אור ברסלב
מאורות נתן מציעא › דף יא.

מאורות נתן· רבי נתן בורגיל

מציעא · דף יא.

דף י:

גמ' ואי בעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ כתב הר"ן ז"ל הובא בא"ז ר"ל דאמר אין לה חצר בקטן איירי ור"י דאמר דיש לה חצר ויש לה ד"א בקטנה איירי והטעם דקטנה דגלי בה קרא דיש לה חצר בגיטין והתם חצר מדין יד ילפינן לדעלמא דיש לה יד ויש לה חצר דכ"ע ס"ל דילפי' ממונא מאיסור' אבל קטן דאין לו יד בכ"מ מדאורייתא אלא מדרבנן במקום דאיכא דעת אחרת מקנה לו לא ילפי' דהם תיקנו דדוקא במתנה דזוכה משום דיש לו יד ולא תקנו אלא ידו אבל חצירו לא תקנו עכת"ד מקנה שאני מ"מ הכא במת"כ ליכא דעת אחרת מקנה דהא כהן זוכה מדין חצר מן ההפקר כיון שהבעלים נסתלקו מט"ה דידהו ע"ש ונ"ל דזה אינה קושיה כפי מ"ש בש"מ וז"ל ר"פ אמר דעת אחרת וכו' ר"פ לא מתרץ כההוא מדרבנן חדא דהא עדיפא דמתעקר' קו' לגמרי ותו דק"ל לישנא דמתניתין כדאקשי' ליה לעיל עכ"ל כלומר דק"ל אי מעשה דר"ג באגב א"כ הול"ל אגב מקומו' ולישנא דמתני' משמע דאינו באגב ולעולם ס"ל דמת"כ נקנו בחליפין ובאגב:

אך לדעת בעל העיטור שכתב במאמר ב' וז"ל וט"ה מסתברא דלא מיקניא בחליפין ולא באגב והא דגרסי' בפ"ק דמציעא ר"ג מטלטלי אגמ"ק הקנה להם וכו' ליתא דהא ר' אבא לא קיבלה וכו' וסוגיין כר"פ דאמר וכו' ע"כ הרי לך להדיא דס"ל דר"פ דלא משני כשנויא דלעיל משום דס"ל דט"ה אינה נקנית בחליפין א"כ הדק"ל. אמנם מה שנ"ל דהא דנייד ר"פ משנוייא קמא משום דס"ל דט"ה אינה ממון חשוב להקנות בחליפין ואגב אפילו למ"ד טה"מ וכמ"ש לעיל לדעת רבא וע"כ מדין חצר הקנה להם ואע"ג דאין עומדין בצד שדהו מהני משום דדעת אחרת מקנה אותן שאני ואפי' למ"ד ט"ה א"מ מיקרי דעת מקנה אותן והטעם כמ"ש בש"מ דהא דבעי' עומד בצד שדהו הוא כי היכי דתהוי חצר משתמרת והיכא דאיכא דעת אחרת ואינו רוצה להקנות כי אם לזה ואין אחרים יכולים לזכות בה א"כ הויא חצר משתמרת ואע"ג דאין הזוכה עומד בצד שדהו וא"כ לפ"ז אפילו למ"ד טהא"מ מ"מ מיקרי דעת אחרת מקנה לענין זה כיון שיש בידו רשות ליתנה למי שירצה ואסו' לו לאדם ליטלה שלא מדעתו א"כ הויא חצר משתמרת משא"כ במציאה דיש רשות לכ"א ליטלה בעי' עומד בצד שדהו דאז הויא משתמרת וכולה סוגיין אתיא לכ"ע בין למ"ד טה"מ בין למ"ד טהא"מ ולפ"ז נתיישבו דברי בעל העיטור ז"ל וגם קושית ה' שאגת אריה ז"ל בין לשנוייא קמא בין לשנוייא דר"פ כנ"ל: אשר עפ"ז מינח ניחא לי מ"ש המרדכי בפרקין עלה דמתניתין דלקמן מציאת בנו ובתו הקטנים וכו' שהביא תשו' למהר"ם ברמז רמ"א ששאלוהו על מי שיש לו מעשר כספים אם יכול לתתו לבניו של שמעון הסמוכים על שלחן אביהם אע"פ שאביהם עשיר והשיב דאפי' למ"ד דבדעת אחרת מקנה יש יד לבן בלא אביו מ"מ כיון דבמעשר עני של כספים אין לבעלים כי אם ט"ה וקי"ל ט"ה אינה ממון לא חשיב דעת אחרת מקנה והוק' לו שם מהך דר"פ דבמת"כ חשיבי דעת אחרת מקנה ותי' שאני התם דהיה מקנה להם חצירו כמו כן אבל היכא דלא הקנה להם משלו אלא מת"כ ליכא לפלוגי בין מציאה לדעת אחרת כיון דט"ה אינה ממון עכ"ד והק' עליו ה' נאות יעקב ז"ל וז"ל ואין דבריו מובנים דמאי אהני לן מה שמקנה החצר כמו כן דמה שאנו דנין הוא על קנין המתנות דליזכו מדין חצר וכיון דבקנין המתנות ליכא דעת אחרת מקנה מה יושיענו הקנאת החצר דאיכא דעת אחרת גביה עכ"ד ולפמ"ש א"ש דה' ז"ל ס"ל דאם מקנה להם ט"ה בעצמה באגב או בחליפין או לבן הסמוך על שלחן אביו לא קנה דמת"כ לא חשיב דעת אחרת מקנה להם כיון דט"ה א"מ לא מצי להקנות להם אבל אם הקנה להם חצירו נמי כיון שקנה החצר קנה גם מת"כ מדין חצר ואע"ג דחצר שאינה משתמ' היא כיון דאיכא דעת אחרת הויא משתמרת שהרי אין שום אח' יכול לזכות ואע"ג דטהא"מ מ"מ יש לו רשות ליתן למי שירצה ואסו' לאדם אחר ליטלה והויא חצר משתמרת וקנתה לו המת"כ כמו הפקר כנ"ל:

ולענין הלכה הרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו כלישנא קמא דאין חילוק בין מציאה למתנה דבמשתמרת לא בעי' עומד בצד שדהו ובאינה משתמרת בעי' עומד בצד שדהו ומעשה דר"ג איירי באגב והא דלא הקנה להם בחליפין משום דמת"כ נתינה כתיבה בהו וחליפין הוי דרך מו"מ וכ"כ בפי"א מה' מע"ב ומרן ז"ל שם אישתמיט מניה סוגיא דהכא ועיין לה תי"ט בפ"ה דמס' מע"ב שתמה עליו כן וראית לה' כנה"ג בח"מ בסי' קצ"ה שהקשה עוד על מרן וז"ל וזה תימא דלא דמי הא להא דנתקבלו שכר זה מזה הוא להקנות הקרקע ודברי רבינו הם להקנות המעשר עצמו עכ"ד ולא ידענא מאי ק"ל דעיקר הכרח מרן הוא לענין המעשר עצמו דאמאי איצטריך להשכיר את מקומו בשביל שיקנה את הפירות יקנה להם בחליפין כמו שפריך בגמרא וכפירש רש"י ז"ל להדיא והביאו ה' ז"ל בעצמו [א"מ נראה דלישנא דמרן הכ"מ ז"ל שכתב למה נתקבלו שכר זה מזה הו"ל להקנות בחליפין שתפס דבריו בסיפא דמתניתין ולא הק' ברישא למה השכיר להם מקום אטעיתי' לה' כנה"ג ז"ל והבין דכונת מרן להק' כמו קו' התוס' ומש"ה תמה עליו שפיר אבל האמת ודאי דכונת מרן ז"ל כמ"ש המחבר ז"ל דאמאי הוצרך לזה להשכיר את מקומן ואח"כ נתקבלו שכר זה מזה הו"ל להקנות להם הפירות בחליפין ולא יצטרכו לקבל שכר זה מזה וכמ"ש ה' ז"ל שם ליישב פרש"י ע"ד זה ע"ש עכ"ה]: וראיתי לה' מש"ל ז"ל שם שכתב וז"ל ורבינו לא ס"ל כרבא דט"ה א"מ לקנות בחליפין או ע"ג קרקע משום דאזיל לשיטתיה שפסק בה' זכייה ומתנה דלעולם בעי' עומד בצד שדהו אפי' בחצר המשתמרת וא"כ עובד' דר"ג וזקני' מטלטלי אגב מקרקעי הקנה להם עכ"ד והנה מ"ש דאזיל לשיטתיה דלעולם בעי' עומד בצד שדהו אפי' שדה משתמרת אגב שיטפי' לא דק בלישניה דהתם בפ"ד פסק להדיא דחצר משתמרת לא בעי' עומד בצד שדהו אמנם כונת דבריו כך היא דרבינו אזיל לשיטתי' דפ' דאפי' גבי מתנה דאיכא דעת אחרת מקנה לו בעי' עומד בצד שדהו וא"כ ע"כ מעשה דר"ג מטלטלי אגב מקרקעי הקנה להם ומ"מ עיקר התי' חסר מן הספר דהא כונת קושייתו היא אמאי לא פסק כרבא דט"ה אינה נקנית בחליפין ובאגב ומעשה דר"ג מדין חצר וכתי' דר"פ דדעת אחרת מקנה לו שאני א"כ מה תי' דאזיל לשיטתיה וכו' והתם נמי ק' אמאי פסק דלא כר"פ וע"כ צ"ל משום דפסק כסתם תלמודא דפ"ק דקידושין דמשמע דס"ל דר"ג מדין אגב הקנה להם וכשנוייא קמא דהכא וכ"כ המפ' ודו"ק:

רש"י ד"ה ולא היא מהאי דכי לא היה להם סודר וכו' עכ"ל כתב בא"ז וז"ל פי' לפי' דאי משום הא לא אריא דמצי למדחייה שאני מת"כ דנתינה כתיב בהו ואין מכאן ראיה אבל קושטא הוא דטהא"מ להקנות בחליפין וכו' ולא רצה רש"י לפ' כך משום דלא תלינן וכו' דסתם הש"ס ס"ל דטה"מ וכו' א"נ שיש לרש"י בקיאות ממ"א שאינו נקנה בחליפין עש"ב וראיתי לה' דרך המלך ז"ל ד' ק' ע"א שכתב עליו וז"ל ואני שמעתי ולא אבין דלפי פי' זה היכי מתוקמ' הש"ס כיון דמודה מיהא דאינה ממון מינה נמי דאינה נקנית באגב וסתמא דהש"ס שיטי'"ן רהוטי רהוט דאתם לאוקמיה תי' דאג"ק הקנה להם כמובן לכל מעיין וכו' ומ"ש אולי איזה בקיאות יש לרש"י וכו' הנה מסוגיא דקידושין דף ח"נ מוכח שפיר דט"ה אינה ממון וכ"פ הרמב"ם פ"ה מה' אישות וכו' ע"ש ונ"ל דדברי הא"ז ברורים הם דפי' הגמרא דקאמ' ולא היא ר"ל דקושי' דרבא אינה קושיא דאיכא למימר דט"ה נקנית בחליפין והא דלא הקנה להם ר"ג בחליפין משום דמת"כ נתינה כחי' בהו וחליפין דרך מו"מ הוא אבל האמת אינו כן דט"ה אינה נקנית בחליפין ור"ג מדין חצר וכתי' דר"פ [א"מ וכ"כ מהרימ"ט ז"ל בח"ב סי' ה' בפשיטות ע"ש עכ"ה] ומ"ש דרש"י יש לו ראיה מסוגיא דקידושין דט"ה א"מ אחה"מ לא דק דרב"א ז"ל ודאי ידע דזה מחלוקת בכ"מ אי טה"מ אי לא והוא הזכיר מחלוקת זה בראש דבריו ואיך עכשיו שכחה ובודאי שלא דקדק בדברי רב"א ז"ל שכתב דיש לו בקיאות דט"ה אינה נקנית בחליפין וזה לא שמעינן מסוגיא דקידושין דאע"ג דאינה ממון לענין קידושין לענין חליפין מהני דחליפין קי"ל דמהני אפילו בפחות משו"פ וכמו שהארכתי בזה לעיל בגמרא [א"מ גם מה שהביא ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל שפס' דהמקדש בט"ה אינה מקודשת וכו' משם תבר' דהרי הרמב"ם בעצמו פסק בפי"א מה' מע"ש דט"ה נקנית באגב ובחליפין ודוקא גבי מת"כ דאסו' משום דנתינה כתי' בהו וע"כ דיש לחלק ביניהם כמ"ש המח' ז"ל עכ"ה] אמנם מה שיש להק' בדברי רש"י ז"ל דס"ל דקושט' הוא דאינה נקנית בחליפין מההיא סוגי' דקידושין דף כ"ז דס"ל לסתמ' דתלמוד' דמעשה דר"ג איירי באגב א"כ מוכרח הוא דנקנית בחליפין דהא בהא תליא כדמוכח הכא א"כ מנ"ל דר"פ פליג בהא אימא דר"פ דלא מתרץ כתי' קמא משים דלישנא דמתניתין לא משמע ליה הכי כמ"ש בא"ז אבל לענין דינא מודה דט"ה נקנית בחליפין עכנ"ל דרש"י ס"ל דגמרא דקאמר ולא היא וכו' הוא לשיטת רבא דס"ל דחליפין ואגב שוין הן וכיון דאינה נקנית בחליפין ה"נ אינה נקנית באגב ומדחי ליה הגמרא ולא היא אפי' לפי שיטתך דהא בהא תליא מ"מ מת"כ שאני דנתינה כתי' בהו וחליפין דרך מו"מ הוא אבל קושטא הוא דנקנית באגב ואינה נקנית בחליפין והט' הוא כיון דאינה ממון ממש אינה נקנין בחליפין דחליפין היינו דחפץ זה יהא תחת חפץ זה וט"ה אינה ממש כדי לחול עליה חליפין אבל אגב קרקע נקנית וכן ראיתי להב"י ז"ל בס"ס קצ"ה שהביא בשם ר' ברוך דשטרות נקנות אגב קרקע ואינן נקנות בק"ס משום דלאו גופייהו ממון ע"ש:

וראיתי לה' בני יעקב ז"ל במאמר ב' קנין ד' נ"ה ע"ד שהבי' ס"ז משם הרמב"ן ז"ל גבי שטרות וכתב הרמב"ן ודמיא אך מילתא להא דאמר בפ' קמא דמציעא ט"ה א"מ לקנות בחליפין ע"כ והקשה עליו ה' הנז' מסוגיא זו וז"ל וכפי דברי הרמב"ן מאי מייתי ראיה מדלא אהני קנין חליפין דלא אהני קנין אגב ואמאי הוצרך לדחוק דהתם שאני דנתינה כתי' בהו נימא דלעולם טעמ' הוי משום דט"ה א"מ ומש"ה אינה נקנית בחליפין אבל קנין אגב מהני כדברי הרמב"ן והניח אותה בצ"ע עש"ב ולפמ"ש א"ש דהרמב"ן ז"ל מפ' סוגיא זו כמ"ש לדעת רש"י ז"ל דכונת הגמרא לדחות אפילו לס' רבא דס"ל הא בהא תליא אימא לעולם נקנית בחליפין והכא שאני משו' דמת"כ נתינה כתי' בהו אבל קושט' הוא מאן דמשני ההוא מרבנן דר"ג מטלטלי אג"ק הקנה להם אה"נ דס"ל דאינה נקנית בחליפין ודו"ק:

תוס' ד"ה ומקומו מושכר לו וכו' וי"ל דשאלה ושכירות אינן נקנין בחליפין וכו' עכ"ל וראיתי להרדב"ז ז"ל בחידושיו להרמב"ם ז"ל פרק י"א מהלכות מע"ב שהקשה וז"ל וק"ל וכי שאלה ושכירות עדיפי ממכירה והלא קרקע נקנה בחליפין וי"ל דלעולם קרקע נקנה בחליפין אבל לא אלים קנינו לקנות אגביו מטלטלין ומש"ה נתקבלו שכר זה מזה כי השכירות נקנה בכסף ועדין צ"ע עכ"ד וודאי אין להעמיס דבריו בכונת התוס' שהרי התוספות בקידושין הביאו ראיה דשכירות אינו נקנה בחליפין מדלא חשיב ליה לקמן דף צ"ט גבי דחשיב דשכירות נקנה בכסף וכו' ולא קתני חליפין ע"ש משמע שלא כדברי ה' ז"ל וק"ל לפ"ד דהתינח לתי' קמא דר"ג מדין אגב אבל לתי' דר"פ דאיירי מדין חצר תחזור הקו' למקומה אמאי לקחו שכר זה מזה יקנה להם המקום בסודר והוי הקרקע שלהם ויקנו המתנו' מדין חצר ודוחק לומר דגרע נמי קנין חליפין לענין זה דהא ודאי אין סברא כלל כיון דנקראת חצירו אמאי לא תיקני להו:

ובעיקר הקו' נ"ל דאישתמטיה דברי התוס' בערכין דף כ"ט ד"ה ולא ידענא וכו' שכתב בס"ד וז"ל וי"ל דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה ע"מ להחזיר א"נ שאלה או שכירות שכלם לא מיקנו בחליפין משום דהוה כמו ט"ה דאמר דאינה ממון לקנות בחליפין ומש"ה הוצרכו שיקבלו מעות זה מזה עכ"ל הרי לך להדיא דאיכ' טעמא רבא דהיכא דקנה גוף הקרקע מהני ביה קנין חליפין אבל שאלה או שכירות דלא קנה גוף הקרקע ולא יש לו אלא כמו ט"ה אינה נקנית בחליפין. ובדברי התוס' הללו יש לדקדק אמאי לא דחי ליה רבא כן ה"ט דלא קיבלה משום סיפא דקתני ונתקבלו שכר זה מזה ומדלא הקנה להם המקום בחליפין כקושית התוס' ע"כ דס"ל דט"ה אינה נקנית בחליפין וכיון דאינה נקנית בחליפין אינה נקנית באגב ולא אתי שנוייה דגמרא משים דנתינה כתי' בהו דאנן איירי בגוף הקרקע:

ושוב ראיתי להרב צאן קדשים ז"ל שם שכתב ח"ל ודבריהם קשים להולמם דהא מסיק התם בגמ' דב"מ מת"כ נתינה כתי' בהו וחליפין דרך מו"מ הוא ומש"ה היו נותנים שכר זה לזה עכ"ד נרא' דכונת דבריו דאיך כתבו התוספו' דהוי כמו ט"ה דאמר אינה נקנית בחליפין דהא מסיק הכא דט"ה נקנית בחליפין ודלא כה' דרך המלך ז"ל בדף ק' ע"ב שתמה עליו עי"ש [א"מ וכן פירש בכונתו ה' יקר הערך ז"ל שם עש"ב אך ממ"ש הצ"ק בס"ד ומש"ה היו נותנים שכר זה לזה לא משמע הכי דלפי פי' אין להם הבנה כלל כמו שיראה המעיין והטיב אשר דבר ה' דרך המלך ז"ל עכ"ה]:

ונ"ל ליישב דברי התוס' דס"ל דאיכא חילוק בין ט"ה דשכירות ובין ט"ה דמת"כ דשכירות דעדין הקרקע שלו אינן נקנין בחליפין משום דחליפין הוא כלי זה במקום כלי זה וכיון דהקרקע עדין שלו לא מהני דמה הקנה לו חליפי הסודר אבל גבי ט"ה דמת"כ דמכר לו מתנות זו בחליפין כלי זה אפילו לא יש לו אלא ט"ה מהני מאח' דלא נשאר לו במכירה זו שום דבר ואפ"ה הכריח רבא דלא קנה בחליפין אפילו מת"כ מדלא הקנה להם המתנו' בעצמן בחליפין וכיון דאינן נקנות בחליפין אינן נקנות באגב ודחי הגמרא ולא היא כלומר לעולם ט"ה דמת"כ נקנות בחליפין מט' שכתבנו והכא ה"ט משום דנתינה כתי' בהו אבל לענין שכירות קרקע ודאי דאינן נקנות בחליפין דגריעי טפי כמ"ש:

וראיתי לרי"ו ז"ל נתיב יו"ד ח"ב שכתב וז"ל וקרקע מושאל ומטלטלי במתנה יש מי שכתב דלא קנה ומדברי התוס' נראה דקנה ע"כ ונראה דהיינו מדברי התוס' הכא שהק' למה לא השאיל להם בחליפין משמע דס"ל דקרקע בשאלה ומטלטלי במתנה מהני אמנם ראיתי להש"ך ו"ל בסי' ר"ב שהק' על ס' יש מי שכתב דלא קני וז"ל ולא ידעתי למה יגרע שאלה משכירות וכן מוכח מדברי התוס' בפ"ק דמציעא וכו' ע"ש ונ"ל דס"ז הביא אותה בשיטה שלא נודע שמה בקדושין דכ"ז וז"ל והב"ח נסתפק בדבר אם נקנין מטלטלי אגב שאלת קרקע ע"כ ונ"ל דהוכרח לומר כן מכח קושית התוס' דלמה לא השאיל להם המקום בחליפין וע"כ הוכרח לומר דאין מטלטלין נקנין אגב שאלת קרקע וכ"כ תוס' שאנץ הובאו בא"ז ועיין מ"ש הר"ש במס' מע"ב בפ"ה ע"ש [א"מ ק"ק דעדין תק"ל אמאי לא השכיר להם המקום בחליפין כמו שהק' התוס' ואם ס"ל כתי' התוס' א"כ מאי ראיה מייתו מדלא השאיל להם המקום בחליפין ונ"ל דודאי אין זה קו' אמאי לא השכיר להם המקום בחליפין כיון דשכירות הוא וצריכין ליתן לו מעות א"כ במעות הללו יקנו המקום ולמה יצטרכו לק"ס וליתן מעות אבל מאי דק"ל הוא למה צריך ליתן מעות כלל ישאיל להם המקום בק"ס וכ"מ מדברי הרא"ש וכל המפ' הובאו בא"ז דלא הק' אלא אמאי לא השאיל וכו' ע"ש ומש"ה כתב דאין מטלטלי נקנין אגב שאלת קרקע אך עדין ק' דהתינח לשנויא קמא אבל לשנויא דר"פ מא"ל וכן הק' הר"ש שם ואפשר דס"ל דר"פ דלא נחית אלא לענין דינא דהיכא דדעת אחרת מקנה אותו א"ץ עומד בצד שדהו אבל מעשה דר"ג ודאי מודה ר"פ דאיירי מדין אגב וכ"מ מגמרא דקידושין דמייתי ליה לענין קנין אגב דדוחק לומר דסתמא דגמרא בפשיטות דלא כר"פ כנ"ל עכ"ה]. ומה שהקשה הש"ך דלמה יגרע שאלה משכירות י"ל דשכירות הוי כמכר ליומי כמו שפסק הש"ע בה' שכירות ונראה דמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה וי"א דאפי' קרקע בשכירות ומטלטלי וכו' דט"ס נפל בדבריו וצ"ל דאפי' קרקע בשאלה ומטלטלי וכו' ודו"ק:

תוכן העניינים

מאורות נתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה