אור ברסלב
מאורות נתן מציעא › דף לד.

מאורות נתן· רבי נתן בורגיל

מציעא · דף לד.

דף לג.

גמ' אמר רבא נעשה כאומ' לו לכשתגנב ותרצה ותשלמיני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו וכו' ראיתי לה' שמחת יו"ט ז"ל דף קכ"ח ע"א שהק' מכאן על התוס' דגיטין דף מ"ב ע"ב ד"ה מי איכא עבדא וכו' לפי תי' ב' שכתב כיון דאינו שו"פ אלא מצד הקנס חשיב כמוכרו לקנס ובכלל בעיין דלא איפשיטה הוא א"כ הכא לפי ל"ק דא"ל דלא מכר הבהמה אלא לכפל איך יחול הקנין ע"ש ואחה"מ אינה קו' דהכא חל הקנין על גוף הבהמה וקנה הבהמה עצמה לשוחטה ולעשות בה כל צורכו וכפל בא ממילא וכמ"ש התוס' הכא בד"ה כגון פירות דקל וכו' שלא כדעת הרמב"ם שאביא בסמוך אבל התם גבי עבד לא חל הקנין על העבד דהוא לא שוי כלום אלא קנה אותו בשביל הקנס וזה בכלל בעיין דלא איפשיט':

ולענין הלכה הנה הרא"ש והרמב"ם ז"ל פסקו כל"ק דרבא וכת' הב"י ז"ל בסי' רצ"ה דהרי"ף ז"ל ג"כ פסק כן מדהביא מתני' בסתם משמע דס"ל דאפי' עומדת באגם וזה כל"ק פ"ש ובודאי דלא גריס כהרי"ף כגי' שלנו שהביא ל"ק ול"ב והביא א"ב עומדת באגם ולא הביא אתקפתא דר"ז משמע דס"ל דהילכתא כל"ב ועיין במ"ש א"א ז"ל:

והרמב"ם ז"ל פ"ח מה' שאלה ופקדון כת' חזרה הבהמה עצמה חוזרת לבעליה היא וגזותיה וכו' ע"ש וק"ק א"כ מאי קא בעי בב"ק דף ק"ח גבי תבעוהו בעלים והודה ותבעו שומר וכפר והביא עדים אם נפטר גנב בהודאת בעלים או לא מי אמרינן מצי א"ל שומר לבעלים אתון כיון דשקליתו לכו דמי אסתליקתו לכו מהכא א"ד מצי אמ"ל כי היכי וכו' ואי איתא דאם הבהמה קיימת חוזרת לבעליה היכי מצי אמ"ל את כבר אסתלקת מה סילוק יש בכאן כיון דיש לו שייכות בגוף הפרה ואפשר לומר דשומר יאמר לו כיון דאתה כבר לקחתה דמים שלה ולא אית לך ריוח אלא א"כ מצאתיה עדיין קיימת א"כ בשביל דבר זה לא תתבע אתה דמפסדת לי אלא אני אתבע אותו וכשנמצא שהיא עדיין קיימת אני אחזירנה לך ומה שהביאו ראיה תלמידי הרשב"א מהתם ליכא ראיה כמו שפי' התם הרמ"ה הביאו בא"ז שם ועיין בש"ך ז"ל בסימן רצ"ה ס"ק י"א מ"ש בזה דרבי' לא איירי אלא באומר הריני משלם ולא שילם עש"ב וזה דוחק דאם כן הו"ל לרבי' לפסוק דין זה אם כבר שילם דלא יחזיר הפרה:

שם תנן שילם ולא רצה לישבע וכולי הק' הרב פני יהושוע ז"ל לפי מ"ש הרא"ש ז"ל דלא אמ' ר"י דכשיאמ' הריני משלם קנה כפל היינו דוקא אם נשבע שבוע' שאינה ברשותו אבל אם לא נשבע שבוע' זו לא קנה כפל עד שישלם ע"ש א"כ מאי פריך ליה הגמר' ממתני' אומא דמתני' איירי בלא נשבע שבוע' זו דאינה ברשותו והילכך בעי' עד שישלם ע"ש ונ"ל דאינה קו' דהא ר"י קאי על מתני' דאמר הא דקתני שילם וכולי לא שילם ממש קאמ' וכו' א"כ מתני' ור"י איירי בדבר א' אלא דגמ' קא מקש' על ר"י אחר דמתני' קתני שילם מנא לך לומ' דלאו דוקא שילם ודו"ק:

רש"י ד"ה נעשה כא"ל וכו' שיהא ספק כפל וכולי כת' מהר"ם שיף ז"ל לפ"ז ל"ק מאי פסק' וכו' עכ"ד נ"ל דעיקר פרכת הגמ' קאי אוולדות בשלמא בגיזה דהיתה בה משעת הפקדון ואין בה ספק ניחא שדעתו על הקרן וגיזה בכלל אבל ולד דלא בא אלא אחר שהפקיד ואינו בודאי מ"ט לא הקנה לו כמו כפל ובזה אתו דברי רש"י על נכון דנקט בד"ה פסקה וכולי ואין דעתו על הוולדות ע"כ ואמאי לא נקט אלא ולדו' א"ו דס"ל דעיקר השאלה מאי פסק' הוא על הוולדות דוק' ודו"ק:

תוס' ד"ה אלא מהא ליכ' למשמע וכו' תימא וכו' הפר"ח במ"ח בליקוטיו הק' מלעיל ד' ל' דקאמ' הגמ' אלא מהא ליכא למשמ' ותיקשי ונימא נעשה ולא אתי תי' התוס' דהכא ואמאי לא הק' אלא בכאן ע"ש שהניח' בקו' ונ"ל דל"ת דהתם אפשר לומ' כמ"ש בגיליון לעיל דלא אמרי' נעשה משו' דנוכל לומ' דלצורכו היינו פי' אפילו הוא גם לצורכו או בסיפ' להיפך ע"ש אבל בכאן לא מצו לתי' כן ע"ז קא מקשו כאן ועיין במ"ש לעיל דף ל"א ע"א בזה ודו"ק:

בא"ד אבל אם אמר הריני משלם אם נשבע תחלה אין הכפל שלו עכ"ל הוצרכו לזה משום דק"ל דאי לרבא אם אמ' הריני משלם אף שנשבע תחלה הכפל שלו ק' דיוקא דרישא דהא רישא קתני שילם שילם אין לא שילם לא ועיין לא"א ז"ל דהוכיח כן והוסיף עוד כיון דאטרחי' לב"ד בדבור' לא מהני ליה לכך כת' דלרבא אם נשבע ואמ' הריני משלם אין הכפל שלו אבל הרא"ש ז"ל לא ס"ל כן אלא לרבא נמי אע"פ שנשבע תחלה ואח"כ אמר הריני משלם קנה הכפל והק' עליו א"א ז"ל מה יענה להכריחות הנ"ל שכתבנו ונ"ל דהכריח הא' שכתבנו אינו הכריח דכבר הרא"ש בא"ז תי' וז"ל ועי"ל דאמ' הריני משלם שילם קרי ליה כדאמ' בתר הכי מי אלימא ממתני' דקתני שילם ואוקימנא בדאמ' וכו' ע"ש. גם מ"ש כיון דאטרחי' לב"ד בדיבור' לא מקני ליה כבר כתב הרמ"ך ז"ל בא"ז אע"ג דאטרחי' לב"ד כיון דהשתא מיהא מדעתי' קאמ' הריני משלם קנה הכפל:

והנה בפלוגת' זו של התוס' והרא"ש ז"ל כת' בא"ז דהרמ"ך ז"ל ס"ל כהרא"ש והוכיח כן מדיוק' דסיפא דקתני נשבע ולא רצה לשלם הא רצה לשלם אע"פ שנשבע קנה הכפל ע"ש והא דנקט הגמ' בקמא ד' ק"ח הדיוקא כך הא שילם נראה שלא בדקדוק נקט דהא דיוק' דמתני' לא אתי כן אלא כמ"ש ומן התימה על הטור בסימן רצ"ה שפסק היפך אביו וז"ל אבל אם פרע מעצמו אפי' נשבע והטריחו לבא לב"ד בשביל השבועה זוכה בכפל ע"כ משמ' דוק' שפרע ממש אבל אמר הריני משלם לא קנה הכפל וכ"כ הרמב"ם בפ"ח מה' שאלה ולא ראיתי לא' מן המפ' שדברו בזה כלום וצ"ע:

סוף הספר

תוכן העניינים

מאורות נתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה