מבוא "שערי חמדה" - אודות תקופת הספר ומחברו · פרק א - הקדמות והסכמות לספר חמדת ימים
הקדמה ראשונה שכתב הרב המהדיר כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל לחלק המועדים
הוא מרא דארעא קדישא ואב"ד ור"מ בירושלים ואשר כינהו הגאון חיד"א "מלאך לבוש הבדים", והוא היה בנו של הר"ר יו"ט אלגאזי ואביו של המהרי"ט אלגאזי זצ"ל, וחיבר ספר "ארעא דרבנן" ו"שמע יעקב" ו"שארית יעקב" ו"שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" ושאר ספרים, ואף עמד בראש החותמים בכתבי ההתקשרות של חברת "אהבת שלום" להרש"ש והחיד"א ושאר גאוני ירושלים, והוא אשר הדפיס לראשונה את הספר חמדת ימים לאחר שההדירו מכתב היד, ובהקדמה זו שכתב על חלק המועדים המכונה חלק שני הנדפס לראשונה בשנת תצ"א גולל את סיפור הגעת כתב היד לידיו בסביבות הרי מירון
הקדמת החכם המעתיק ה"י עדות ביעקב
מעת הוסר התמיד ושכינה עמדה ונש"את ותרום מעל הארץ ויעתק צו"ר ממקומו ביתא דהוו ביה שית"ין שי"תו ושמירו, הן עם אחד קהל ועדה מישראל היתה כחנ"יות גנוחי גנח וילולי יליל וכל פנים קבצו פארור כאדם שהכסיפו פניו משונה בעורו, ורבים מעמי הארץ שו"ת שתו נחל דמעה את המבול מים, ועין רואה חשך משחור כלו בדמעות עינים להם חור שבין יהודי לחברו, וכל ראשי אברים אינו אלא שר"ף קלוי באש אשא דגרמי יקד יקוד תוכו כברו, ומה הלשון אומרת צ"ר לי המק"ום בהנ"חל עליון נח"לה מבוהלת דכי קא מתחלא ממתנים עוכר שארו, כי המר שדי נפש החוטאת ורפואות תעלה אין לה, ברא כד חטי אי אתה יכול להחזירו דחסרא לה ארעא הבית והעליה, מקדש ה' כהנים בעבודתן ובוטל השיר וית"ן איש בתרו.
את שיש בה ידיעה כאשר ישאל איש בדבר האלהים הן הן גופי תורה אהרניות ערניות ובין טמא לטהור לטמאו או לטהרו, ונפש כי תחטא לרבות שוגג כמזיד שם דרך במקום שבעלי תשובה עומדין להשתחות ולזבוח תמידין כסדרן, אם בעליו עמו בא לו אצל פרו, באמת אמרו לא לן אדם בירושלים ובידו משפט רשעים כי טמא נז"רו, אחד רשע ואחד תם יום ליום יביע אומר והתודו את עונם ועשה את עולתו ובלילה שירו, מקודש עד שחשיכה קדוש יאמר לו ואוהבו שיחרו.
ועתה ישראל אם אדם חטא פו'רש אין להם איזוהי דרך ישרה דרך הכשרו, ולילה כיום הוא בעונו והיה במחשך אור חשך באהלו ונרו, ל"ו היו תמה"ין וקל מן שמיא נפל מש"יח אלהי קדוש ישראל ויוצרו, אין מעצור לה' להורות משפט גבר על חטאיו שישן לו על משמרו, והאלהים אינה בכל דור ודור איש אלהים קדוש לזכות את ישראל הכינו וגם חקרו, עיני כל ישראל אליו ידרושו שואלין ודורשין היכי דמי בעל תשובה יתן לאלהים כפרו, עליה דידיה הדר לתור להם את הדרך ואת המעשה אשר יעשון על מנת לתקן שיעורו.
הדור אתם ראו כל חלקה טובה אשר חלק אלהים לנו זה ש"פר ספר "חמדת ימים" כתב איש רבי מופת הדור והדרו, הרב דומה למלאך חלק אלוה ממעל וכל רוח אלהין קדישין ביה וארשת שפתיו כקול שדי בדברו, השומע קולו אף על פי שחטא מחזיר לו בישו"ב והפה שא"סר יעיר קי"נו עושה לו פות"חת יפ"תח בדורו, מי שהחשיך בדרך והבדילו ה' מתורתו של רבי מא"יר מאורות נתן סביבות עוזו תבא לו מא"רה גם הן פרש עליו אורו, מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, "את קולו שמענו ואותו לא ידענו, לא ידעתי אכנה מי בעל דברים ואת שמו לא הגיד שמו ושם עירו" .
אנכי בדרך נחני ה' בעלותי ההרה הר הקדש גליל העליון אתרא דמאריה ביתא תלי זייני ונטה את שפרירו, והנה איש בא נצב לקראתי ובידו האי ספרא דבי רב ויאמר אלי לך חזק וקני חמדה גנוזה אל תעמוד על המקח בקנין תורה מקחו מקח וממכרו, ויקץ יעקב משנתו ואראה מראות אלהים נפלאות מתורתו, להורות נתן דבר בעתו להגיד לאדם יושרו, והיה כל מבקש ה' אשר דרכו נסתרה בשנו"תו את טעמו לבבו יבין את מעשה ה' כי נורא הוא יבין לאשורו, כקרא יהודי דבר הלמד מעניינו שוב תשוב עם רב מישראל ואם לדין יש תשו"בה מעלה בזכ"ורו.
מימיו מן המקדש הן יוצאים מתורתו של רבינו הקדוש הרי"אל זלה"ה, ומן הבאר ההוא הש"בע השב"יע את בני ישראל לשתות מי בורו, וה"וד ידו נטויה בש"פר הכוונות מצוות צריכות כוונה אחת ארוכה ואחת קצרה, רבי לה שנאה ויביאה אל ביתו בית תפלה בדרך קצרה וארוכה ואף הוא היה מתכוין בעקבות משיחא הגאון האר"י זלה"ה שהכל נהיה בדברו, נפש כי תשבע לבטא בשפתים לעשות כוונ"ים למלאכת השמים ועליו יציץ נזרו.
מיומא דנן ולעלם עיני ולבי באומרים לי מתי יבא לידי כסף ושוה כסף למען תהיה זאת התורה ברחובות קריה בין איש ובין אחיו ובין גרו.
ויהי כבואי לעמוד לשרת בבית ה' בלילות במדרש כתר תורה , העיר ה' את רוח נדיבי עם אלהי אברהם, אנשי חיל יראי אלהים והמה חכמים מחוכמים יחידי סגולה קהלא קדישא נוסדו יחד לתת לכסף מוצא להוציא לאור האי מרגניתא טבא איש ממעשרו.
ברם זכור האיש ההוא לטוב, דין הוא הדר דחיל ומוקיר רבנן ואיהו גופיה צורבא מדרבנן, החכם המרומם הן גביר דגמיר וסביר כמה"ר משה צונצין נר"ו אשר גם הוא בי תמכה ימינו להוציא לאור המלאכה לגמור לולי משה בחירו, האנשים האלה שלימים כולהו אית להו דרב חס"דא חסד ואמת נפגשו, יחדיו יהיו תמים דשנים ורעננים ונחלו לעולם ההלל והשמחה, וזכות הרב המחבר יגן עליהם וינטלם וינשאם עליונים למעלה מעל ריבה על מרומי ההצלחות יפתח להם את אוצרו.
ואתם גם אתם בית ישראל אשרי איש דמ"יו עליו יטוש והוא על נדיבות יקום, הראוי לכסף לכסף וראוי לזהב לזהב, גם ה' יתן הטוב טובה כפולה ברכה עד בלי די, ויקח ית"רו למען עשה כיום הזה להוציא לאור עוד "חלק הראשון" המלמד לאדם דעת לפקוח עינים עיורות וכאור בקר זרחה בעבורו.
ובכן אפרוש את כפי אל ה' יורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו.
כה מעתיר הקטן תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגזי ז"ל
הקדמה שניה שכתב הרב המהדיר כמוהר"ר ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל לחלק שבת וראש חדש
ספר חמדת ימים הנדפס על שבת ור"ח מכונה חלק ראשון, ואף שהדפיסו הרב המהדיר בשנת תצ"ב כשנה לאחר שהדפיס את חלק הרגלים, כינהו חלק ראשון כפי שהזכירו המחבר בעצמו במקומות רבים בספרו
הקדמת החכם המסדר ה"י
כל העם אשר בשער שניתן להם כלי חמד"ה המה ראו האי תנא דידן אשר הביא אלוה בידו, אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא ידו ב כל . כל מקום שנתנו חכמים עיניהם נותנין לו את השבח ברוך שחלק מחכמתו, את הכל עשה יפה בעתו לא נפל דבר אחד מ כל . כל מילי דמר תלמוד גדול לזכות את הרבים ומעשה רב לתת לאיש כדרכיו על חטאתו אשר חטא כי השחית כל . כל אדם קורא כדרכו אחד חכם ואחד תם תורה יוצאה ל כל . כל המקודש מחברו שכבר קדשוהו שמים בכל מדות שהתורה נדרשת יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל . כל זמן שאדם הוגה מוצא בהם טעם כעיקר דאורייתא דברים העומדים ברומו של עולם הן הן מעשה מרכבה יביא במשפט על כל .
כל שהוא בא משום חטא אשר ל"ו הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים והות רשעים וחו"בר חב"ר הוא לאיש משחית לשחת כל . כל שהוא בבל תשוב לא ישוב מפני כל . כל האמור בפרשת מלך גלגל הוא שחוזר אחד שוגג ואחד מזיד יכול ל כל . כל באיה ל"ו ישובון מן יומא דנן ולעלם עשות משפט ואהבת חסד ונשכח כל . כל אשר יעבור תחת השב"ת רוח המקום נוחה הימנו מאד מכל האדם, מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח והוא נכבד מ כל .
כל כי האי מלתא מחייב איניש לאודועי כי זה שנתים ימים עבדתי בכל כחי עומד ומשמש לרגל המלאכה למען ירוץ הקורא שיהיו קורין כל . כל כתבי הקדש נמצא כתוב פנים ואחור מה למעלה מה למטה הגדילו התערובות והדבר צריך תלמוד למען דעת כל . כל הרוצה ליטול דברים ככתבן אינו אלא טועה כי המכתב ישן נושן והאותיות אשר תבאנה בנס היו עומדין ונמקו כל . כל מן דין גרמא לבא מן המאוחר אל הקודם כי זה חלק האדם הגדול היא היתה לראש ראשון ל כל . כל הנקרא בשמי גם אני לא אחשוך פי דרך ישכון אור לגבר אשר דרכו נסתרה גברא לא חז"י, עמו אנכי בשורה להגיד לו כדת מה לעשות הן זכרון לראשונים וגם לאחרונים למען דעת כל עמי הארץ ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב זה חלקי מ כל .
כל כנסיה שהיא לשם שמים פנות צבאות קדושים רוממי שדי יחידי סגולה קהלא קדישא מדרש כתר תורה אשר היו בג"רם המעלות להוציא לאור כל כתבי הקדש הרב זלה"ה בל יראה ובל ימצא דבצרי חדא הכל כאשר ל כל . כל הטעון ברכה אחד באחד יגשו בברכה המשולשת בתורה בכל מכל כל . כל שהוא עיקר דין הוא הדר מבחר עצמים מלא רוח חכמה די נהירו ושכלתנו אשתכחת ביה תורה וגדולה במקום אחד החכם המרומם הן גביר כמה"ר משה צונצין בכמה"ר הגביר החכם המרומם יהושע צונצין ה"י ידו פרש ש"ר והוא על נדיבות הקדיש מממונו הקדש דמים במנה הראויה להתכבד להקים דגל התורה לגדל ולחזק ל כל . כל לגבי דידי הפליא לעשות להנו"ת נפש מה שאין הפה יכולה לדבר קטונתי מ כל . כל מלתא דמתאמרא עליה דידיה הדר יתנך אלהים עליון למעלה לעילא מ כל . כל אשר לך מסביב יחיו דגן ויפרחו כגפן פוריה חתן ובניך ובנותיך ו כל . כל העונה אמן בכל כחו על כל ברכה ותהלה הרי זה משובח הדר הוא ל כל .
כל המזכה את הרבים דין גברא בגוברין אח"י נוע"ם חזרן במצוות, מוכתר בנמוסו מזרע המלוכה החכם המרומם רודף צדקה וחסד אל כל היום כמה"ר משה אבואלעפייא ה"י, ישמח משה במתנת חלקו כי שם ביתו ללמוד וללמד בית מועד ל כל . כל חותמי ברכות יחולו על ראשו וחי לעולם מושב"ע ועומד בי בני סמיכי ונחלו לעולם ההלל והשמחה משכילים ב כל . כל מרים תרומת כסף לקוח את ספר התורה הזה ישא ברכה מאת ה' ברכת ה' ב כל .
כל שישנו בעשיה מסיים בשבח לגומרה של תורה גמרא גמור זמורתא תהא קול קורא במדב"ר הכ"ל כ"ל . כל היום תהלתו בפי בריך רחמנא דסייען לקרבה אל המלאכה לעשות אותה בקומתה ובצביונה וכמדתה ל כל . כל מה דעבדין משמיא לטב אין לי מועדות אלא אלו הני ספרי דבי רב פקודים ישרים משמחי לב הן הן החזרוני לנערותי כי באלה חפצתי. כל ימי הייתי מצטער מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי אחזתיו ולא ארפנו, בטחתי בקוני בזאת יכופר עון יעקב, לפום צערא יהא כפרה עלי על כל דבר פשע ונסלח ל כל . כל סמא דמילתא רחמים למבעי קדם אלהא דשמיא, יערה עלינו רוח ממרום להבין ולהורות את החוקים ואת התורות כל הסתרו"ת העולין והיו לברו"ת לראות במסתרים כהגלות נגלות ומבקשי ה' יבינו כל . כל הדברים האלה פי המדבר לשון הדיוט ואר"ש לא מטוהרה גברא דלא ידע לכוין אמר"א כי נשני אלהים את כל . כל לא ידענא ולרש אין כל .
אפר כירה מוכן לעבודת צור עוזי ומעוזי
תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי ז"ל
הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר חיים אבואלעפיא זצ"ל
הסכמה זו צירף הרב הגדול כמוהר"ר חיים אבולעפיא זצ"ל לספר "חמדת ימים" שיצא לראשונה באזמיר שנת תצ"א, והרב הנז' חיבר ספר "עץ החיים", "מקראי קדש", "יוסף לקח", "ישרש יעקב", "שבות יעקב", "חנן אלקים", ועליו ציין הגאון חיד"א בזה"ל, מופת דורינו הרב הגדול מהר"ח אבואלעפיא כו' "ורבו נוראותיו ועניניו וקדושתו כאחד הראשונים כמפורסם"
מה נכבד היום כהגלות נגלות חמדה גנוזה זה ספר חמדת ימים יורה יורה תורה בעידנא לזכות את ישראל, ולהורות נתן דרך ישר לפני איש בהדי כבשי דרחמנא, ולהודיע לבני אדם גדולה תשובה לא הניח זוית ופנה, העובר לפני התי'בה ובא אליה ושנא"ה להבין אמרי בינה, שוב תשוב טמא ושהיה בדרך רחוקה והנפש החוטאת תש"א את עונה.
רבו המזכין האנשים האלה שלמים אנשי חיל יראי אלהים יחידי מדרש כתר תורה אשר היו בג"רם המעלות להוציא לאור האי מרגניתא טבא דלא תתנשי בכל עיר ועיר מדינה ומדינה, הללו טעונין ברכה ירבו בבר בנין רבנן גדולים צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן היושבים ראשונה.
ופי המדבר ופני כלפי האיש העושה בזדון להביא את הספר הזה אל בית הדפוס כולו או מקצתו עד מלאת ה' שנים בלא הרמנא מיחידי סגולה המדרש הנזכר, אנא דאמרי ליהוי ההוא גברא נלכד ברשתו לטותא דרבנן דלית ליה אסוותא, אש תמיד תוקד בעורו ובבשרו ואף בית גר"מו לעולם יעלה עשנה, ושומע לי ישכון בטח ובכל אשר יפנה יצליח רבי עסקיה כרמונא.
נאום החותם פה העירה באזמיר יע"א בשליש אמצעי לחדש מנחם שנת כי מציון תצ"א תורה ובסדר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל".
חיים אבואלעפייא
הסכמת הרב הגדול כמוהר"ר יצחק הכהן ראפפורט זצ"ל
הסכמה זו צירף הרב הנז' לספר חמדת ימים שיצא לראשונה באיזמיר שנת תצ"א, והוא היה ראש רבני ירושלים ומח"ס "בתי כהונה" ורבו של הגאון חיד"א זצ"ל
מה גבר בגוברין במספר הדורות חכם הרזים ומלין לצד עילאה ימלל קמי מלכא מחוי, מי אסף רוח חכמה לכוין אמר"א מימר קדישין אל הקדש פנימה דקים ליה בגויה, מי תכן תפלות בעושר שומר מה מילל שומר פיו ולשונו במו אש לא תכוה, יודע אני כי רחק ממני סוד ה' ליראיו הרחק כמטחוי, קורא אני עלי במופלא ממך אל תדרוש, ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד עד אחד בכתב וכי כתב לה מאי הוי ואי שמיע להו לרבנן מאן ניהו מר אי אתמחי גברא אתמחי קמיעה ופשרה נהחוה.
אך את זה חזיתי דברי הספר החתום רוב בכתב דברים שבקדושה המישרים את הלב על טהרת הקדש הללו מטהרין כמקוה ולשונו תהגה חכמה במבחר הימים יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה , והדברים מסורים לגדולי ישראל גדולים חקרי לב ויודעי בינה דברים שעומדין ברומו של עולם רוממות אל בגרונם שהקב"ה מתאוה, והלא כה דברי אינו אלא כיהודה ועוד לקרא מקרא קדש מלאך מלמעלה צביונן של ישראל נגיד ומצוה, שושילתא דבי נשיאה הרב המופלא חיים עד העולם כי הוא אמר ויהי הוא צוה שלא להביא את הספר הזה אל בית הדפוס עד מלאת ה' שנים בבלי דעת ורצון יחידי המדרש הנ"ל משום מצוה דרבים שלא תהא מכשילן לעתיד והווה, גם פי כפיו תהיה, והאיש אשר ימרה כבר מילתיה אמורה אין לו תקנה אלא קבורה וביתיה נולי ישתווה.
וכל השומע עליו תבא ברכת טוב מלא ביתו כסף וזהב מזן אל זן זוי לקבל זוי, ועיני כל ישראל ועינינו רואות משיח לישראל הדריה וזיוה ושבו בנים לגבולם ישראל במעמדם, ונלוה הלוי הפעם ילוה והכהן הגדול נכנס עם אחיו הכהנים ועלה בית אל כורע ומשתחוה, שם נזבחה זבחי צדק נחיה ונזכה לעמוד לשרת ולכהן.
פי המדבר הצעיר יצחק הכהן
הסכמת גאוני ליוורנו ואשכנז וירושלים לספר חמדת ימים
הסכמות אלו ניתנו למהדורה השמינית של הספר שנדפס בליוורנו שנת תקכ"ד
הסכמת המאורות הגדולים הרבנים המובהקים הנמצאים היום פה ליוורנו
למי כל חמדת ישראל כרם חמד לשון של זהו"רית למאיר ובא בעליל האר"ש במפר"ש הש"ב ולמוכיחים ינעם נועם שיח ספר חמדת ימים אשר מלא ברכת ה' במוסרים ערבים, דברים הנכנסים אל הלב אוזן שומעת תוכחת חיים כי חיים הם למוצאיהם, זאת והו"ד אחרת שעתה נתוסף מחדש כמה דברים חשובים ולמפורסמות אין צריך ראיה אשר נמצאו גנוזים וחתומים מגאוני עולם כולם דברי אלקים חיים.
ועתה נדבה רוחו רוח עברה ותטהרהו טהור טהור גברא ה"ה הגביר המרומם ירא אלקים וסר מרע טוב ומטיב לטובים כה"ר משה עטיאס נר"ו להביאו אל מזבח דפוסו אשר פעל ועשה מחדש ערוכה בכל ושמורה לזכות את הרבים אשר ידינו תכון עמו, אמרינן יישר חיליה ועשה פרי למעלה מושב"ע ועומד על גפי מרומי ההצלחות ויהי איש מצליח.
אנן בדידן את קו"ל תוקף גזרתינו לאסור איסר גזרה לגזירה אשר לא ירים איש את ידו בשניות דרבנן לחזור ולהדפיס ספר חמדת ימים הזה בין כולו בין מקצתו או מעוטו למשך עשרה שנים הבאים מיום כלות הדפוס בין על ידו או זולתו בין על ידי בן ברית ובין שאינו בן ברית אם לא ברשות הגביר המרומם הנזכר, וכל העובר על הפקודים בדברינו אלה נאמר בו אל"ה נח"ש כרוך על עקבו ורבצה בו קו"ל האל"ה ויאמר השמד פריו ממעל ושרשיו מתחת מדי ארור לא יצא וקרו ליה יום תב"ר מג"ל ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו.
ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה בתיהם שלום מפחד ועליהם תבא ברכת טוב אכי"ר אנס"ו, שנת ה' תקכ"ד לסדר "זכרון לבני ישראל כאשר צוה ה' את משה".
הצעיר יצחק בכמוהר"ר משה פורמיגינ"י זלה"ה
ונאום שלמה אליהו שפירא הווינא פה ק"ק ליוורנו יע"א
הסכמת החכם השלם הדיין המצויין שליחא דרחמנא
מעה"ק ירושלים תובב"א
מידי עוברי בשליחות מצוה מעה"ק ירושלים תובב"א עברתי בעיר המהוללה היא ליוורנו יע"א ושם ראיתי מראות אלהים מה מתוק מדבש כל מן דין סמכו לן למי חמד"ת ישראל ליהודים היתה אורה.
מה נמלצו לחיכי זה ספר תורת אלקים משמח אלקים ואנשים קדוש יאמר לו חמדת ימים אשר כבר יצא טבעו בעולם נאה דורש ורבים השיב מעון, ולמפורסמות אין צריך ראיה כי אורו עיני כל ישראל משנתו שלימה וארו"ה כל עובר"י דרך ה' ושב ורפא לו מידי עוברו והלך לאור"ה.
מה נכבד היום כי העיר ה' את רוח נדיבה והוא על נדיבות יקום דין הוא הד"ר הגבי"ר המרומם נשא ורם על כל מעלה ירא אלקים, הפרנס המפואר טוב לשמים ולבריות כהר"ר משה עטיאס יצ"ו להעלותו על מזבח הדפוס באותיות נאות ובניר חדש לזכות בו את הרבים כי ירוץ בו הקורא ומצא מנוח לנפשו, וכוח הרבים תלוי בו ברך ה' חילו מושב"ע ועומד בהני תלתא דשנו רבנן בני חיי ומזוני רויחי לעובדה ולשומרה.
מה יתן ומה יוסיף האיש אשר יעשה בזדון לבא להסיג גבול זה האיש משה הנזכר לעיל לחזור ולהדפיס זה הספר חמדת ימים לא כולו ולא מקצתו ולא על יד זולתו מבלי רשותו עד משך עשר שנים מיום גמר הדפסת זה הספר הנחמד הנזכר, ליקום בארור מסיג גבול רעהו ורבצה בו כל האלה הכתובה בתורה, ושומע לנו ישכון בטח שקט ושאנן ועליו תבא ברכת טוב עיניו תחזינה בבנין ירושלים דדאבה זכה וברה אכי"ר.
כה דברי החותם ביום ר"ח אדר שני שנת התקכ"ד ליצירה צעיר אנכי ונבזה תולעת ולא איש גולה ומטולטל בשליחות רבני ומנהיגי עה"ק ירושלים תובב"א.
רפאל יעקב סורנגה ס"ט