לשון הזהב שבת· רבי זאב וולף מליזנסק
שבת · דף קא:
בתוס' בד"ה פשיטא אמר רבא וכו' נ"ל שלילות והמשך של דבריהם שהוקשה להם ע"פ פירש"י במשנה בד"ה אין מטלטלין וכו' עד בטל עירוב והוא מוכרח דאל"כ מאי איסור לטלטל דרך כרמלית אף בר"ה לרבנן אין איסור דלא סברי קלוטה כמ"ש בדף צ"ז ואם היו רשיות שלו מותר ואף אם שם אסור לרב באין שוין בכרמלית ודאי מותר מכ"ש מספינה לספינה שהוא ודאי למעלה מי' אף ממים אלא ודאי משום עירוב וא"כ קשה להמקשה שלא ידע מעירוב וכן רבא איך היו מפרשין הסיפא אין מטלטלין וא"כ מאי מקשה פשיטא הל"ל סתירה אסיפא ע"ז כתבו השתא ס"ד וכו' עד ולהכי פריך פשיטא ר"ל ארישא וכ' דכשאינן קשורות וכו' ר"ל י"ל טעמא אחרינא וע"ז כ' ועוד מפרש ר"י ביותר נאות לתרץ קושיא זו ודוק:
בא"ד וקא מטלטל מרה"י לכרמלית עיין מהרש"א שדחק מאד לפרשו משום שהוקשה לו שזה הנפילה לא מיקרי טילטול כמ"ש רש"י בדף צ"ז ע"א ואי משום הא לא אריא לדחוק שכתב שם לענין חיוב חטאת ולא לענין איסור וגם אפשר דספינה דשכיח שיפול כמ"ש התוס' בסמוך הוי כמטלטל לכתחילה וגם הרי כ' גם ואתי לאתוי כמו שאמרו שם ודוק:
בתוס' בד"ה כי איתמר דרב נחמן וכו' עד או לזרוק וכו' ר"ל לזרוק במזיד ולטלטל בשוגג דשם בסיפא מיירי במחיצה גמורה כמו רב נחמן לכך כ' ומסיפא פריך וכו' ר"ל דמרישא לא קשה מידי כיון דמיירי לענין עירוב אבל צ"ע דלמה לי' למימר כי איתמר דר"נ אמזיד איתמר אף אם נאמר דקאי גם אשוגג לק"מ דה"ק כיון דשם הוי מחיצה לזרוק הוי כאן גם לטלטל כמ"ש התוס' והוא מוכרח לפרש כן גבי מזיד ה"נ נימא גם אשוגג וצ"ל דאם הוי שם במחיצה גמורה אף בשוגג רק לזרוק הי' גם גבי עירוב אסור לטלטל דכל תיקון דרבנן כעין דאורייתא תיקון אבל כיון דבשוגג הוי גם שם מחיצה לטלטל רק במזיד הוא ודאי משום קנס ובדרבנן לא קנסוה ולכך דייקו תוס' או לזרוק או לטלטל ועיקר קושיתו מזה ודוק: