמדת ימים עלה בקב"ץ "אמרי יושר" מהמפרשים והאחרונים וכו'. (עי' ספר "יעיר אוזן" מערכה ג' אות א' ד"ה ומאי דמייתי).

ונוסף לזה מצינו כי הגאון חיד"א זי"ע היה לומד בפרקי הספר בערבי החגים והמועדים כפי שהעיד על עצמו ברשימות שרשם בשנת תקל"ז, ושם ציין כי בערב ראש השנה ויום הכפורים וערב חג הסוכות למד את הפרקים המסודרים בספר חמדת ימים. (עי' במעגל טוב כת"י, וכמו"כ הדפיס ר' ש. ועקנין שליט"א ב"אגרות והסכמות רבינו החיד"א" עמו' קל"ח, והוא שהעיר לדברי החיד"א הנזכרים בס' "יעיר אוזן").

לקט תפלות ומנהגים וסדרי לימוד שייסד הגאון חיד"א זצ"ל מספר "חמדת ימים"

על חביבותו של הגאון חיד"א זצ"ל לספר חמדת ימים מיותר לציין, וכפי שניכר מהמעשה המפורסם שאירע עמו באחד שראהו מעיין בספר חמדת ימים (עי' מעגל טוב ד' ליוורנו דף כ"ח ע"א), ובפרט שהרי הגאון חיד"א העיד על עצמו כי בימי חג הסוכות הגה בסדר הלימוד המכונה "חמד אלקים" , והוא סדר הלימוד לכבוד האושפיזין שכולו מיוסד מהרב חמדת ימים, (עי' ברשימות החיד"א בין השנים תקל"ו - תקל"ז בספרו מעגל טוב הנז' דף כ"ו ע"א) וכן נהג החיד"א זי"ע בסדר הלימוד לליל הברית שהדפיס בספרו "הוד ברית", ובסדר למשמרה שניה שם ציין ללמוד את סדר הלימוד בספר הזוהר על פי המראי מקומות הערוכים בספר "צמח צדיק" , ואף ב"תיקון כרת" שסידר החיד"א בספרו "יוסף בסדר" סימן ב' סעיף ה' ציין ללמוד את הסדר הנ"ל כשעושין תקון כרת בליל שישי, וכל הסדר הנזכר שציין החיד"א לספר "צמח צדיק" הוא סדר הלימוד שייסד הרב חמדת ימים לליל שישי וללילות שקודם הברית וכמפורט בשער הספר "צמח צדיק" כי כולו מיוסד מהספר הנחמד והבהיר "חמדת ימים" שכבר יצא טבעו בישראל .

ואף הרגיל בספר עבודת הקודש להגאון חיד"א יבחין כי עשרות פיסקאות שבו מלוקטות מספרי החמדת ימים, הן בדברי תוכחה ומילי דחסידותא, והן בעניני הלכה ומנהג, כגון מה שנטה החיד"א מדברי הפוסקים וציין בספרו מורה באצבע סי' ט' אות צ"א לקשור הלולב דווקא ביום טוב, אין ספק שנמשך בזה אחר דברי החמ"י שהורה בפ"ה מסוכות אות ו' כי אין קשירה בעלין, וכן מה שכתב החיד"א במורה באצבע סי' ז' אות קצ"ח - קצ"ט שראוי לברך ברכת האילנות דווקא בחודש ניסן ונתן בזה טעם ע"ד הסוד, מקורו ממה שכתב החמ"י בפ"א מפסח אות נ"א עיי"ש.

וכעין זה ניתן לזהות בנוסחי התפלות שייסד החיד"א שלפחות כעשרים מהן מיוסדות מהתפלות של הרב חמדת ימים אלא שהחיד"א הוסיף או גרע מהן כפי דעתו, ובכללם תפלת התשליך להחיד"א שחלק ניכר ממנה מיוסד ממה שהביא החמ"י לעת התשליך בפ"ז מחדש אלול אות ק"נ, וכן התפלות שבסיום שבועות הספירה ליקטם החיד"א מהווידויים שייסד החמדת ימים בסדר לימוד לימי השבוע הנדפס בקונטרס ראשון שבסוף הספר, וכן התפלות לאחר קריאת הנשיאים בימי ניסן שציין עליהם החיד"א לאומרן בשלמותן (למעט תיבות "אם אני עבדך משבט" כמש"כ בספרו מורה באצבע סי' ז' אות קצ"א) כולן מיוסדות ממה שתיקן החמ"י בפ"א מפסח אות י"ט - ל"ג, וכ"ז מלבד סדר הלימוד בפרשיות הקרבנות לערב ר"ח שסידר החיד"א בספרו צפורן שמיר סי' ו' אות קע"ה לרבות נוסח התפלה שם, שכל אלו מיוסדים ע"פ מש"כ החמ"י בפ"א מר"ח אות צ"ה צ"ו עיי"ש, והעולה על כולנה היא נוסחת ברכת המינים שאף אותה העתיק החיד"א מהנוסחה המתוקנת שהביא החמ"י בפ"ו מחדש אלול אות ע"ח הפותחת ומסיימת בהזכרת המינים והיא הנוסחא הרווחת ברבים מסידורי הספרדים. (ראה חמ"י פ"ו מחדש אלול אות ע"ח, והשוה לקשר גודל סי' י"ז אות ז').

ומעתה לא יפלא מה שציין החיד"א על שערי הקונטרסים שבספר "עבודת הקודש", ועל השער הראשון הנקרא "מורה באצבע" ציין בנועם מליצותיו בזה הלשון, "ויהי הקצר אמיץ מלוקט ומבורר מפי ספרים וסופרים לתורה ולתעודה" כו', ואף על שער החלק השני הנקרא "צפורן שמיר" כתב החיד"א בזה הלשון, לקוטאי נינהו מיסוד רז"ל "ראשונים ואחרונים" אשר כח בהם להקל ולהחמיר ואני אשימם דוברו"ת בכלי הרואי"ם ובילקוט קבצם כעמיר בתוספת נופך מגלה טפח ומכסה ההוא טמיר כו', וכן בספרו "קשר גודל" חזר החיד"א וציין בשער הספר בזה הלשון, מקשר ועולה חנוך לנער דעת קצת דינים נצרכים דשכיחי כו' אריתי מורי "מראשונים ואחרונים" לעד לעולם סמוכים , ואף בשער הספר "כף אחת" כתב בזה"ל, לו מלא כפו הוה מסדר קצת תפלות כולם אחוזי דברי חכמים בנחת כו' ואיכא בינייהו אשר כבר עשהו לרבות את המשולחת ויש אשר האי לישנא אשתני למעליותא כו'.

דברי המקובל הגדול ר' אברהם טובייאנה זצ"ל מח"ס "עץ החיים" שהפליג מאוד בשבח המחבר

המקובל ר' אברהם טובייאנה זצ"ל מגדולי החכמים והמקובלים בתוניס ומח"ס "עץ החיים" עם פירוש טעמי המצוות ע"ד הקבלה, הפליג בשבח המחבר חמדת ימים בהקדמה לסידורו "חסד לאברהם" שערך מתוך כתבי החמדת ימים ואשר חלקם לא נדפסו בחמדת ימים שלפנינו, ושם מנה את הרב חמדת ימים כרביעי לשלשלת הקבלה מהאריז"ל, וזה לשונו שם.

והן אומר והן דברים הדברים עתיקים מסדר מתניתא כי לא מליבי דבר וחצי דבר סרכיה נקיט סרכין תלתא, "קמא קמא" היינו תנא אבא אר"י-כא (אריז"ל) מרן מלכא די חכמתא וגבורתא שאין במינו גבוה מילין לצד עילאה ימלל גלי מסכתא, והיה "משנה למלך" אבא הרח"ו ז"ל, אחריו יאיר נתיב אוריין תלתאי "שלי"ש מלגאו" הרב הגדול מוהר"ש ויטאל ז"ל אשר סדר ותקן כתב הקדש הנהירו לעיינין הכא תרגימו נהוריתא, "ועל רביעים" יצא טבעו בעולם האירו ברקיו תבל ומלואו ולמי כל "חמדת הימים" טובים לישראל גברא רבה אמר מילתא אין ערוך אליו בכל מלאכה לעשות אותה מה שאין הפה יכולה להשמיע כל תהילותיו גברא דאדפיס זכוותא, כחו"ל שויינהו רבנן לעין שמרדה, צריך לו עם קדש ליהודים היתה כטיפה של גשמים מאן יהיב לן מעפריה ל"ה כחל עין ל"ו ראתה כו'.

הגאון "חתם סופר" ובנו הגאון "מכתב סופר" זצ"ל למדו בספר "חמדת ימים"

הגאון ר' משה סופר בעל "חתם סופר" זצ"ל ציטט מדברי ה"חמדת ימים" בפירושו על התורה סוף פרשת וירא, ואף בנו הגאון ר' שמעון סופר זצ"ל בעל "מכתב סופר" היה מעיין על השלחן בימי החגים והמועדים בספרי "חמדת ימים" שהוריש לו אביו הגדול ה"חתם סופר" כפי שהעיד בנו ר' שלמה אלכסנדרי סופר נכד החת"ס. (עדות זו נדפסה בהקדמה לספר "מכתב סופר" עמו' ע"ה למטה, וכפי שהובא באוצר חמ"י עמו' ש"כ, ועיי"ש עוד בעמו' רפ"ט - ר"צ שם הובא צילום מס' חת"ס).

צילום חתימת הג"ר שמעון סופר אב"ד ערלוי על הספר "חמדת ימים" שהיה בחזקת זקנו ה"חתם סופר"

ואמנם על שמושו של רבינו ה"חתם סופר" בספר חמדת ימים, נמצאית על כך עדות נוספת מנכדו הג"ר שמעון סופר שהיה רבה של ערלוי ומח"ס "התעוררות תשובה" ובנו של הג"ר אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר", והוא החזיק ברשותו את הספר חמדת ימים שהיה ברשות זקנו ה"חתם סופר" ממה שהורישו אביו ה"כתב סופר", ואילו בראש הספר כתב אחד מבאי ביתו של החת"ס בזה הלשון.

"זה ספר חמדת הימים שייך לאדמ"ו (לאדוני מורי ורבי) הרב הגאון תפארת ישראל מה"ו (מופת הדור והדרו) משה מפ"ד" ("מפרנקפורט דמיין", וכפי שחתם החת"ס בתשובותיו "משה סופר מפפד"מ"), ואילו תחת זה נמצאת חתימתו של ר' שמעון סופר נכד החתם סופר בכתיבה שונה מהכיתוב העליון ושם חתם בזה הלשון, להו"מ (לה' הארץ ומלואה) הק' שמעון בה"ה מה"ר (בן הגאון הגדול מורנו הרב) אברהם שמואל בנימין בן תפארת ישראל הה"ג (הרב הגאון) משה סופר. (עותק זה שהחזיק החת"ס הוא ממהדורת אשכנז שנדפסה בזאלקווא שנת תקכ"ג תחת השם חמדת "הימים" בתוספת ה' וכפי שניכר מהציטוט שהביא החת"ס בספרו כשמזכירו שם בשם חמדת הימים, ונמצא כיום בחזקתו של ר' בנימין המבורגר שליט"א מצאצאי החת"ס שבנדיבות לבו מסר צילום זה).

צילום ראש הספר "חמדת הימים" בו למד החתם סופר, עם חתימת נכדו ר' שמעון סופר זצ"ל

הנה ניצבת לפנינו שלשלת של ג' דורות לבית משפחת "סופר" אודות הספר חמדת ימים, כשבראשם ראש כל בני הגולה ה"ה רבינו ה"חתם סופר" זצ"ל אשר קינא קנאת ה' צבקות כל ימי חייו ובלי ספק לא נעלמה מידיעתו סערת הפולמוס שנתהוותה באותם ימים אודות ספר זה, ואם היה לו פקפוק כל שהוא בקדושת מחברו ודאי לא היה קובע בספרו הלכה לדורות להתיר לרבים את השמוש בספר זה בצטטו מדברי החמדת ימים לתוך חיבורו, ועל אף שמשנת הגאון יעב"ץ זצ"ל היתה נר לרגלי החתם סופר כפי שניכר ממקומות אין ספור בחיבוריו שמרבה לצטטו ביראת כבוד, מ"מ העתיק לספרו מדברי החמדת ימים ביודעו כי דברי הרינונים אודותיו נעדרים כל בסיס, ויתירה מזאת שהרי רבינו החתם סופר העיד על עצמו כי מעולם לא זזה ידו מתחת יד רבו ה"ה הגאון והמקובל האלקי ר' נתן אדלר זצ"ל שמפיו למד החתם סופר מעת היותו בן ח' שנים עד הגיעו סמוך לפרק ארבעים לבינה, ומובן מאליו כי שמושו של מרן החתם סופר באותם ימים בספר חמדת ימים לא נעלם מידיעת רבו המובהק והמקובל האלקי ר' נתן אדלר זצ"ל.

ונוסף לשלשלת זו הלא הם בניו הבאים אחריו, כשבראשם הגאון בעל "מכתב סופר" ובעל ה"כתב סופר" אשר החזיקו את הספר חמדת ימים שהוריש להם אביהם החתם סופר, ואף נכד החתם סופר ה"ה הגאון ר' שמעון סופר בעל "התעוררות תשובה" ואב"ד ערלוי החזיק ברשותו את הספר חמ"י שהיה ברשות זקנו החתם סופר ואף חתם שמו בראשו.

הגאונים ר' דוד משרקי ור' יחיא צאלח זצ"ל מגאוני תימן ציטטו לחיבוריהם מספר "חמדת ימים"

הגאון ר' דוד משרקי זצ"ל בספרו "שתילי זיתים" ציטט מספר מנהגים מהחיבור חמדת ימים, ואף הגאון ר' יחיא צאלח זצ"ל המכונה "מהרי"ץ" מזכירו בספריו, ואף רבים מחכמי תימן שחיבוריהם עדיין מצויים בכתיבת יד מרבים לצטט מהספר חמדת ימים. (עי' שתילי זיתים סי' רס"ח סקי"ד ובפי' ל"אגדתא דפסחא", ועי' "פעולת צדיק" הנדמ"ח ח"ג סי' קל"ז).

דברי הגאון ר' חיים פאלאג'י וזקנו בעל "החקרי לב" זצ"ל שהפליגו למאוד בשבח המחבר וחיבורו

הגר"ח פאלאג'י זצ"ל לבד ממה שהפליג ביותר בשבח המחבר וכמובא בסמוך, הלא ידוע כי הרבה להזכירו בס"ח ספריו פעמים רבות מאוד וכן נהגו בניו אחריו זצ"ל, וצא וראה מה שהעיד בנו ר' אברהם פאלאג'י זצ"ל בספרו צוואה מחיים סי' ל"ד על מנהג אביו לקרוא בספרי מוסר בכל מוצש"ק בקול כדי שישמעו כל בני הבית, ובערבי החגים היה קורא בספר חמדת ימים ובעת קריאתו בספרי המוסר לא היה שומע לשום אדם עד שסיים קריאתו.

עוד מצינו להרב מוהר"ח פאלאג'י זצ"ל מפליג למאוד בשבח המחבר חמדת ימים וחיבורו בספרו "כל החיים" (מערכה ה' דף י"ז, עמו' 136 באוצה"ח) וכתב שם בזה הלשון, העוד אבי"א ח"י דנודע בשערים דספר "חמדת ימים" בנוי לתלפיות מיסוד רבותינו הקדושים חכמי התלמוד והגאונים וגדולי הראשונים והפוסקים ראשונים ואחרונים, וחומר בקדש מספר הקדוש הזוהר הקדוש והתיקונים ובעלי הקבלה, ועילא מנהון מרן הקדוש איש האלקים רבינו האר"י ז"ל ותלמידו רבינו מוהרח"ו וסיעת מרחמוהי, ובעלי הפר'שים רבינו מוהר"ם אלשיך ז"ל והנמשכים אחריו, ובעלי המוסר מגדולי הראשונים בעל חובת הלבבות ורבינו יונה, ואת אחרונים ומתוכם כעין החשמל הרב הקדוש המוכיח המישור בספר הנורא "ראשית חכמה" זכר כולם לברכה וזכותם יגן עלינו.

ומאחר שהספר הבהיר הלזה חמדת ימים הנה הוא מיוסד על אדני פז ח"י ומלא ברכת ה' מכל אילין רבוותא, ואיהו גופיה גם הוא מוכיח לרבים במתק ודשן בלשונו הטהור לשון של זהורי"ת מליץ טוב הפותח יד בתשובה מפני תקנת השבים ורבים השיב מעון, כקרוא איש בספר הלזה אחד השומע ואחד הקורא יתלהב לבו ומורא ל"ו יעלה על ראשו, והדבר בדוק ומנוסה כי נראה המבחן והנסיון כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאד, כי כל השומע דבריו כי נעמו עושה פעולה גדולה בגופו ואבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה ולקנות הארת קדושה ויראת ה' על פניו תמיד פעולת צדיק לחיים.

והרי אמרו רז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב, וכמו שהרב חמדת ימים עצמו כתב כן לשבח ולפאר כתב איש רבי הרב הקדוש "ראשית חכמה" שנראה גודל קדושת תורתו ומוסרו כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב, כמו כן אנכי אומר בפה מלא כי ראוי לומר עליו בספרו המזוקק הלזה "חמדת ימים" אשר תוכו רצוף אהבה לאהוב את ה' אלקינו וליראה אותו כי דבריו היוצאים מן הלב נכנסים ללב.

וצא ולמד מיקר סהדותא מתרין ארייוותא דאורייתא הרבנים הגדולים מורי הוראות מאתרא הדין, ה"ה מורינו ורבינו הרב מוהר"ח אבולעפיא בעל ספר "עץ החיים" ושאר ספריו הקדושים, ומוה"ר הרב מוהר"י הכהן ז"ל בעל בתי כהונה אשר נתנו הסכמה בחתימת ידם על ספר התורה הזה ושבחוהו רבנן לדציב'י כי יציב ונכון וקיים דברי הספר הזה ודבריו חיים וקיימים, וגם מפי מגידי אמת מרבני טברייא הי"ו שמעתי שהיה אומר בפה מלא מוה"ר הגדול כמוהר"ח אבולעפיא ז"ל בכתב ובעל פה, שספר הקדוש חמדת ימים חיברו הרב ז"ל "בעמוד הענן אשר ירד עליו מן השמים".

ובתלתא הויא חזקה כי המגיה ספר התורה הזה והמביאו לבית הדפוס הוא הרב החסיד המזכה את הרבים ה"ה כמוהר"ר יעקב אלגאזי ז"ל אשר על ידו מסכים עדות ביעקב כי ספר התורה הזה הוא משובח ומפואר כו', ואחריהם כל ישרי לב כמה וכמה רבנים מפורסמים אשר הזכירו דברי הספר הנורא הזה בספרתם באיזה דינים ומוסר מלכים כאשר יראה כל חכם לב הבקי בספרי הפוסקים האחרונים אשר באו אחר ספר "חמדת ימים" כידוע כי רובם ככולם מזכירין אותו לשבח.

ועד אחרון בזמנינו זה כל רבני עירנו מתאוים תאוה ללמוד בספר התורה הזה מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו והלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג, ומעיד אני עלי שמים וארץ אם לא ראיתי להתייר הגדול רב מומחה ופקיע הגאון מורי זקני אור היר"ח ז"ל [הוא ר' יוסף רפאל חזן בעל ה"חקרי לב"], הגם כי היה שקוד על לימודו בש"ס ופוסקים וכחומה נשגבה במשכיתו, עם כל זה היה לומד תדיר בספר חמדת ימים בכל שבת ומועד, ושמעתי מפה קדוש שהיה אומר בפירוש "כי היה לו התחלת הארת קדושה וטהרה מקדושת שבת ויו"ט כי בא מועד על ידי לימוד בספר הקדוש הלזה" , זהו תו"ד.

ואנא זעירא כקוף לפני האדם הגדול בענקים גם אנכי כמוהו, והנני אומר כי כל לגבי דידי לא יכנס בלב התלהבות מקדושת שבת ויו"ט אם לא על ידי קריאה בספר התורה הזה, ומלבד המוסר עצמו הוא מלא וגדוש מדינים רבים השייכים בכל יו"ט ויו"ט הלכות חג בחג בכלל ובפרט מידי חדש בחודשו ומידי שבת בשבתו הכל דבר דבור על אופנו בסדר נאה, ומי זה יבא לכסות השמים בידו ולשנות את הידוע והמפורסם לכל.

וגם שבחא דאתי ממילא כי המחבר את ספר הקדוש הזה את קולו שמענו ואותו לא ידענו מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד לא שמו ולא שם עירו וכמ"ש הרב החסיד יעקב אלגאזי ז"ל שם בהקדמתו, וגם זה מן ההוכחות כי גברא רבה צדיק וחסיד אמרה למילתיה שלא רצה להזכיר שמו על ספרו כאשר כתוב בספר החסידים (סימן שס"ז), וכאשר עשו איזה מחברים לפי גודל ענותנותם כמו ספר "הזכרונות" "ואורה ושמחה" וכיוצא בהם עכתו"ד, ועיין עוד במה שהאריך שם הרב הנזכר.

הגאון בעל הלשם ציטט לספרו מדברי ה"חמדת ימים" ומכנהו "אחד מקדושי עליון"

בספר לשם שבו ואחלמה לר' שלמה ב"ר חיים אלישיב זצ"ל, הביא דברי החמדת ימים ומכנהו "אחד מקדושי עליון" . (עי' דרושי עולם התוהו ח"ב דרוש ד' ענף כ"ד ס"ח בד"ה והנה).

הגאון "בן איש חי" והגאון "כף החיים" זצ"ל ציטטו לחיבוריהם מספר "חמדת ימים"

הגאון הגדול והמקובל "בן איש חי" זצ"ל מציין לדברי החמדת ימים בכמה מקומות מחיבוריו, ובספר בן איש חי פ' נצבים שנה א' הביא תקון לרחיצת ידים ע"ד הסוד המובא בספר "אמת ליעקב" ומקורו מספר חמדת ימים בפ"ג משבת אות צ"ה, ועל אף שאין לו זכר בכתבי האר"י שלפנינו סמך הבן איש חי בשתי ידיו על עדותו של החמדת ימים שציין כי בהיותו במצרים מצאו כתוב מכתיבת ידו של מהרח"ו.

(וע"ע שמזכירו בשו"ת רב פעלים ח"ב דף ס"ב ע"א, ושם חאו"ח סימן ס"א ד"ה ואחרי, ושם סימן ל"ח ד"ה וע"ד השאלה, ושם ח"ג סימן ל"ח ד"ה ועל, ושם חיו"ד סימן ל"ב ד"ה ומצאתי, וע"ע בסוף ספר רב פעלים חלק סוד ישרים סי' א' ד"ה הנה, ועי' בן איש חי פ' האזינו אות ג', ושם פ' וישב אות כ"ד).

ויתירה מזאת שהרי הרגיל בנוסחאות התפלה שייסד הבן איש חי בספרו "לשון חכמים" יבחין כי לשונות רבים בתוכם מיוסדים ע"פ נוסחאות הלשם יחוד שייסד החמדת ימים בספרו, אלא שפעמים רבות שינה הבן איש חי באופני הכוונות וכדומה, ועל כן לא יפלא מה שציין בהקדמתו ל"לשון חכמים" כי הוא מיוסד מלשונות של תפלות קדמוניות וכמש"כ שם בזה"ל, כי ערכתי שלחן לחם "חמודות" בדברים היוצאים מפומייהו דרבנן אנשי מידות , כל דכפין ייתי ויכול כו' והנה זה השלחן אשר לפני ה' הכינותיו ואספתיו וחברתיו לשם יחוד קובה"ו וכו'.

ואף הגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר זצ"ל מח"ס "כף החיים" ציין לדברי החמדת ימים בכמה מקומות מחיבוריו, ובכף החיים הל' ר"ח סי' תי"ז ציין לומר קודם הלימוד לערב ר"ח את התפלה שייסד החמדת ימים קודם הלימוד שתיקן לליל שישי ובתוספת התפלה שייסד החמ"י למשמרת ערב ראש חדש, ואף חזר והעיד שם שכן ראה שנוהגין בעה"ק ירושלים.

(ועיין עוד שמזכירו בכף החיים סי' כ"ה ס"ק ק', ובסי' ק"א סק"ח, ובסי' תקס"ח ס"ק ס"א, ובסי' תרנ"א ס"ק ט"ז, ובסי' תר"ע ס"ק י"ז, ובספרו "ישמח ישראל" פ' קדושים עה"פ לא תקיפו).

חתימת הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הראשון זצ"ל על הספר "חמדת ימים"

הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הקדמון זצ"ל החזיק ברשותו את הספר "חמדת ימים" ואף חתם על שער הספר בחתימת ידו. (יש לציין כי ר' יעקב אבוחצירא הקדמון היה אחי הסבא רבא של ר' יעקב אבוחצירא השני בעל "אביר יעקב" ושאר ספרים וזקנו של ה"בבא סאלי", זכר כולם לברכה ).

צילום מוגדל מחתימת הגאון ר' דוד ב"ר יעקב אבוחצירא הקדמון זצ"ל על ספר חמדת ימים

תוכן העניינים

מבוא שערי חמדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה