אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף קמח.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף קמח.

דף קמז.

בגמ' הלויני אתי למכתב פירש"י משום שהוא לל' יום וכ"כ הרי"ף ועיין בתוס' שהקשו עליו אמנם מתרצין גם פירושו וכן במנחות כתבו סתם כפירש"י אמנם מה שפי' התו' דסתם שאלה ג"כ ל' יום רק דלא אתי למיכתב משום דהדרא בעינא אין לו פירוש ומ"ש דמדכר דכיר ג"כ אין לו פי' כיון דהוא לזמן מרובה כמו הלוואה למה לא ישכח כמו הלואה והי' נראה לי לומר דה"פ דאע"ג דזמנו ל' יום שאינו יכול לתבוע קודם אבל כיון דהדרא בעינא אין דרך השואל להשהותו כ"כ דלמה ישהא בשלמא הלואה הוא צריך זמן להמציא מעות אחרים או חפץ אחר משא"כ כשמחזירו בעין ואפשר שזה ג"כ כוונת הר"ן אמנם לפ"ז יוקשה מה התחילו להקשות על רש"י דילמא גם רש"י סובר דסתם שאלה ג"כ ל' יום שהרי רש"י לא כתב כלום בשאלה אלא בהלואה ושמא ג"כ מטעם זה שרי בהלוואה אלא ודאי דזה אינו כיון דדרך שאלה להחזירו תכף למה יהא סתמו לשלשים יום דסתם השאילו כפי הדרך והנהוג וזה טעם הפוסקים דסתם שאלה תכף דכיון דהדרא בעינו אין דרך להשהותו וכנ"ל וא"כ צריך טעם לדברי התוס' למה נאמר דכיון דהדרא בעיני' לא אתי למיכתב וכן מ"ש הר"ן דמידכר דכיר צריך פי' וצ"ל דבאמת גוף השאלה והלואה אין דרך לשכוח אלא שבהלואה דרך ליכתב משום פרטי' דהיינו כמה הי' ומה גדול הי' ומה ערכה כדי שישלם לו כמוהו ולא פחות אבל שאלה דהדרא בעינה לא שייך זה ודוק:

בתוס' בד"ה שואל אדם וכו' בא"ד ואע"ג דכי שאיל מיני' כדי יין וכו' עד ומ"מ וכו' עד לא אתי למיכתב ר"ל שבזה שמשנה הלשון יהא לו היכר ויזכור שהוא שבת ולא אתי למיכתב אמנם הוא דחוק מאד וגם תמוה איך תקנו חכמים שישנה ללשון שקר שלשון שאלה הוא להחזירו בעין והוא נוטל לאכלו ולשתותו וגם גוף התירץ בגמ' הוא תמוה כיון שישכח שהוא שבת יסבור שדרך חול אומר לו בלשון שאלה ולא קפיד אמנם ע"פ פי' רש"י דסתם שאלה הוא תיכף יש לפרש פי' נכון דאע"ג דלרש"י נמי הוי טעמא דשאלה דזמנו מיד משום דהדרא בעינא הכא מה שתקנו חכמים לומר בלשון שאלה היינו אף לענין דינא דיאמר אף שאני נוטל לאכלו ולשתותו ולשלם אחר וא"כ בחול כה"ג הוי זמנו ל' יום אני נוטלו בתורת שאלה לשלם תיכף וכ"כ הר"ן וא"כ ממילא אף שיסבור שהוא חול או יסבור שכתיבה מותרת לא אתי למיכתב כיון שהוא לשלם מיד משא"כ בחול אפשר אף אם אמר לו השאילני צריך להמתין ל' יום דכיון שנוטלו לאכלו הוי לי' הלואה דדרך טעות אמרו לו וא"ל א"כ עדיין איכא למיחש שיסבור שהוא חול ודרך טעות אומר לו ואתי למיכתב י"ל שתיקנו לאמרו בפירוש בתורת שאלה או שלא יאמר שנטלו לאכלו רק שאלה ממש או אפשר דלא חיישינן לשכחת שבת דא"כ מאי מועיל תיקון אלא לשכחת איסור כתיבה או אפשר לגי' מהרש"ל גם בחול אם אומר השאילני צריך לשלם מיד ולא אתי למיכתב ועפ"ז פירש"י יותר מרווח ולכן פסקו כן הרי"ף והרמב"ם והש"ע ודוק:

וגם נ"ל הוכחה מוכרחת לדעתי לדין הרמב"ם ורש"י דסתם שאלה תיכף והכא בשבת תקנו לומר לשון שאלה ולשלם מיד כנ"ל ע"פ דמקשה בגמ' לקמן בשבת הוא דאסור הא בחול שרי מתניתן דלא כהלל וקשה מאי מקשה מדיוק יקשה על שבת גופא אם אמר השאילני שרי הא להלל אסור דהא לריבית ודאי לא מהני היכרא וכיון דג"כ לא הדרא בעינא שנוטלו לאכלו ולשתותו וזמנו ל' יום הוי ריבית אלא ודאי כמ"ש לפירש"י והרמב"ם דנוטלו בלשון שאלה ולשלם מיד כמו שאלה בהא אף הלל מודה דלא חיישינן לשמא יוקרו כיון שנוטלו לשלם תיכף כמו כל שאלה ודוק:

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה