אור ברסלב
לשון הזהב שבת שבת › דף קלז.

לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק

שבת · דף קלז.

דף קלו:

משום דכתיב המול לכם כל זכר עמ"ש בדף קל"ה במשנה ושכח ומל את של ע"ש בשבת וכו' נלע"ד דלא מיירי שנתחלפו לו התינוקות דא"כ אמאי לא מל בע"ש את של שבת ובכה"ג ודאי חייב כדמסיק בגמ' אף שיש למצוא בדוחק למה לן לדחוקי נפשין שפיר מיירי לפי פשוטו ששכח וסבר ששניהם זמנם בשבת ומל שניהם ובחנם האריכו המפרשים לפרש מ"ש הרמב"ם ומל שניהם דמשמע אם מל אחד חייב דז"א אלא הרמב"ם כתב דין המפורש במשנה כדרכו וע"פ פירוש הנ"ל דמסתמא גם אחד לאחר השבת מיירי בהאי גוונא דבחדא מחתא מחתינהו רישא וסיפא אבל באמת גם אם מל רק אחד נמי פטור דלא מחייב בגמ' אלא קדם ומל דלא ניתנה שבת לדחות אבל אם הניח של שבת על מחר ודאי פטור דהא ר"מ מיירי בקדם ומל ודומיא דהכי סיפא בלאחר השבת שהניח של שבת על אחר שבת פטור לרב יהושע דהילכתא כוותי':

או י"ל דהרמב"ם כתב לרבותא דאף אם מל של שבת קודם דה"א שוב לא ניתנה שבת לדחות ויתחייב קמ"ל דפטור ומוכח מדנקט שמל של שבת בע"ש ולא נקט בשבת גופא וא"כ משכחת דליחייב אף בא' לאחר השבת אמנם הראשון עיקר שאין דרך הרמב"ם לכתוב רק דבר הנזכר בגמ' כמ"ש מפרשיו ודוק: אמנם מה שפוטר הרמב"ם אף במל את שלאחר השבת כרב יהושע אליבא דר"מ ולא אליבא דרשב"א הוא קשה לפי פשוטו דכיון דסתם משנה שלפנינו הוא כרשב"א ודוחק לומר דכיון דרב יהודא מתני פטור והיינו במשנה כמו שכתב רש"י ואם כן המשנה שלפנינו טעות לדידי' דעכ"פ יש לפסוק כרב הונא כיון דלדידיה לא הוי טעות ונישנית לפנינו כרשב"א הגם שהכ"מ כ' כיון שר' חייא ור' ינאי מפרשין דברי ר"מ באידך ברייתא אין שוה לי בזה דסתם משנה עדיף וגם עלייהו קשה וגם הם מפרשין רק הרישא ובזה כ"ע מודים:

אמנם נלפענ"ד שהרמב"ם פוסק ככ"ע והוא שיש להקשות במשנה אמאי קאמר מל שלאחר השבת בשבת חייב מפני שלא עשה מצוה אדרבא מהאי טעמא ליפטור דהא קי"ל כר' יהודא דמקלקל בחבורה פטור והא דאיצטרך קרא למישרי מילה משום דמתקן גברא והיינו שמצוה למולו וכמ"ש התוס' שם דלר' יהודא סובר דתיקון מצוה הוי תיקון ובהא פליגי ר"י ור"ש שם ע"ש בתוס' וא"כ הכא אם אינו עושה מצוה ליפטור משום מקלקל בחבורה וגם על ר"מ דפוטר קשה דהא אינו פוטר רק משום דטריד מצוה ת"ל משום מקלקל ודוחק לומר שכולהו יסברו כר"ש דחייב מקלקל בחבורה וצ"ל דאפ"ה הוי מתקן במצוה שהרי לא ימהלוהו עוד וא"כ כבר עשה תיקון המצוה אלא שלא עשאו בזמנה ובזה מתורץ נמי מה שבכולה הש"ס לא פטרינן אלא דוקא עשה מצוה שהרי בלולב אם נפק מדאגביה שוב אינו פטור שלא עשה מצוה והכא אף אם מל של שבת תחילה פטור אלא משום שכאן עשה מצוה עכ"פ. אמנם בזה מתורץ לר"מ אבל לרשב"א אם מיקרי עשה מצוה הוי ליה לפטור וצ"ל דאיהו ס"ל כר"ש דמקלקל בחבורה חייב ובאמת לא הוי מצוה כלל לדידי' לכך מחייב וא"כ הרמב"ם שפסק כר' יהודא בה' שבת דמקלקל בחבורה פטור שפיר אליבא דכ"ע דפטור דאם מיקרי עשה מצוה פטור משום טרוד אף לרשב"ל ואם לא מיקרי עשה מצוה כלל פטור משום מקלקל ודוק:

סליק פרק ר"א דמילה תולין פרק עשרים

תוכן העניינים

לשון הזהב שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה