אור ברסלב
מאורות נתן מציעא › דף כג.

מאורות נתן· רבי נתן בורגיל

מציעא · דף כג.

דף כב:

גמ' וא"ר זביד משמיה דרבא הילכתא כריכות בר"ה וכו' ברה"י אי דרך נפילה הרי אלו שלו ואי דרך הנחה נוטל ומכריז וכו' כת' הרא"ש ז"ל אע"ג דאמר לקמן ס' הנוח לא יטול וס' ה"מ במקו' שהוא משומר קצת וכו' אבל במקום הפקר נוטל והוא שלו ע"כ והט' משום דבמקום שרבים מצויין שם איכא בהם מאן דלא ידע ד"ז דס' הנותן לא יטול ושקלי להו לפיכך הבעלים מתיאשין מהם וכמ"ש הרא"ש במתני' וכ"כ מהרש"א וק"ק על הרא"ש אמאי איצט' לומר משום דאיכא דלא ידעי ד"ז לימא הטע' משום דדוקא היכא דלא שכיחי רבים כגון בצד גדר וכו' לא יטול משום דאמר הבעלים הניחו בכאן ודעתם לחזור אחר יום או יומים ויקחום אבל בר"ה דמינשתפא ומתגלגל ברגלי אדם ובהמה ואינה נמצאת במקום שהניחה תחילה ודאי מיאש דיאמר כיון דמתגלגלת ברגלי אדם א"כ נראית דהוי כמו דרך נפילה ואינה נראית דרך הנחה וודאי יטלוה וממילא מתייאשי הבעלים לפיכך הרי אלו שלו וצ"ע:

דע שכתב הרי"ף ז"ל מקום הוי סימן מדאקשי' לקמן ונהוי מקום סי' ופרקינן במדדין מדאקשי' ומפריקי' הכי ש"מ דמקו' הוי סי' וכתב עליו הרא"ש ז"ל וז"ל ואע"ג דרבא פסיק לעיל דמקו' הוי סי' הוצרך להביא ראיה זו משום דרבא כשמעת' דנפשי' קאמר וכ"כ במלחמות ע"ש וק"ק לפמ"ש הרא"ש ז"ל לעיל בדף כ' דהרי"ף ז"ל אית ליה הילכתא כבתראי אפי' כנגד רבותייהו א"כ אמאי איצט' להביא ראיה דליפסוק כרבא ת"ל דהילכתא כותיה דבתר' הוא ואפשר דס"ל להרא"ש דהא דאיצטריך להביא ראיה דהלכה כן משום דר"נ לקמן פליג וס"ל דמקום לא הוי סי' כמ"ש המלחמות ז"ל והוי רבא יחיד לגבייהו לפיכך הוצרך להביא מסתמא דתלמודא דס"ל כן ודו"ק: תוס' ד"ה והא איכא נכרים וכו' אבל קש' דהיכי פריך שניחוש שידרסוהו נכרים וכו' אדרבא ניחוש לרוב ישראל וכו' עכ"ל [א"מ עיין בא"ז בשם כמה גדולים שחי' בזה דהכא מ"ה חיישינן להו משום דאיכא מיעוטא דישראל דדרסי ולאו אדעתייהו וסמוך מיעוטא דגוים להאי מיעוטא והו"ל פלגא ופלגא ע"ש ותמהני דבפלגא ופלגא נמי חייב להכריז כדתנן במס' מכשירין פ"ב מ"ח ומייתי לה לקמן דף כ"ד מצא בה מציאה אם רוב ישראל וכו' מחצה על מחצה חייב להכריז הרי להדיא דבפלגא ופלגא לא מתייאשי הבעלים א"כ מאי פריך הכא ואפשר לדחוק דפלגא ופלגא דנקטי ל"ד וסרכא דגמרא בכמה דוכרי נקטי אבל הני תרי מיעוטי חשיבי והו"ל רובא כנ"ל ומה שדקדקו התוס' לומר ניחוש לרוב ישראל וכו' לכאורה ק' הא אפילו פלגא ופלגא נמי חייב להחזיר כדכתי' אמנם לפ"ד א"ז הנ"ל א"ש משום דאיכא נמי מיעוט ישראל דדרסי לפי תומם וכ"כ ה' משמרות כהונה ז"ל אלא שה' ז"ל הק' מדפריך הגמרא לעיל הא לא ידע וכו' משמע דבס' שקול אסו' ע"ש ונ"ל דאי מהא לא אריא דודאי לעיל כיון דלא ידעי' אם ידעו הבעלים או לא הו"ל ס' איסו' ולחומרא אבל הכא כיון דאיכא מחצה גוים אמרינן מסתמא הבעלים נתייאשו דשמא נטלוה גוים וכיון דנתייאשו הרי היא מותרת אבל מההיא דמס' מכשירין ודאי קש' וכדכתי' וע"כ צ"ל משום דאיכא נמי מיעוט ישראל דדרסי ולאו אדעתייהו. ועפי"ז י"ל מה שהק' הת"ח ז"ל דלפ"ד התוס' כאן מאי מקשים לעיל בר"פ לרבה כריכות ברה"י אמאי חייב להכריז הא מתייאש שסבר בר"ה נפול ולפמ"ש כאן לק"מ משום דכל מה שאפשר לתקן להשיב ממון לבעלים ע"י הכרזה מתקני' וכו' ע"ש ובמ"ש א"ש דדוקא הכא דאיכא רוב ישראל הוא שכתבו התוס' כן אבל מחצה על מחצה לא והיינו משום דאיכא נמי מיעוט ישראל דדרסי ולאו אדעתייהו א"כ שפיר הק' התוס' לעיל כיון דמספק"ל אי נפול בר"ה או ברה"י ואפי' את"ל ברה"י הא איכא נמי מיעוט דנכרים והו"ל רובא וודאי מתייאשי הבעלים ואמאי חייב להכריז ואע"ג דבעי למימר דאפי' ברוב נכרים פלוגי רבנן מ"מ הא לא קי"ל הכי והתוס' דנקטו כן הוא לאלומי הקו' ודו"ק עכ"ה]:

בא"ד ועוד דבעי למימר דאפילו ברוב נכרים פליגי רבנן ומחייבי להכריז וכו' עכ"ל [א"מ ק"ק דאפי' אם רבנן פליגי ברוב נכרים מ"מ לא מחייבי להכריז אלא מניח ער דמייתו בעלים ויהבי סי' כדאמר לקמן דף כ"ד ע"כ ואבע"א לעולם רבנן מי קתני הן שלו אינו חייב להכריז קתני ויניח ויתי ישראל וכו' ואפי' לשנוייא קמ' לא פליג בהא דודאי כיון דרוב נכרים אין להכריז דילמא דנכרים היא וקעביד איסור' אלא דס"ד דמאי דקתני אינו חייב להכריז ר"ל שהן שלו ומש"ה מוקי לה בטמון וצ"ע עכ"ה]:

תוכן העניינים

מאורות נתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה